69 הרוגים רשמית, עד 80 לפי הארגונים: מכת תאונות העבודה נמשכת

תמונת מצב

• 69 הרוגים - הנתון הרשמי של מינהל הבטיחות לשנת 2025
• 77 עד 80 הרוגים - תיעוד ארגוני השטח שהוגש לוועדה
• 21 הרוגים - מתחילת 2026, לפי הנתון שנמסר בדיון
• 7,721 פצועים מדווחים - שנעדרו לפחות שלושה ימים מעבודתם ב-2025
• כ-9.6 מיליארד שקל - תשלומים לנפגעי עבודה בשנת 2025, לפי הנתון שהוצג במסמכי הדיון
• 85 מפקחים בשטח - לפי ראש מינהל הבטיחות
• כ-150 מיליון שקל - עיצומים כספיים שהוטלו בשנים האחרונות על קבלנים, עם גבייה של 50%-60% בלבד

ועדת העבודה והרווחה דנה לאחרונה במצבה המתמשך של הבטיחות בעבודה, על-רקע נתונים קשים שהציג ראש מינהל הבטיחות במשרד העבודה, חזי שוורצמן: 69 בני אדם נהרגו בתאונות עבודה בשנת 2025, לעומת 60 בשנת 2024, ו-21 עובדים נוספים נהרגו מתחילת 2026. לצד הנתון החיובי היחסי של ירידה לעומת התקופה המקבילה אשתקד - מ-25 הרוגים ל-21 - הדיון חשף שוב את הפער שבין הצהרות על מאבק בתופעה לבין קצב יישומם של צעדי מניעה, אסדרה ואכיפה.

יו"ר הוועדה, ח"כ מיכל וולדיגר, פתחה את הדיון בקביעה כי מדובר בכישלון מערכתי מתמשך: "היום הזה הוא לא טקס סמלי. בכל שנה מאבדים את חייהם עשרות אנשים כתוצאה מתאונות עבודה, ולכל מספר בדוחות שלפנינו יש פנים, בית ומשפחה שחיכתה שיקירה ישוב הביתה בשלום בסוף יום העבודה". לדבריה, המענה אינו יכול להסתכם בעוד ישיבה או מסמך, אלא חייב להתבטא בצעדים מעשיים, גם נוכח העלות הכלכלית הכבדה שהמדינה נושאת בה בעקבות הפגיעות.

הנתון הרשמי - והפער מול תיעוד הארגונים

על-פי שוורצמן, בשנת 2025 דיווחו המעסיקים על 7,721 עובדים שנפצעו ונעדרו מעבודתם לפחות שלושה ימים בעקבות תאונת עבודה, ירידה של 10% לעומת 8,578 פצועים בשנת 2024. לדבריו, חלק גדול מן הפצועים נפגעו באורח קל, אך גם כך מדובר בהיקף נרחב של פגיעה תעסוקתית, רפואית וכלכלית. מינהל הבטיחות, הוסיף, מפעיל כיום 85 מפקחים בשטח, מבצע ביקורי פיקוח, מבחני בטיחות, סגירת אתרים, הטלת עיצומים כספיים והגשת כתבי אישום. בשנים האחרונות הוטלו, לדבריו, עיצומים בהיקף כולל של כ-150 מיליון שקל, אך שיעור הגבייה עומד על 50%-60% בלבד.

אלא שהמספר הרשמי של ההרוגים אינו סוף הסיפור. במסמכים שהוגשו לוועדה הציגו ארגוני שטח תמונה חמורה אף יותר: "הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשיה" תיעדה 77 עובדים שנהרגו בתאונות עבודה ב-2025, מהם 44 בענף הבנייה; עמותת "קו לעובד" הציגה תיעוד של 80 הרוגים בכלל הענפים, מהם 47 בענף הבנייה. הפער בין הספירות אינו חדש, והוא נובע בין השאר משיטות מיון שונות, מעידכונים מאוחרים וממקרים שאינם נכללים בזמן אמת בנתונים המינהליים. עם זאת, עצם קיומו של פער ניכר בין הנתון הרשמי לבין התיעוד האזרחי מעיד על בעיה בסיסית של שקיפות ושל תמונת מצב שאינה מוסכמת במלואה.

