משרד הבריאות מזהיר: בתוך ארבע שנים - כ-100 אלף חולי קרוהן וקוליטיס

משרד הבריאות מעריך כי בתוך כארבע שנים יחיו בישראל יותר מ-100 אלף חולים במחלות מעי דלקתיות כרוניות - קרוהן וקוליטיס כיבית - אך חרף העלייה המתמשכת בתחלואה, המענה המערכתי עדיין אינו מוסדר במלואו. בדיון מעקב שקיימה השבוע ועדת הבריאות של הכנסת התברר כי אין כיום הגדרה רשמית למרפאה ייעודית בתחום, אין הכרה מסודרת בהכשרה המקצועית הנדרשת לרופאים, לאחיות ולתזונאיות, וגם ההמלצות שגובשו במשרד הבריאות טרם פורסמו.

יו"ר הוועדה, ח"כ יונתן משריקי, מתח ביקורת על קצב הטיפול בנושא ודרש ממשרד הבריאות להציג לוועדה מסקנות בתוך חודשיים. לדבריו: "מצופה ליתר פעילות בנושא מצד המשרד, להחליט גם כשאין הסכמות מלאות, לבצע תוכניות שישפרו את המענה לחולים, יוסיפו תקנים לאחיות ולדיאטניות - תוך לוח זמנים מוגדר". משריקי הדגיש כי מדובר במחלות המשפיעות על חיי היומיום של עשרות אלפי ישראלים - ילדים, צעירים, הורים ומשפחות - ופוגעות בשגרת הלימודים, העבודה ואיכות החיים.

התחזית: מעל 1% מהאוכלוסייה

לפי נתונים שהציגו הד"ר רן שוייד מחטיבת הרפואה במשרד הבריאות והד"ר נעמי פליס-איסקוב מאגף התזונה, שכיחות מחלות המעי הדלקתיות בישראל צפויה לעבור עד שנת 2030 את רף 1% מהאוכלוסייה - כלומר, יותר מ-100 אלף חולים. במצגת שהציג צוות משרד הבריאות צוין כי ישראל נמנית עם המדינות שבהן שכיחות המחלות היא מן הגבוהות בעולם, וכי אבחון מוקדם וטיפול מותאם עשויים לשנות את מהלך המחלה בחלון הזדמנויות מצומצם.

כיום, לפי נתונים שהועברו לוועדה בידי עמותות החולים, חיים בישראל כ-70 אלף חולי קרוהן וקוליטיס, ושיעור האבחון נמצא בעלייה מתמדת. העמותות הדגישו כי מדובר במחלה כרונית המתפרצת לעיתים בגיל צעיר ובשנות העבודה, ולכן השלכותיה אינן רפואיות בלבד, אלא נוגעות גם לתעסוקה, להכנסות משק הבית ולהוצאות הציבוריות על אשפוזים, בדיקות וטיפולים.

מחלות קרוהן וקוליטיס כיבית הן מחלות דלקתיות כרוניות של מערכת העיכול. קרוהן עלולה לפגוע בכל חלק במערכת העיכול, ואילו קוליטיס כיבית מתמקדת במעי הגס. הן אינן מדבקות, נוטות להתנהל בגלים של התלקחות ורגיעה, ועלולות לגרום בין היתר לכאבי בטן, שלשולים, עייפות, ירידה במשקל ופגיעה ניכרת בתפקוד היומיומי.

אין תקן, אין הגדרה, אין הכרעה

אחד הממצאים הבולטים שעלו בדיון הוא היעדר מסגרת סדורה למענה ייעודי. במשרד הבריאות הודו כי אין כיום הגדרה מחייבת ל"מרפאת IBD", אין אפיון של הרכב הצוות הרב-מקצועי המזערי הנדרש במרפאה כזו, ואין הכרה מוסדרת בהכשרה מיוחדת של רופאים, אחיות ותזונאיות גסטרו המטפלים בחולים אלה. עוד עלה כי אין הגדרה ברורה של חולים בסיכון גבוה, הזקוקים למעקב ולטיפול במרכז רפואי ולא בקהילה.

צוות העבודה של משרד הבריאות כבר המליץ על שורת צעדים: קביעת אמות מידה לניהול מרפאות IBD, סיווג חולים לפי רמת הסיכון, קביעת הרכב צוות מזערי, בניית מפתח תקינה לפי מספר המטופלים, הגדרת חבילת שירותים שנתית, יצירת רצף טיפולי בין הקהילה לבתי החולים והטמעת מדדי איכות. במשרד אף הציעו לבחון הרחבת סמכויות לרופאי משפחה וילדים לצורך קידום אבחון וטיפול, וכן לגבש מסלולי הכשרה ייעודיים לצוותים רפואיים. אלא שהמלצות אלה טרם הבשילו למסמך סופי מחייב.

העיכוב מקבל משנה תוקף לנוכח העובדה שכבר ביולי 2025 עדכן משרד הבריאות את ועדת הבריאות כי הוקם צוות עבודה לבחינת הפערים בטיפול בחולי IBD, וכי הוא עוסק בגיבוש המלצות לשיפור השירות. באוגוסט 2025 ביקשה הוועדה לקבל בתוך חודש דיווח על הפעולות שנעשו, לרבות פתרונות מיידיים לפריפריה, בחינת הוספת תקנים ושקילת החרגת הטיפול מהסדרי הבחירה של קופות החולים. רק ב-10 במאי 2026 השיב המשרד כי הסוגיות עדיין מצויות בבדיקה וכי נדרשת הסכמה מקצועית נוספת לפני קידום תוכנית סדורה.

