7,000 הרוגים בתרחיש הייחוס - ובאוצר לא התייצבו לדיון

תרחיש הייחוס לרעידת אדמה חזקה

• 7,000 הרוגים
• 8,600 פצועים קשה
• 37,000 פצועים קל
• 9,500 לכודים
• 170,000 חסרי קורת גג
• 28,600 מבנים עם הרס או נזק כבד
• מעל 150 מיליארד שקל - אומדן עלות הנזק
• 17.5 מיליארד שקל - צורך תקציבי לצמצום פערי המוכנות

הפער בין ממדי האיום לבין היערכות המדינה לרעידת אדמה נחשף שוב בדיון מעקב שקיימה לאחרונה ועדת הפנים והגנת הסביבה. לצד הצגת תרחיש קיצון מעודכן, הכולל אלפי הרוגים, עשרות אלפי פצועים ונזק המוערך ביותר מ-150 מיליארד שקל, התברר כי אגף התקציבים במשרד האוצר כלל לא שלח נציג לדיון - חרף העובדה שחלק ניכר מן הסוגיות שעלו בו נוגעות ישירות למימון רב-שנתי של ההיערכות הלאומית.

יו"ר הוועדה, ח"כ יצחק קרויזר, מתח ביקורת חריפה על היעדר נציג אגף התקציבים ואמר: "משרד האוצר עושים קונצים". לדבריו, קשה לקיים דיון רציני על מוכנות המדינה לאסון לאומי כאשר הדרג שאמור להשיב על שאלות התקציב אינו מתייצב. מי שנשלח מטעם משרד האוצר היה נציג החשב הכללי, אך בוועדה הבהירו כי אין בכך מענה לשאלות הנוגעות להקצאת משאבים, קביעת סדרי עדיפות ותוכנית רב-שנתית.

התרחיש הוחמר - התקציב עדיין לא הוסדר

ראש רשות החירום הלאומית, איציק בר, הציב בדיון את לב הבעיה: "עד שלא תעבור החלטת ממשלה בתקציב רב-שנתי, אנחנו נמשיך להתעסק עם תקציבים שהם פירורים". בר הדגיש כי מבחינת מערך החירום, רעידת אדמה משמעותית אינה שאלה של "אם" אלא של "מתי", והוסיף: "רעידת אדמה היא אירוע ודאי בזמן בלתי ידוע".

לפי המצגת שהציג בר, תרחיש הייחוס של המדינה כולל 7,000 הרוגים, 8,600 פצועים קשה, 37 אלף פצועים קל, 9,500 לכודים, 170 אלף חסרי קורת גג וכ-28,600 מבנים עם הרס או נזק כבד. נוסף על כך, כ-290 אלף מבנים צפויים לספוג נזק קל עד בינוני. אומדן עלות הנזק בתרחיש זה עומד על יותר מ-150 מיליארד שקל, בעוד שהצורך התקציבי לצמצום פערי המוכנות הוערך במצגת רח"ל בכ-17.5 מיליארד שקל.

בר ציין כי רח"ל החמירה את תרחיש הייחוס, וכעת ההיערכות מבוססת על תרחיש קיצון בתדירות של אחת ל-50 שנה, ולא אחת ל-100 שנה כפי שהיה נהוג בעבר. לדבריו, ההשקעה המוקדמת בהיערכות צפויה לחסוך למדינה סכומי עתק לאחר אסון: "על כל דולר שנשקיע היום בהיערכות, נחסוך בעתיד 13 דולר". במצגת רח"ל הוצג יחס דומה, שלפיו כל דולר המושקע מראש עשוי לחסוך בממוצע 10 עד 13 דולר בשיקום.

אחריות בלי סמכות

אחת האזהרות החריפות שעלו בדיון נגעה למבנה הסמכויות הממשלתי. בר תיאר מצב של "אחריות בלי סמכות", והזכיר כי חוק העורף אינו מתקדם מאז 2009 בשל מחלוקות מתמשכות סביב חלוקת הסמכויות בין משרדי הממשלה. הדברים מתיישבים עם מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שלפיו ההיערכות לרעידות אדמה מפוצלת בין שורה ארוכה של גופים, ללא גוף אחד המחזיק באחריות כוללת, בסמכות מלאה וביכולת לכפות ביצוע על כלל המערכות.

במסמך הכנסת צוין כי רח"ל עצמה היא גוף מטה ולא גוף ביצוע, וכי אין ברשותה תקציבים ייעודיים למהלכים עתירי עלות כמו חיזוק מבנים, תשתיות או פתרונות קליטה ארוכי טווח לחסרי קורת גג. עוד הודגש כי תקציב רח"ל וכוח האדם שלה הצטמצמו בשנים האחרונות, דווקא במקביל להתרחבות המשימות המוטלות עליה.

לצד הפערים המוסדיים, הציג בר גם כלים שכבר פותחו. בין היתר הוצגה מערכת "אמיר", שנועדה לספק תמונת מצב והערכת נזק ראשונית בתוך דקות לאחר רעידת אדמה, וכן נמסר כי נמשך פיתוח מנגנון התרעה מפני צונאמי. אלא שגם כאן, המסמכים שהונחו לקראת הדיון מצביעים על פערים ארוכי שנים: מערכת ההתרעה הארצית לרעידות אדמה כבר פועלת, אך קידום מערכת "מים אדירים" להתרעת צונאמי התעכב שנים ביחס ליעדים שנקבעו בעבר.