ב"קו לעובד" ציינו כי מתוך 734 תאונות שדווחו ב-2025 בידי ארגוני הצלה, תועדו 507 פצועים באורח בינוני, 112 פצועים קשה או אנוש ו-80 הרוגים. לפי המסמך, שיעור ההרוגים עמד על 1.707 ל-100 אלף מועסקים בכלל הענפים - נתון דומה לזה שנרשם בשנת 2022. עוד הודגש כי ענף הבנייה ממשיך להיות בולט לרעה, עם כמעט מחצית מן הנפגעים באורח בינוני וקשה.

המחיר הכלכלי כבר נמדד במיליארדים

מאחורי מניין ההרוגים והפצועים עומדת גם עלות ציבורית אדירה. לפי מסמך הביטוח הלאומי שהוגש לוועדה, בשנת 2023 הוכרו כ-78 אלף פגיעות עבודה, בשנת 2024 כ-76.6 אלף, ובמחצית הראשונה של 2025 כ-22.7 אלף. הביטוח הלאומי הדגיש כי נתוני 2025 צפויים עוד להתעדכן, משום שתביעות בגין פגיעה בעבודה יכולות להיות מוגשות עד שנה לאחר האירוע.

במסמך אחר שהוגש לוועדה צוין כי בשנת 2025 שולמו לנפגעי עבודה כ-9.6 מיליארד שקל, לעומת כ-9 מיליארד שקל בשנת 2024 וכ-8.2 מיליארד שקל בשנת 2023. מדובר בגידול של יותר ממיליארד שקל בתוך שנתיים בלבד. נציגי הארגונים הזכירו כי זהו רק המחיר הישיר שמופיע במערכות הביטוח הלאומי, ואינו כולל אובדן ימי עבודה, אשפוזים, שיקום, פגיעה בפריון, הוצאות רפואיות נוספות ותביעות נזיקיות.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

גם הנתונים על ימי אי-הכושר ממחישים את עוצמת הפגיעה: בשנת 2023 שולמו דמי פגיעה בגין כ-68.3 אלף תאונות עבודה, שהובילו לכ-3.46 מיליון ימי אי-כושר. בשנת 2024 שולמו דמי פגיעה בגין כ-66.7 אלף תאונות, שהובילו לכ-3.4 מיליון ימי אי-כושר. במחצית הראשונה של 2025 כבר נרשמו כ-871 אלף ימי אי-כושר בגין כ-18.1 אלף פגיעות.

הוויכוח אינו רק על כסף - אלא על היכולת למנוע את התאונה הבאה

חלק ניכר מן הדיון הוקדש לשאלת הכלים המעשיים למניעת התאונות. המוסד לבטיחות ולגיהות הציג בפני הוועדה את פעילותו בשטח, לרבות הדרכות לעובדים, שיתוף פעולה עם מעסיקים ועמדות הדמיה שנועדו להמחיש סכנות במקום העבודה. במסמך שהוגש לקראת הדיון תוארו, בין השאר, עמדה המדמה התפרצות דליקה בסביבת עבודה ועמדה המדמה עומסים גופניים, תנוחות עבודה שגויות והרמת משאות, במטרה למנוע פגיעות שלד-שריר ומחלות מקצוע.

נציגי המוסד קראו גם להאריך את תוקפה של הוראת השעה המסדירה את מעמדם של עוזרי הבטיחות באתרי בנייה ואת ההגנה עליהם מפני פיטורים. תוקף ההסדר אמור לפוג בסוף החודש, והמשתתפים בדיון הזהירו כי אי-הארכתו עלולה לפגוע באחד ממנגנוני הבקרה הפנימיים החשובים באתרי בנייה.

הדיון גלש במהירות מן ההדרכה אל שאלת האכיפה. סרגיי מרצ'נקו, מהפורום למניעת תאונות עבודה, סיפר כי איבד את אחיו בתאונת עבודה בשנת 2018, והתריע כי ללא הרתעה אישית כלפי קבלנים ומנהלים, השינוי יישאר חלקי בלבד. "אתם מדברים פה על כסף ועל מספרים, מדובר בחיי אדם", אמר. "אם קבלן היה יודע שהוא ישב בבית סוהר, דברים כאלה לא היו קורים".