הפריפריה נשארת מאחור

במוקד הדיון עמדה הפגיעה בחולים המתגוררים הרחק ממרכזים רפואיים גדולים. במשרד הבריאות הודו כי הנגישות לשירותים ייעודיים נמוכה במיוחד ביישובים בפריפריה, וכי נטל הטיפול המוטל על החולים ובני משפחותיהם גבוה בשל ריבוי בדיקות, ביקורים רפואיים וביורוקרטיה. במצגת שהציג הצוות המקצועי צוין כי הנגישות למרפאות IBD נמוכה במיוחד במחוזות הצפון והדרום, ביישובים בעלי מדד פריפריאליות נמוך וביישובים המרוחקים יותר מ-50 ק"מ ממרפאה ייעודית.

הד"ר שוייד ציין כי הכשרה מותאמת של צוותי רפואה בקהילה, כפי שכבר נעשית בכללית, עשויה להקל על חולים בפריפריה ולהפחית עומס ממחלקות בתי החולים. במשרד הבריאות עצמו כתבו במענה לוועדה כי הגברת ההכשרה של רופאי קהילה וליווי מרפאות בפריפריה בידי מרכזים רפואיים מתמחים הם חלק מן הפתרונות הנדרשים, אך הבהירו כי הסטת תקנים או שליחת מומחים לפריפריה נתונות בידי קופות החולים ובתי החולים.

ח"כ אימאן ח'טיב יאסין אמרה כי מדובר במחלה קשה המחייבת הנגשה רחבה יותר של הטיפול בפריפריה, לרבות התאמה שפתית ותרבותית. המסמכים שהוגשו לוועדה בידי עמותת ניסאן ועמותת עזרי מעם הצביעו על קשיים מיוחדים בחברה הערבית ובחברה החרדית: פערי נגישות, מחסור במעטפת טיפולית רב-תחומית, קושי במענים מותאמים תרבותית ולעיתים גם חסמים טכנולוגיים וביורוקרטיים בקבלת שירות.

העמותות: הדיונים נערמים, החולים משלמים

חיים פיליפ, מנכ"ל קהילת "עזרי מעם לקרוהן וקוליטיס", התריע בדיון מפני סחבת: "אנחנו כבר בוועדה החמישית בנושא. התוכניות כבר הופקדו במשרד הבריאות, ועכשיו צריך לקדם אותן בפועל. בסופו של דבר, חולה שלא מקבל מענה בזמן מדרדר למצבים קשים יותר, כולל ניתוחים והוצאות מיותרות שמכבידות גם על מערכת הבריאות כולה".

הרב יצחק זלמנוב, אח רפואי מומחה בתחום הגסטרו וחבר הנהלת הארגון, הוסיף: "החולים נדרשים להתנהלות רפואית רציפה הכוללת מעקב קבוע, זמינות מהירה בהזמנת תרופות ומדדי איכות מסודרים בקהילה. אך בזמן שמערכת הבריאות גוררת רגליים בקידום המענים הנדרשים, החולים ממשיכים להגיע להחמרות, אשפוזים ופגיעה קשה בתפקוד, דבר שמוביל גם לעלויות כבדות יותר למערכת עצמה".

במסמכים שהוגשו לוועדה התריעו העמותות גם מפני שימוש יתר בסטרואידים בקרב חולים בפריפריה, כחלופה זמינה לטיפולים מתקדמים יותר. בעמותת עזרי מעם קראו להטמיע מדד איכות שיחייב דיווח ובקרה על שיעור החולים המטופלים בסטרואידים באופן שוטף, ואילו בעמותת ניסאן דרשו לקדם מנגנונים לקיצור תורי אבחון וטיפול, שירותי ייעוץ מומחים באזורים מרוחקים ומענה ייעודי להתלקחויות.

דרישת הוועדה: מסקנות בתוך חודשיים

בסיכום הדיון ביקש משריקי ממשרד הבריאות לקיים בדחיפות דיון משותף עם האיגודים המקצועיים כדי לקבוע הגדרות ואמות מידה לטיפול ולניהול מרפאות IBD, תוך מתן דגש מיוחד על שילוב אחות ייעודית ותזונאית. הוא דרש שהמסקנות יוצגו לוועדה בתוך חודשיים.

בנוסף, ביקש יו"ר הוועדה לשקול החרגה של תחום ה-IBD מהסדרי הבחירה של קופות החולים, ולו כהוראת שעה עד להשלמת עבודת הצוות. לדבריו, נדרש "להביא בשורה אמיתית עבור חולי הקרוהן והקוליטיס, ובעיקר בפריפריה, ולסיים את עבודת הצוות במהירות וביעילות".

במקביל לדיון הרפואי, עלתה בוועדה לפניות הציבור בכנסת גם מצוקת הזכויות והשירות לחולים, ובכללה הדרישה להכיר בחולי קרוהן וקוליטיס במצב פעיל לצורך קבלת תו חנייה לנכה.