הכנסת מקשיחה קו מול מבריחי הרחפנים - עד 15 שנות מאסר

ועדת החוץ והביטחון דנה (13.5.26) בשתי הצעות חוק שנועדו להחמיר משמעותית את ההתמודדות עם תופעת ההברחות דרך גבולות המדינה - ובעיקר באמצעות רחפנים. הדיון עסק הן בהצעת חוק ממשלתית הקובעת עבירה חדשה של הברחה שלא דרך תחנת גבול, והן בהצעת חוק פרטית של ח"כ עמית הלוי המבקשת להגדיר את ההברחות כעבירה ביטחונית לכל דבר.

לפי ההצעה הממשלתית, אדם שיכניס לישראל או יוציא ממנה ציוד שלא דרך מעבר גבול רשמי צפוי לעונש של עד שבע שנות מאסר. ההצעה חלה על כל העברת ציוד דרך גדר הגבול ועל כל מי שנטל חלק בהברחה.

לעומת זאת, הצעתו של ח"כ הלוי מבקשת להחמיר בהרבה את הענישה ולקבוע עונש של עד 15 שנות מאסר, לצד קביעה מפורשת כי מדובר בפגיעה בריבונות המדינה ובביטחונה. בנוסף מבקשת ההצעה להוסיף את סיכול עבירות ההברחה לרשימת תפקידיו של שירות הביטחון הכללי.

הרחפנים שינו את כללי המשחק

במהלך הדיון תיאר ח"כ עמית הלוי את השינוי הדרמטי שחוללה טכנולוגיית הרחפנים בשטח: "תופעה זו הלכה והתרחבה לאורך השנים האחרונות וביתר שאת מאז השימוש המסחרי ברחפנים זולים וזמינים לכל אדם היכולים לשאת עשרות קילוגרמים".

בהמשך הדיון הוסיף הלוי כי היקף התופעה כבר חורג בהרבה מממדים נקודתיים: "המציאות בשטח מחייבת זאת, איננו מתמודדים עוד עם עשרות רחפנים בשבוע, אלא עם מאות רחפנים מדי שבוע ואלפים מדי חודש".

בדברי ההסבר להצעת החוק הפרטית נכתב כי ההברחות בגבולות כוללות אמצעי לחימה, סמים, כספים ואף הברחת בני אדם, וכי עצם פריצת הגבולות "מלמדת את אויבינו מה הן נקודות התורפה וחושפת את אזרחי ישראל לסכנות חמורות".

במשטרה הציגו עמדה חריפה לא פחות. נציג המשטרה אמר בדיון: "ההברחות והכנסת אמצעים לתוך מדינת ישראל הפכו בשנים האחרונות לתופעה רחבת היקף. למעשה, מדובר באחד המקורות המרכזיים לכניסת נשק לתוך המדינה ולהצטיידות של גורמי טרור וארגוני פשיעה".

לדבריו, הסכנה אינה מסתיימת בזירה הפלילית: "הנשק הזה אולי מופנה היום לזירה פלילית, אבל מחר הוא עלול להיות מופנה לזירה אחרת לחלוטין".

מחלוקת סביב הרחבת סמכויות השב"כ

אחד ממוקדי המחלוקת המרכזיים בדיון עסק בשאלה האם יש להכניס את השב"כ באופן רשמי לטיפול בתופעת ההברחות. ח"כ רם בן ברק הביע תמיכה עקרונית בהחמרת הענישה, אך הסתייג מהרחבת סמכויות שירות הביטחון הכללי.

"אני מוטרד מאוד מהנטייה להכניס את שירות הביטחון הכללי לכל מקום שבו משטרת ישראל או גוף אכיפה אחר מתקשים לבצע את תפקידם. זו מגמה מסוכנת מאוד", אמר בן ברק, והבהיר כי הוא תומך דווקא בנוסח המצומצם יותר של ההצעה הממשלתית.

גם הייעוץ המשפטי לוועדה הציג קושי משפטי במיזוג מלא של שתי ההצעות. לפי הייעוץ המשפטי, מאחר שהצעת החוק של הלוי כוללת תיקון לחוק השב"כ ועברה עד כה קריאה טרומית בלבד, לא ניתן למזג אותה במלואה להצעת החוק הממשלתית שכבר מיועדת לקריאה שנייה ושלישית.

לכן הובהר כי ההצעה הפרטית תצטרך לעבור קודם קריאה ראשונה כחלק מהליך החקיקה התקין.

הממשלה והשב"כ תומכים בהחמרה

נציגת משרד המשפטים הבהירה בדיון כי הממשלה תומכת בהצעת החוק הממשלתית. לדבריה, השימוש ברחפנים שינה לחלוטין את מאפייני ההברחות: "הרחפנים הפכו את ההברחות לקלות יותר, נגישות יותר וקשות בהרבה לאכיפה ולסיכול".

עוד אמרה כי ההתפתחויות הטכנולוגיות "לא רק הרחיבו את היקף התופעה, אלא גם שינו את משמעותה ואת רמת הסיכון הטמונה בה".

חלק מהדיון התקיים במתכונת חסויה, ובמהלכו הציג השב"כ את עמדתו. לפי המשתתפים בדיון, שירות הביטחון הכללי הביע תמיכה בקידום ההצעה הממשלתית ובהגדרת עבירה ביטחונית ייעודית לתופעת ההברחות.

הוועדה צפויה להמשיך מחר את הדיונים בניסיון לגבש נוסח מוסכם שיחמיר את הענישה, אך גם יגדיר מחדש את חלוקת האחריות בין המשטרה, מערכת הביטחון והשב"כ במאבק נגד הברחות הגבול.