מנהרה מסתורית באורך 50 מטר נחשפה בירושלים

מתחת לקרקע הירושלמית, באזור שבו מתוכננת שכונת מגורים חדשה סמוך לקיבוץ רמת רחל, נחשפה אחת התגליות המסקרנות שנראו בעיר בשנים האחרונות: מנהרה קדומה, עצומה ומרשימה, החצובה בסלע לאורך של כ-50 מטרים - אך איש עדיין אינו יודע בוודאות למה שימשה ומתי נבנתה.

התגלית נחשפה במהלך חפירות ארכיאולוגיות שמבצעת רשות העתיקות לקראת הקמת שכונה חדשה שמקדמת רשות מקרקעי ישראל. לפי התוכנית, במקום יוקמו 488 יחידות דיור, שטחי תעסוקה ומסחר, מוסדות חינוך ופארק ארכיאולוגי שישלב את הממצא יוצא הדופן.

לדברי הד"ר סיון מזרחי וזינובי מצקביץ', מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות: "חפרנו בשטח טרשי וחשוף יחסית, כאשר לפתע גילינו חלל קרסטי טבעי. לתדהמתנו, החלל הזה התפתח, תוך כדי חפירה, לכדי מנהרה ארוכה. חלקים ממנה עדיין ממוטטים, כך שהמנהרה לא אמרה את מילתה האחרונה".

צילום: תעלומה אמיתית [צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות]

גרם מדרגות אל תוך החושך

הכניסה למתחם התת-קרקעי נעשתה באמצעות גרם מדרגות קדום, שהוביל לפתח חצוב ומשם אל תוך המנהרה. במשך מאות ואולי אלפי שנים התמלא החלל באדמת סחף, ורק כעת נחשף מחדש.

בחפירות שבוצעו בתוך המנהרה התברר כי מדובר במבנה חריג בהיקפו: גובהה מגיע עד חמישה מטרים ורוחבה כשלושה מטרים. החוקרים מציינים כי החציבה בוצעה בדיוק רב ובמאמץ הנדסי משמעותי, המעיד לדבריהם על תכנון מוקדם, משאבים וכוח עבודה נרחב.

אלא שכאן מתחילה התעלומה האמיתית. בתחילה סברו החוקרים שמדובר במפעל מים קדום, אולי כזה שנועד להגיע למקור נביעה תת-קרקעי. ההשערה הזו נפסלה לאחר שהתברר שקירות המנהרה אינם מטויחים - פרט שהיה צפוי להופיע במתקן מים עתיק. גם בדיקות גאולוגיות לא העלו סימנים לקיומם של מקורות מים באזור.

בהמשך נבחנה האפשרות שמדובר במתקן חקלאי או תעשייתי תת-קרקעי, אך גם כאן נתקלו החוקרים בקשיים. לדבריהם, היקף החציבה חריג מאוד, ולא מוכרים באזור מתקנים דומים.

צילום: מנהלי החפירה מרשות העתיקות בכניסה למתחם הקדום [צילום: יול שוורץ, רשות העתיקות]

האם מדובר במחצבה עתיקה?

ההערכה המרכזית כעת היא שהמנהרה נועדה להגיע לשכבת סלע קירטון איכותית לצורך חציבת אבני בנייה או ייצור סיד. בין הרמזים שתומכים בכך נמצאים פיר חצוב בתקרת המנהרה, שייתכן ששימש לאוורור, וכן חצץ חציבה שנמצא בקרקעית.

עם זאת, גם החוקרים עצמם מודים שהסימנים אינם חד-משמעיים. אפשרות נוספת היא שהעבודות במקום כלל לא הושלמו, ולכן מטרת המנהרה נותרה עלומה.

לדברי הד"ר מזרחי ומצקביץ': "גם זמנה של המנהרה הוא חידה עבורנו, שכן לא נמצא כל ממצא ולו הקטן המרמז לנו על זמנה". עם זאת, הם מציינים כי המנהרה ממוקמת לא הרחק משני אתרים ארכיאולוגיים חשובים - אתר מתקופת בית ראשון בשכונת ארנונה ותל רמת רחל, שבו התגלו שכבות יישוב מתקופת הברזל ועד התקופה האיסלאמית.

צילום: ירושלים ממשיכה להתפיע [צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות]

השכונה החדשה תשולב עם פארק ארכיאולוגי

שקמה סיג, מתכננת מרחב ירושלים ברשות מקרקעי ישראל, אמרה כי התוכנית החדשה נועדה לשלב בין פיתוח עירוני לבין שימור המורשת הארכיאולוגית: "הרובע מציע שילוב נדיר בין פיתוח עירוני מודרני לשימור מורשת העבר, ומעניק לקהילה העתידית ריאה ירוקה המנגישה את אוצרות ההיסטוריה ממש מתחת לבית".

גם ברשות העתיקות מדגישים כי ירושלים ממשיכה להפתיע אפילו את החוקרים הוותיקים ביותר. הד"ר עמית ראם, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות, אמר: "לרוב יש לנו הסברים לתגליות שאנחנו חושפים, אך לעיתים, כמו במקרה הנוכחי, אנו עומדים משתאים ופעורי פה".

שר המורשת עמיחי אליהו קשר את התגלית ליום ירושלים ואמר כי "מתחת לאדמת העיר נחשפים פעם אחר פעם מפעלי חיים, יצירה ובנייה אדירים, המעידים על דורות של אנשים שפעלו כאן והשאירו את חותמם".

התוכנית כעת היא לשלב את המנהרה בפארק ארכיאולוגי פתוח לציבור, כך שתושבי השכונה החדשה והמבקרים יוכלו לרדת אל מתחת לפני הקרקע - ולהציץ אל אחת התעלומות המסקרנות שנחשפו בירושלים בשנים האחרונות.

צילום: הכניסה למתחם הקדום, מבט מתוך המתחם [צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות]

צילום: אחת הכניסות לחלל התת קרקעי שנחשף בחפירות בירושלים [צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות]