המשטרה מזהירה: אזרוח מח"ש ייצור סכנה לדלף מודיעין

הוועדה המשותפת של ועדת החוקה והוועדה לביטחון לאומי השלימה את הקראת סעיפי הצעת החוק להפרדת המחלקה לחקירות שוטרים מהפרקליטות, לקראת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. ההצעה, שמקדם ח"כ משה סעדה ובראשות הדיונים עומד ח"כ שמחה רוטמן, מבקשת לעצב מחדש את מח"ש כגוף עצמאי ונפרד ממערך הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה.

לפי ההצעה, שר המשפטים יקים מחדש את מח"ש בתוך משרד המשפטים אך כיחידה עצמאית. מנהל מח"ש ימונה לתקופת כהונה אחת של שש שנים בידי ועדת איתור ייעודית, שבה חברים מנכ"ל משרד המשפטים, נציג ציבור מתחום המשפט הפלילי, שופט בדימוס, נציג בעל ניסיון בחקירות או בתביעות ונציג נציבות שירות המדינה.

עוד מוצע לקבוע כי תובעי מח"ש יקבלו את סמכותם ממנהל המחלקה ולא מהיועצת המשפטית לממשלה, שינוי שמנתק בפועל את המחלקה ממערך התביעה הכללי. בנוסף, מוקם תפקיד חדש של "הממונה על תיאום בעניין חקירת שוטרים" - שופט בדימוס שיוכל להכריע במחלוקות בין מח"ש לבין גופי אכיפה אחרים ואף להעביר תיקים בין הגופים.

צילום: עו"ד גאל אזריאל [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

המשטרה מזהירה מפגיעה במודיעין

חלק מרכזי בדיון עסק בהחלטה לאזרח לחלוטין את מח"ש ולאפשר לעובדיה גישה למערכות המודיעין וניהול התיקים של המשטרה. במשטרה הביעו התנגדות חריפה למהלך.

נצ"מ שירה דה-פורטו, המשנה ליועמ"ש המשטרה, אמרה: "המשטרה מתנגדת לכך שלאזרחים תהיה גישה ישירה למערכת המודיעין של המשטרה שיש בה מידע אישי. המנגנון המוצע לא ייתן הגנה על דלף מידע".

סנ"צ שרון שמש הוסיפה כי גם כיום "אין לאף גורם אזרחי שלא בפיקוח משטרתי גישה למערכות המודיעין באופן ישיר".

רוטמן דחה את הביקורת וטען כי כבר כיום נהנית מח"ש מגישה למערכות באמצעות שוטרים המשרתים בה. לדבריו: "אני לא מבקש שיהיה למח"ש יותר ממה שיש לה היום ולא גרם אחד פחות".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

עימות סביב הפיקוח והעצמאות

במהלך הדיון עלו טענות חריפות מצד האופוזיציה ומשרד המשפטים נגד מבנה החוק החדש. ח"כ יואב סגלוביץ' טען כי "מייצרים כאן גוף עצמאי ללא פיקוח ובקרה", והזהיר מפני "אח גדול" בעל גישה למערכות רגישות.

גם נציגת משרד המשפטים, עו"ד גבי פיסמן, מתחה ביקורת על ההצעה ואמרה כי המודל המוצע "חסר בשני היבטים מרכזיים - פיקוח ובקרה תהליכית, וסוגיית עצמאות היחידה". לדבריה, אין בהצעה מנגנונים מספקים שימנעו התערבות פוליטית בחקירות.

מנגד, רוטמן טען כי דווקא החוק החדש מחזק את מנגנוני ההגנה: "אני רוצה לייצר כאן הפרדה מהפרקליטות", אמר, והוסיף כי "שכבות ההגנה שיש היום לאזרח שודרגו ובוודאי לא הופחתו".

תקופת מעבר ומנגנון מינוי

לפי ההצעה, ועדת המינויים לראש מח"ש תקום בתוך זמן קצר לאחר חקיקת החוק, כדי לאפשר תקופת היערכות של כמה חודשים לבניית מנגנוני העבודה החדשים, גיוס כוח אדם וכתיבת נהלים.

רוטמן אמר כי הכוונה היא לקבוע תקופת מעבר של שמונה חודשים לכניסת החוק לתוקף, עם אפשרות להארכה בארבעה חודשים נוספים במידת הצורך. בנוסף, נקבע כי כהונת ראש מח"ש והממונה על התיאום לא תסתיים באותו מועד, כדי למנוע החלפה מלאה של שני התפקידים יחד.

הוועדה צפויה להפיץ בימים הקרובים נוסח סופי להגשת הסתייגויות, ובהמשך לקיים הצבעות לקראת העלאת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.