בן-גביר מקדם החלטת ממשלה דרמטית נגד אימפריית הפרוטקשן

השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, הודיע (17.5.26) כי יקדם הצעה להחלטת ממשלה רחבת היקף למאבק בתופעת ה"פרוטקשן", הכוללת שילוב של שירות הביטחון הכללי בטיפול בעבירות דמי חסות, הקמת קרן פיצויים ממשלתית לעסקים שנפגעו, הקמת מנהלת להגנת עדים מאוימים ושורת תיקוני חקיקה נגד ארגוני פשיעה.

לפי ההצעה להחלטה, תופעת גביית דמי חסות מוגדרת כאיום על הביטחון האישי, המשילות, חופש העיסוק והמשק. במסמך נכתב כי ארגוני הפשיעה מפעילים למעשה "מס צללים" על בעלי עסקים, קבלנים וחקלאים, וכי העלויות מגולגלות בסופו של דבר אל הציבור הרחב דרך יוקר המחיה ותקציבי המדינה. עוד נטען כי הנזק למשק הישראלי מוערך בכ-4.5 מיליארד שקלים בשנה.

לפי המסמך, יוקם מבצע חירום לאומי בראשות השר לביטחון לאומי, בשיתוף כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים. במסגרת זו יוקמו צוותי עבודה בין-משרדיים בהשתתפות המשטרה, משרד המשפטים, רשות המיסים, השלטון המקומי ונציגי בעלי עסקים. בנוסף, מוצע להנחות את השב"כ לפעול בתחום עבירות הפרוטקשן למשך שלוש שנים.

מנהלת להגנת מאוימים ופיצוי לעסקים

אחד הסעיפים המרכזיים בהצעה הוא הקמת מנהלה ייעודית להגנה על עדים ובני משפחותיהם המאוימים בעבירות דמי חסות. לפי ההצעה, המנהלה תפעל במסגרת המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל ותעניק ליווי מקצועי, מימון אמצעי מיגון ותוכניות הגנה מותאמות אישית לעסקים ולאזרחים מאוימים. לצורך כך יוקצו 10 מיליון שקלים בשנה ושישה תקנים ייעודיים.

בנוסף, מוצע להקים קרן פיצויים ממשלתית לנפגעי התופעה, שתפצה בעלי עסקים בגין נזקי רכוש ואובדן הכנסה. הזכאות לפיצוי תותנה בהגשת תלונה למשטרה, שיתוף פעולה עם החקירה והיעדר עבר פלילי. במקביל יוקם מנגנון שיבוב שיאפשר למדינה לגבות מעברייני הגבייה את כספי הפיצויים ששולמו לנפגעים.

עוד מבקשת ההצעה לקדם מסלול ביטוחי לבעלי עסקים שחברות הביטוח מסרבות לבטח בעקבות איומי גביית דמי חסות.

תיקוני חקיקה וסמכויות חדשות

הצעה להחלטה כוללת גם הרחבת סמכויות האכיפה של המשטרה וקידום שורת תיקוני חקיקה. בין היתר מדובר בקידום סמכויות לחיפוש סמוי במחשבים, מתן אפשרות לעדות שלא בפני הנאשם, העדה מוקדמת של עדים וקבלת אמרות גם כאשר העד אינו מעיד בבית המשפט.

בנוסף, מוצע לקדם חקיקה שתמנע מארגוני פשיעה להשתלב במכרזים ציבוריים ובחברות אבטחה, לצד הרחבת סמכות הטיפול בעבירות פרוטקשן גם לתביעה המשטרתית.

לצד זאת, מבקשת ההצעה לפרוס אמצעים טכנולוגיים באזורים מוכי פרוטקשן לצורך חיזוק ההרתעה והאכיפה, בעלות של כ-66 מיליון שקלים מתקציב המשטרה.

להודעת השר לא צורפה עמדת הייעוץ המשפטי של משרדו, כך שלא ניתן עדיין לדעת האם תהיה למהלך התנגדות מבית.

נתוני האכיפה שהוצגו

ברקע להצעה מציג המשרד לביטחון לאומי נתונים שלפיהם מאז חקיקת "חוק הפרוטקשן" בשנת 2023 והקמת יחידות ייעודיות בצפון ובדרום חלה עלייה משמעותית בהיקף האכיפה. לפי הנתונים, בשנת 2024 הוגשו 309 כתבי אישום בגין עבירות גביית דמי חסות וסחיטת דמי חסות, בשנת 2025 הוגשו 573 כתבי אישום, ובארבעת החודשים הראשונים של 2026 כבר הוגשו 253 כתבי אישום.

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי תופעת הפרוטקשן נשענת במידה רבה על פחד שמרתיע בעלי עסקים מהגשת תלונות, וכי רבים מהעדים חוזרים בהם בשל חשש לפגיעה בהם ובבני משפחותיהם. עוד נטען כי במקרים רבים העבריינים פועלים בגלוי גם באזורים מצולמים, מתוך הנחה שהקורבנות יחששו לשתף פעולה עם המשטרה.