בתי החולים מתחזקים, אך הפער הלאומי נותר גדול

משרד הבריאות הציג בדיון תוכנית היערכות בהיקף של כחצי מיליארד שקל לחיזוק תשתיות רפואיות, בדגש על בתי חולים הנמצאים באזורי סיכון ועל קו השבר. ארנון מלאכי, מנהל תחום התשתיות במשרד, וסרגי נאזרוב הציגו שורה של מיזמים: חיזוק קומת הטיפול הנמרץ ברמב"ם, עבודות בבית החולים בנהריה, התקדמות בבית החולים זיו בצפת לקראת השלב החמישי של תוכנית החיזוק, והקמת מבנה שיקום חדש ועמיד לאסונות בבית החולים פוריה. נוסף על כך, פיקוד העורף השלים מיפוי של בתי החולים כבסיס לתוכנית שדרוג כוללת.

הנתונים הללו מצביעים על התקדמות במוקדים רגישים, אך הם אינם מעלימים את עומק הפער. מסמך של הפורום להתחדשות עירונית, שהוגש לוועדה, הזכיר כי לפי פרסומים קודמים כ-60% מבתי החולים לא היו עמידים בפני רעידות אדמה, וכי גם במוסדות החינוך שיעור החיזוק נותר נמוך מאוד.

גם בתחום החיזוק המבני למגורים, קצב הביצוע מצומצם ביחס להיקף הסיכון. מצגת משרד הבינוי והשיכון שהונחה בפני הוועדה מלמדת כי במסגרת התוכנית הלאומית לחיזוק ומיגון מבנים באזורים סיסמיים הושלם עד כה חיזוק ושיפוץ של 85 מבנים ובהם 1,517 יחידות דיור, בהיקף כולל של כ-176 מיליון שקל. במקביל הושלם חיזוק, מיגון ושיפוץ של שבעה מבנים נוספים ובהם 109 יחידות דיור, בהיקף של כ-23 מיליון שקל. עוד 29 מבנים ובהם 691 יחידות דיור נמצאים בתכנון לקראת ביצוע, אך 28 מבנים נוספים, רובם בדיור הציבורי, ממתינים להשלמת תקציב של כ-270 מיליון שקל.

מוקדי טיפול בשטח וייבוא דם מחו"ל

רונן בשארי, מנהל אגף המבצעים במד"א, הציג בדיון את התקדמות הקמת הנט"רים - נקודות טיפול ראשוני שיוקמו בסמוך לאתרי הרס ויאוישו בידי צוותי מד"א, רפואה בקהילה וחיל הרפואה. הרעיון הוא להעניק מענה מיידי לפצועים באורח קל סמוך ככל האפשר לזירת האסון, לצמצם הגעה לא מבוקרת לבתי החולים ולמנוע את קריסתם מעומס.

לדברי בשארי, כיום מתקיים ניסוי-חלוץ בשמונה נקודות מתוך 16 נקודות מתוכננות. בנוסף הוצגו הסכמים לייבוא מנות דם בהטסה ישירה מארה"ב ומגרמניה, למקרה שבנק הדם בישראל ייפגע או יתקשה לתפקד לאחר רעידת אדמה.

הצעדים שהוצגו במד"א ממחישים כי חלק ממערכות החירום כבר נערכות באופן ממוקד לתרחישי קיצון, אך המענה הכולל עדיין תלוי במידה רבה בהחלטות תקציביות וממשלתיות שלא התקבלו. במצגת רח"ל צוין במפורש כי אחד הפערים הלאומיים המרכזיים הוא היעדר תשתית בסיסית לאתרי שיכון זמניים וארוכי טווח לאחר אסון, לצד פערים בעמידות תשתיות אנרגיה, תחבורה, בתי חולים ובתי ספר.

400 בתי ספר צפויים להיפסל

אחד הנתונים החריגים בדיון הגיע ממשרד החינוך. שאלתיאל רם, מנהל אגף חירום במשרד, חשף כי כ-400 בתי ספר צפויים להיפסל עד שנת 2035, באופן שיחייב הקמה מחדש של המבנים. בתשובה לשאלת נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת הוסיף כי הבדיקות מתייחסות רק למוסדות בעלי מספר או סמל מוסד, ולכן מוסדות שאינם מזוהים במערכות כלל אינם נבדקים - ורמת עמידותם אינה ידועה.

המשמעות חריפה במיוחד משום שמסמך הכנסת מדגיש כי הרשויות המקומיות הן "לבנת היסוד" בטיפול באירוע רעידת אדמה, וכי הן נדרשות לתת מענה מקומי מיידי לאוכלוסייה שנפגעה. בהיעדר מיפוי מלא, ובוודאי כאשר חלק ממוסדות החינוך אינם נכללים כלל בבדיקות, קשה לבנות תמונת מוכנות אמינה.

הבנקים נערכים לשירות חיוני גם בלי תעודות

שירן מלול, מנהלת יחידת הפיקוח על הבנקים והיערכות לחירום, עדכנה כי כ-80% מסניפי הבנקים עמידים לרעידות אדמה. לדבריה, המערכת הבנקאית נערכת להמשך מתן שירותים חיוניים לאחר אסון, ובהם משיכת מזומנים ותשלומים באשראי. בין היתר נבחנים פתרונות לזיהוי לקוחות שאיבדו מסמכים ותעודות מזהות בעקבות קריסת מבנים או פינוי חפוז.

בסיום הדיון סיכם קרויזר כי בחלק מגופי החירום ניכרת התקדמות ממשית, אך התמונה הכוללת עדיין סובלת מהיעדר תיאום מספק, מחסור בהחלטות מחייבות ופער בשיתוף הפעולה מצד גורמי תשתית מרכזיים. הוועדה צפויה לקבוע דיון המשך לצורך מעקב אחר התקדמות התוכניות, אולם מן הנתונים שהוצגו עולה כי ללא הכרעה תקציבית בדרג הממשלה, ישראל תמשיך להתקדם בצעדים נקודתיים מול איום לאומי שממדיו ידועים היטב.