הכנסת בדרך לפיזור - וביהדות התורה מאיימים במוקש 7 באוקטובר

מפת המאבק על הבחירות

• יהדות התורה - 1 בספטמבר; איום על 6 באוקטובר אם נתניהו ימשוך זמן
• ש"ס - מעדיפה את 15 בספטמבר
• הליכוד - שואף ל-27 באוקטובר, המועד המאוחר ביותר במצב הנוכחי
• נתניהו - מזהיר שבחירות מוקדמות יפגעו בסיכויי הימין
• מוקד המיקוח - חוק הגיוס, מועד הבחירות ותוכנית חומש לחרדים

ראש הממשלה בנימין נתניהו מנסה לבלום את האצת ההליכה לבחירות, אך המשבר עם המפלגות החרדיות כבר עבר משאלת עצם התפזרות הכנסת לשאלת לוח הזמנים - ובמקביל נפתח מאמץ פוליטי מחודש לרכך את הקרע סביב חוק הגיוס. לאחר שיו"ר הקואליציה אופיר כץ הגיש יחד עם ראשי סיעות הקואליציה הצעת חוק להתפזרות הכנסת ה-25, כשהמועד ייקבע בהמשך בוועדת הכנסת, הפך התאריך עצמו לזירת העימות המרכזית בין הליכוד לחרדים.

ספטמבר, אוקטובר - והאיום של 6 באוקטובר

ביהדות התורה דוחפים לקיים את הבחירות כבר ב-1 בספטמבר. בש"ס נוטים להעדיף את 15 בספטמבר (תאריך שכנראה לא יהיה אפשרי בשל התמשכות ספירת הקולות ליום כיפור), ואילו נתניהו מבקש למשוך עד 27 באוקטובר - המועד האחרון שבו אמורות הבחירות להתקיים ללא הקדמה. מבחינת החרדים, בחירות בתחילת ספטמבר עשויות להתקיים בעיצומה של תקופת אלול, שבה הרחוב החרדי והדתי נמצא בדריכות ציבורית גבוהה יותר ומתכנס לסליחות ועצרות; בליכוד, לעומת זאת, מבקשים להרוויח זמן נוסף, הן בזירה המדינית-ביטחונית והן במאמץ להתייצב פוליטית לפני פתיחת מערכת הבחירות.

בכירים ביהדות התורה אף העלו איום חריג: אם נתניהו יתעקש על בחירות באוקטובר, הם ידרשו לקבוע אותן ליום שלישי, 6 באוקטובר, כך שתוצאות האמת יחלו לזרום בבוקר 7 באוקטובר - יום השנה הלועזי לטבח. הרעיון נועד להפעיל לחץ פסיכולוגי ופוליטי על ראש הממשלה ולהציג את ההתעקשות על אוקטובר כמהלך שאינו נוח גם סמלית. באופוזיציה מתקיימים מגעים עם גורמים ביהדות התורה סביב מאבקי התאריך, אף שבשלב זה אין כל סיכום פומבי.

כדי לאפשר בחירות בתחילת ספטמבר, נדרש להשלים את הליך התפזרות הכנסת במהירות, כבר במהלך השבועות הקרובים. ההצעה שהגישה הקואליציה אינה מפזרת את הכנסת מיד: היא צריכה לעבור קריאה טרומית, קריאה ראשונה וקריאה שנייה ושלישית, ובקואליציה שומרים לעצמם מרחב תמרון שיאפשר להאט את הקצב אם הדבר ישרת את נתניהו. ההצבעה בקריאה טרומית צפויה לפי הדיווחים ביום רביעי הקרוב.

נתניהו מזהיר מהפסד לימין

נתניהו העביר לחרדים מסר חד: בחירות בספטמבר עלולות להסתיים בהפסד של גוש הימין. בשיחות סגורות טען כי ישראל טרם השיגה את מלוא יעדיה מול אירן, וכי פתיחה מיידית של מערכת בחירות תכביד על ניהול הסוגיות המדיניות והביטחוניות שעל הפרק. ראש הממשלה הדגיש שלא יוכל לנהל מערכת בחירות אפקטיבית אם הקמפיין ייפתח למעשה כבר בשבועות הקרובים.

העמדה הזו מגיעה לאחר ההחרפה החריגה ביחסים בין דגל התורה לנתניהו. מנהיג הזרם הליטאי, הרב דב לנדו, הורה לחברי הכנסת של הסיעה לפעול להתפזרות הכנסת, ומסר להם: "אין לנו אמון יותר בנתניהו. נעשה מכאן ואילך רק מה שטוב ליהדות החרדית ולעולם הישיבות. צריך לפעול להתפזרות הכנסת בהקדם. כל מיני דיבורים על 'גוש' אינם קיימים יותר". המסר הזה הוא שהפך את משבר הגיוס מאיום קואליציוני חוזר למשבר ממשי סביב עצם המשך קיומה של הממשלה. בש"ס מנגד מביעים אכזבה מהממשלה הנוכחית, אך לא ממהרים לתת גט כריתות לגוש הימין.

ניסיון להחזיר את חוק הגיוס לשולחן

בתוך כך, בליכוד בוחנים מהלך נוסף שנועד לצמצם את הקרע: חידוש הליך החקיקה של חוק הגיוס. קיימת נכונות לקדם מחדש את החקיקה, אך בתנאי שיהדות התורה תשוב בפועל למסגרת הגוש לקראת הבחירות. יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ ערך שיחות עם חברי כנסת בליכוד כדי לבדוק את עמדותיהם כלפי קידום החוק.

המהלך הזה אינו פשוט. רק לפני ימים אחדים הובהר לחרדים כי אין היתכנות להעביר כעת את נוסח חוק הגיוס שעל הפרק, והוצע לבחון קידומו לאחר הבחירות. מכאן נבעה במידה רבה ההחלטה החרדית להפסיק לשמש רשת ביטחון לנתניהו בכנסת ולפעול לפיזורה. אם הליכוד אכן יחדש את מסלול החקיקה, יהיה עליו להציג התקדמות ממשית ולא רק איתות פוליטי; ביהדות התורה כבר הבהירו כי שלב ביניים בוועדות לא ייחשב מבחינתם פתרון, וכי המבחן יהיה העברת חוק בפועל.

ברקע: הדיווח על תוכנית חומש לחרדים

במקביל למאבק על חוק הגיוס ועל תאריך הבחירות, במשרד ראש הממשלה מקודמת תוכנית חומש רחבת היקף לחברה החרדית. התוכנית כוללת בין היתר יעד שלפיו לפחות 25% מתקציב הבינוי של משרד החינוך יופנו למוסדות חינוך חרדיים, וכן הקצאות שנתיות של עשרות מיליוני שקלים למניעת נשירה ולשיפור איכות ההוראה. לפי שעה לא פורסמה החלטת ממשלה רשמית או נוסח מחייב של התוכנית.

העיתוי הפוליטי של הדיווח ברור: הוא מגיע בשעה שבה נתניהו מנסה למנוע פירוק סופי של הברית עם החרדים, לאחר שהמשבר סביב חוק הגיוס גלש ישירות לשאלת הבחירות. גם אם התוכנית טרם הבשילה להחלטה פורמלית, עצם הצפתה ממחישה כי לצד המגעים על חקיקה, מתנהל גם מאמץ להציג לציבור החרדי הישגים ממשיים במישור התקציבי והקהילתי.