התקנות מחכות - והוועדה נקראת לפעול לפני התפזרות הכנסת

הד"ר הדס תגרי, מנהלת "הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשיה", הזהירה כי אף שהמצב מחמיר, כמה מהצעדים המעשיים ביותר עדיין אינם מתקדמים. במסמך שהגישה לוועדה היא ביקשה להורות לשר העבודה לקדם עוד במושב הנוכחי תקנות שכבר הבשילו: חובת הכשרות בטיחות לעובדים זרים המגיעים לישראל לראשונה, ועידכון תנאי הרישוי וההכשרה של מפעילי עגורנים ומכונות הרמה. לפי המסמך, נוסח התקנות להכשרת עובדים זרים כבר גובש, והוא כולל הכשרה בת 10 שעות לימוד במהלך שלושת החודשים הראשונים לעבודתם בישראל.

תגרי הוסיפה כי בשנים האחרונות גדל מאוד משקלם של העובדים הזרים בקרב ההרוגים בענף הבנייה. לפי נתוני הקבוצה, בשנת 2021 היו העובדים הזרים 14% מכלל ההרוגים בענף, ואילו בשנת 2025 כבר עמד שיעורם על 32%. לטענתה, נתון זה מחדד את הדחיפות שבהסדרת הכשרות בשפה ובמתכונת שיתאמו לעובדים שמגיעים ממדינות שונות וללא היכרות מוקדמת עם סביבת העבודה בישראל.

עו"ד ישראל אסל, מהפורום האזרחי למניעת תאונות עבודה, הציג עמדה חריפה יותר כלפי מינהל הבטיחות. לדבריו, לא חסרים כיום חוקים ותקנות שנועדו להגן על עובדים, אלא אכיפה נחושה שלהם. הוא טען כי לאורך שנים נמשכת סובלנות כלפי הפרות, וכי גם כאשר משרד העבודה מודע לליקויים חמורים - התגובה אינה תמיד מהירה או מרתיעה דיה.

הטענות הללו מתיישבות עם הדרישות שעלו במסמכי הארגונים: פרסום פומבי של נתונים מלאים על תאונות קטלניות, הצגת מספר ביקורי הפיקוח שבוצעו בשנת 2025 לפי ענפים, פירוט מספר כתבי האישום שהוגשו בגין הפרות בטיחות, והבהרה כמה מפקחי שטח פעילים בפועל בתחום הבטיחות התעסוקתית. "הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשיה" הדגישה כי חלק מן הנתונים הללו לא פורסמו בדוח המינהל לשנת 2025, בניגוד לדוחות שנתיים קודמים.

דרישה לתמונה ממשלתית אחת

ב"קו לעובד" קראו להקים מאגר ממשלתי פומבי ועדכני לתאונות עבודה, שיכלול נתונים על סוג התאונה, הענף, זהות המעסיק, גורמי הסיכון ומאפיינים נוספים. לפי נייר העמדה, משרד העבודה כבר מקבל דיווחים ממעסיקים על תאונות עבודה ומחלות מקצוע, אך אינו מפרסם מאגר נתונים פתוח לציבור שמשקף בזמן אמת את היקף התאונות בישראל. בארגון הזהירו כי היעדר השקיפות מונע מעובדים, מתושבים ומקובעי מדיניות להיחשף לסיכונים חוזרים במקומות עבודה ובאתרי בנייה.

עוד קרא הארגון לקדם הקמת רשות לאומית לבטיחות ובריאות תעסוקתית, שתאגד תחת קורת גג אחת אכיפה, מניעה, מחקר וחדשנות. לפי המסמך, המלצה ברוח זו הופיעה כבר בוועדת אדם משנת 2014 ושבה ועלתה בדוח הוועדה לצמצום תאונות עבודה ועידכון גמלת נפגעי עבודה, שפורסם בדצמבר 2024.

לסיכום הדיון ביקשה יו"ר הוועדה ממשרד האוצר להעביר נתונים על הסכום הדרוש לפעולה מונעת בתחום הבטיחות בעבודה ועל הסכום שתוקצב בפועל. נוסף על כך דרשה ממשרדי הממשלה לעדכן בהקדם את הוועדה על קידום צעדי האסדרה והחקיקה שעלו בדיון. לנוכח הפער בין היקף התאונות לבין קצב הטיפול הממשלתי, השאלה שנותרה פתוחה אינה האם הבעיה מוכרת - אלא האם ההחלטות יתקבלו לפני התאונה הקטלנית הבאה.