עתירה לבג"ץ: המדינה מפלה את משתמשי הרב-קו וגובה מהם יותר

ארגון "אמת ליעקב בישראל" הגיש (13.5.26) עתירה לבג"ץ נגד משרד התחבורה, שרת התחבורה מירי רגב ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', בדרישה להפסיק את מה שהוא מגדיר "אפליה מובנית" בין משתמשי כרטיס הרב-קו לבין משתמשי יישומוני התחבורה הציבורית. בעתירה נטען כי נוסעים המשתמשים ברב-קו - ובהם ילדים, קשישים, עולים חדשים, חרדים ובעלי "טלפונים כשרים" - משלמים לעיתים יותר עבור אותן נסיעות בדיוק, רק משום שאינם משתמשים ביישומונים סלולריים.

העתירה הוגשה באמצעות עו"ד אברהם יצחק רוטנשטיין בשם החל"צ "אמת ליעקב בישראל" ושרה ויזל, אם לשבעה ילדים מבית שמש. לטענת העותרות, משתמשי היישומונים נהנים ממנגנון אוטומטי שמחשב בסוף החודש את מסלול הנסיעה הזול ביותר עבורם, לצד חיוב בדיעבד, בעוד שמשתמשי הרב-קו נדרשים לבחור מראש איזה הסדר נסיעה לרכוש - ולעיתים "להמר" אם חופשי-יומי או חופשי-חודשי אכן ישתלמו להם בפועל.

לפי העתירה, משתמשי הרב-קו גם נדרשים להטעין כסף מראש, ללא אפשרות לבדוק תמיד את היתרה בזמן אמת, ולעיתים נאלצים להגיע פיזית לעמדות טעינה או לקיוסקים. העותרות טוענות כי במקרים רבים נוסעים עולים לאוטובוס מבלי לדעת שאין בכרטיס יתרה מספקת, ונחשפים לקנסות או לעימותים עם פקחים.

פער של עד 35%

בעתירה מובאים פרסומים של משרד התחבורה ושל חברות המפעילות יישומונים, שלפיהם משתמשי היישומונים נהנים ממנגנון "התעריף המיטיב". המשמעות היא שהמערכת מחשבת בדיעבד מהו ההסדר הזול ביותר בהתאם לדפוסי הנסיעה בפועל - ומחייבת בהתאם. כך למשל, נוסע שביצע מספר נסיעות באותו יום עשוי להיות מחויב כאילו רכש חופשי-יומי, גם אם לא בחר בכך מראש.

בעתירה מצוטט גם פרסום של פנגו, שלפיו משתמש ממוצע ביישומון משלם פחות ממשתמש רב-קו. בתחקיר שצורף לעתירה נטען כי נוסע ממוצע המשתמש בפנגו משלם כ-72 שקלים בחודש, לעומת כ-94 שקלים למשתמש רב-קו - פער של כ-35%.

העותרות טוענות כי מעבר לפער הכספי, עצם שיטת העבודה יוצרת "שתי רמות שירות": משתמשי היישומונים אינם נדרשים לבדוק יתרה, להטעין מראש או לחשוש מכך שהכרטיס לא יעבוד, בעוד שמשתמשי הרב-קו חיים ב"חוויית נסיעה המאופיינת במתח תמידי", במיוחד במשפחות מרובות ילדים.

העותרת השנייה, שרה ויזל, מסרה בהודעת הארגון: "להטעין שבעה כרטיסי רב-קו בלחץ של הבוקר, ללא יכולת לדעת מה היתרה בכל כרטיס וללא גישה דיגיטלית, זה פשוט מרוץ מורט עצבים. אנחנו נאלצים לחפש קיוסקים פתוחים רק כדי להטעין כסף מראש, בעוד שבעלי היישומונים נהנים משקט נפשי ומתשלום נדחה".

הטענה המרכזית: המדינה הבטיחה פתרון - אך לא יישמה

חלק מרכזי בעתירה עוסק במכרז שפרסם משרד התחבורה כבר בשנת 2019, שבמסגרתו דובר על "רב-קו מבוסס חשבון מרוחק" - כרטיס פיזי שאמור היה לאפשר חיוב בדיעבד ותנאים דומים לאלה של היישומונים. לפי העתירה, הפתרון הזה טרם הוטמע לציבור הרחב, למרות השנים שחלפו.

העותרים טוענים כי כבר בדיוני ועדת הכלכלה בכנסת בשנת 2020 הועלו אזהרות מפני פגיעה באוכלוסיות מבוגרות ובציבור החרדי. בין היתר צוטט יו"ר הוועדה דאז, ח"כ יעקב מרגי, שהזהיר מפני מצב שבו דווקא משתמשי התחבורה הציבורית המרכזיים יודרו מההטבות הניתנות ביישומונים.

עו"ד אברהם יצחק רוטנשטיין, המייצג את העותרות, מסר: "כבר בשנת 2019 הבטיח משרד התחבורה להשיק רב-קו 'מבוסס חשבון' שיפתור את הצורך בטעינה מראש ובחיפוש עמדות פיזיות, אך שבע שנים חלפו והפתרון לא נראה באופק. העתירה דורשת לשים סוף לאפליה החמורה ולהקים מנגנון שיאפשר לציבור לפדות את מאות מיליוני השקלים שנותרו כלואים בכרטיסים".

מאות מיליוני שקלים "כלואים"

הציר השני של העתירה עוסק בכספי "ערך צבור" שנותרו בכרטיסי רב-קו ואינם ניתנים לפדיון רגיל. לטענת העותרות, נוסעים שהטעינו כסף לאורך השנים אך הפסיקו להשתמש בתחבורה הציבורית - למשל בעקבות מעבר לחו"ל, רכישת רכב או שינוי בהרגלי החיים - אינם יכולים למשוך את כספם בחזרה.

בעתירה נטען כי במערכת הסליקה של משרד התחבורה הצטברו במשך השנים מאות מיליוני שקלים של יתרות שלא נוצלו. העותרות טוענות כי המדינה "מתעשרת שלא כדין" על חשבון הציבור ופוגעת בזכות הקניין של הנוסעים.

כחלק מההשוואה הבינלאומית מציינות העותרות כי בלונדון, למשל, ניתן להשתמש בכרטיס פיזי מסוג Oyster הנהנה מתקרות חיוב יומיות ושבועיות, ואף לקבל החזר של יתרות שלא נוצלו. לטענתן, הדבר מוכיח שאין מדובר במניעה טכנולוגית אלא בהחלטת מדיניות.

העתירה מבקשת מבג"ץ להורות למדינה לנמק מדוע לא תוחל על משתמשי הרב-קו אותה שיטת חיוב מיטיבה שמקבלים משתמשי היישומונים, מדוע לא יעברו גם הם לחיוב בדיעבד, ומדוע לא יוקם מנגנון כללי לפדיון יתרות הערך הצבור. בשלב זה טרם הוגשה תגובת המדינה.