נפגעתם בתאונה? ייתכן שחברת הביטוח תצטרך להחזיר לכם עוד כסף

רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון מבקשת לשים סוף לנוהג שפגע, לטענתה, בבעלי כלי רכב שניזוקו בתאונות ונדרשו לקבל פיצוי מחברת הביטוח של הנהג הפוגע. בטיוטת הכרעה שפרסמה הרשות נקבע כי חברות הביטוח לא יהיו רשאיות להפחית מתגמולי הביטוח המגיעים לצד ג' סכומים הנובעים מהפער בין מחיר חלקי החילוף שנקבע בשומת הרכב לבין המחיר המוזל שחברת הביטוח עצמה יכולה להשיג.

במילים פשוטות: אדם שרכבו נפגע בתאונה אינו אמור לקבל פיצוי נמוך יותר רק משום שחברת הביטוח של הנהג הפוגע טוענת כי הייתה יכולה לרכוש את אותו חלק חילוף במחיר זול יותר. לפי עמדת הרשות, מאחר שאותו נפגע כלל אינו לקוח של חברת הביטוח ולא חתם עמה על פוליסה, אין הצדקה לדרוש ממנו לפעול לפי תנאיה או לפי הנחיותיה בדיעבד.

כך נוצר הקיזוז

הרשות מסבירה כי מהפניות שהגיעו אליה עלה דפוס פעולה חוזר: שמאי קבע את גובה הנזק לפי מחירון חלקי החילוף, אך חברת הביטוח שילמה לנפגע סכום נמוך יותר, בטענה שהייתה יכולה להשיג את אותם חלפים במחיר מופחת. החברות ביססו את ההפחתה על עקרון "הקטנת הנזק" - כלל משפטי שלפיו על נפגע לפעול באופן סביר כדי שלא להגדיל את הנזק מעבר לנדרש.

אלא שלדעת רשות שוק ההון, השימוש בכלל הזה כלפי צד ג' אינו סביר בנסיבות הללו. בעוד שמבוטח של חברת הביטוח מקבל מראש מידע על תנאי הפוליסה ועל השלכות הבחירה במוסך שאינו בהסדר, נפגע מצד שלישי אינו מקבל גילוי כזה, אינו קשור בחוזה עם החברה ולעיתים אף אינו מדווח לה על הנזק בסמוך להתרחשותו. לכן, קובעת הרשות, אי-אפשר להעמיס עליו בדיעבד חובה להתנהל לפי מסלול שהחברה עצמה מעדיפה.

הטיוטה נשענת גם על פסק דין שניתן בפברואר 2026 בבג"ץ, אשר דחה את עתירת איגוד המוסכים נגד הכרעה קודמת של הרשות בנושא קיזוזים למבוטחים עצמם. באותו פסק דין הדגישו השופטים כי חובת הקטנת הנזק אינה מוחלטת, וכי כל דרישה מצד חברת הביטוח צריכה לעמוד במבחן הסבירות. הרשות מרחיבה כעת את ההבחנה וקובעת כי כאשר מדובר בצד ג', שנמצא מחוץ למערכת היחסים החוזית עם חברת הביטוח, ההפחתה אינה מוצדקת.

בדיקה לאחור - ואפשרות להחזרים

אחד הסעיפים המשמעותיים בטיוטה נוגע לעבר. רשות שוק ההון אינה מסתפקת בקביעה הצופה פני עתיד, אלא מורה לחברות הביטוח לבחון מקרים קודמים שבהם הופחתו פיצויים לצד ג' בשל פערי מחירי חלפים. אם יתברר שההפחתה לא נשענה על שומה נגדית כדין, וכי לא מדובר באחד החריגים שנקבעו, החברה תידרש להשיב לנפגע את הסכום שנוכה.

החברות יידרשו להעביר לרשות בתוך 90 יום ממועד פרסום ההכרעה הסופית דיווח מפורט על כלל המקרים שנבדקו: מספר הרכב, מספר התביעה, סכום התביעה, גובה ההפחתה, האם בוצעה השבה, מועד התאונה ומועד הדיווח לחברה. מדובר בצעד שעשוי לחשוף את היקף התופעה ואת היקף הכספים שהופחתו לאורך השנים מתשלומי פיצויים לנהגים שנפגעו בתאונות.

לפי פרסומים בענף הביטוח, תביעות צד ג' מהוות חלק נכבד מתביעות רכב רכוש, ולכן להכרעה עשויה להיות משמעות כספית רחבה הן לציבור הנהגים והן לחברות הביטוח. עם זאת, יש להדגיש כי מדובר בשלב זה בטיוטת הכרעה, ולא בהכרעה סופית ומחייבת.

החריגים: ליסינג, השכרה ותאגידים בהסכם

הרשות אינה מחילה את הכלל באופן גורף. בטיוטה נקבע כי ההוראה לא תחול כאשר הניזוק הוא חברת ליסינג, חברת השכרת רכב או תאגיד שיש לו הסכם עם חברת הביטוח בעניין הפחתת הנזק. ההבחנה נובעת, לפי המסמך, מן העובדה שמדובר בגופים מקצועיים, בעלי מומחיות וניסיון מצטבר בתחום, שאינם מצויים באותו פער כוחות כמו נהג פרטי שרכבו נפגע.

עוד נקבע כי אם חברת ביטוח מבקשת לשלם סכום נמוך מזה שנקבע בשומת הרכב, עליה להסתמך על שומה נגדית שנערכה כדין - ולא על חישוב פנימי או על המחיר שהיא עצמה מסוגלת להשיג מספקיה. בכך מבקשת הרשות לחזק את מעמדה של השומה המקצועית כנקודת המוצא לקביעת גובה הנזק.

אם הטיוטה תהפוך להכרעה מחייבת בנוסחה הנוכחי, נהגים שרכבם נפגע בתאונה צפויים ליהנות מהגנה חזקה יותר מול חברת הביטוח של הנהג הפוגע. בפועל, החברה לא תוכל להפחית את הפיצוי רק משום שהיא משיגה חלפים במחירים טובים יותר, ותידרש לכבד את שומת הנזק - אלא אם תציג שומה נגדית תקפה.

המשמעות השנייה, ואולי הרגישה יותר, נוגעת לעבר: מי שקיבל בעבר פיצוי מופחת בנסיבות דומות עשוי להיות זכאי להשבה, כפוף לבדיקה שתערוך חברת הביטוח ולנוסח הסופי של ההכרעה. מבחינת הרשות, המסר ברור: חיסכון מסחרי של חברת הביטוח אינו יכול לבוא על חשבון אדם שנפגע בתאונה ואינו צד להסכם הביטוח.