המאבק על עתידו של תאגיד השידור הציבורי הגיע לוועדת הכספים, והפך במהירות לעימות פוליטי, תקשורתי וערכי מן החריפים שנשמעו בכנסת בתקופה האחרונה. הוועדה קיימה דיון ראשון בהצעת החוק של ח"כ אביחי בוארון, המבקשת לשנות מן היסוד את שיטת תקצוב התאגיד: במקום תקציב עיקרי המעוגן כיום בחוק, הממשלה תקבע מדי שנה את גובה התקציב בהחלטה שתיכלל בחוק התקציב השנתי.
תומכי ההצעה בקואליציה הציגו אותה כמהלך ניהולי וכלכלי מתבקש, אך גם כתגובה למה שהם רואים כהטיה אידיאולוגית עמוקה בשידורי התאגיד. מנגד, נציגי האופוזיציה, הנהלת התאגיד וגורמים מקצועיים הזהירו כי מדובר במהלך שיכפיף בפועל את השידור הציבורי לרצון הממשלה, יחליש את עצמאותו וייצר מנגנון לחץ תקציבי על עיתונאים ועורכים.
בוארון: "ניקח את הניהול לידנו"
ח"כ אביחי בוארון, יוזם ההצעה, פתח את הדיון בטענה כי עצם קיומו של תקציב ציבורי בהיקף של קרוב ל-900 מיליון שקלים מחוץ לבסיס התקציב הרגיל הוא חריג שאין להשלים עמו. לדבריו: "אין פירמה, אין עמותה, אין פיצוציה בפינת רחוב שמנהלת תקציב שחלקו מתגלגל שלא כחלק מהתקציב הכללי. זה לא נורמלי, לא בריא ולא מקצועי". הוא הוסיף כי בתקופה שבה המדינה מקצצת בבריאות, ברווחה ובחינוך, "רק גוף אחד, רשות אחת, לא נכנסה תחת אלונקת התקציב - וזה התאגיד".
בוארון לא הסתפק בטיעון התקציבי. הוא תקף את התפיסה שלפיה יש להרחיק את נבחרי הציבור מקבלת החלטות הנוגעות לתקציב השידור הציבורי, וטען כי דווקא נציגי הציבור הם שאמורים להבטיח גיוון דעות אמיתי. "הניסוי נכשל", אמר, "האצלנו את סמכויותינו והניסוי לא הצליח. ניקח את הניהול לידנו, לא במהות התוכנית, אלא לגעת בניהול, לקחת אחריות". לדבריו, מטרת ההצעה היא "להחזיר את האיזון גם לתאגיד".
שר התקשורת שלמה קרעי תמך בקו הזה במילים חריפות אף יותר. "אין שום סיבה שהמדינה תממן במיליארד ש"ח בשנה חדשות ואקטואליה בעברית, הם קיימים למכביר בשוק", אמר. לדבריו, התאגיד "הפך זרוע תעמולה של צד אחד בלבד, תמיד נגד ממשלת הימין ובעד השמאל", ובשידורים בערבית, לשיטתו, הבעיה חמורה עוד יותר. קרעי אף קרא להחיל את השינוי כבר על תקציב 2026, והציע להפנות את הכסף לשיקום הצפון.
האופוזיציה: "תקשורת של יס-מנים"
ח"כ קארין אלהרר תקפה את ההצעה וטענה כי אין מדובר בתיקון תקציבי, אלא במהלך שמטרתו "לחסל את עצמאות התאגיד". לדבריה, חוק השידור הציבורי נועד במפורש ליצור חיץ בין הדרג הפוליטי לבין המערכת העיתונאית, וערעור החיץ הזה ירוקן את תכלית החוק מתוכן. "ברור שעיתונאי שיודע שתקציב מערכת החדשות שלו תלוי בפוליטיקאים לא יבקר אותה", אמרה. בהמשך האשימה כי הכוונה היא "ליצור תקשורת שהיא יס-מנים של הממשלה".
ח"כ ולדימיר בליאק הזהיר כי ביטול העצמאות התקציבית של התאגיד יחזיר את ישראל, לדבריו, לימים של רשות השידור הישנה. הוא טען כי המהלך אינו נובע מחיסכון, אלא מרצון להשפיע על השידור לקראת מערכת הבחירות הבאה. "דרך מתקפה על התקשורת אתם רוצים לפגוע בטוהר הבחירות", אמר. ח"כ אורית פרקש הכהן הציגה טיעון דומה, ולדבריה, אילו המטרה הייתה קיצוץ בעת מלחמה בלבד, ניתן היה לקבוע הוראה נקודתית ומוגבלת בזמן, ולא לשנות לצמיתות את מנגנון התקצוב.
גם ח"כ ינון אזולאי מן הקואליציה ביקש למסגר את הדיון מזווית ייצוגית. לדבריו, חלק מן השדרנים בתאגיד "מנסים להחדיר את האג'נדה שלהם", והוא עצמו, כנציג הציבור החרדי, אינו חש שהתקשורת הציבורית מייצגת אותו. "צריך לשאול למה הכסף צריך להישאר ללא פיקוח", אמר.
יוכפז לבוארון: "אתם עושים אותו דבר"
אחד מרגעי השיא בדיון נרשם בעימות בין מנכ"ל תאגיד השידור הישראלי, גולן יוכפז, לבין ח"כ בוארון. יוכפז טען כי "כל מה שקרה פה הוכיח שלא רוצים לשלוט בכסף אלא בדעה", והדגיש כי עצמאות תקציבית היא תנאי יסוד לתקשורת חופשית. לדבריו, גם כאשר נשמעות בתאגיד התבטאויות שמקוממות אותו אישית, תפקידו כעורך הראשי הוא לאפשר אותן כל עוד הן עומדות במסגרת חופש הביטוי הציבורי.
בהמשך דבריו טען יוכפז כי התאגיד מייצג את ישראל גם בזירה התרבותית הבינלאומית, ואמר לבוארון: "אנחנו מתמודדים מצד אחד עם הדברים שלך כלפינו ומצד שני עם הביקורת של ה-BDS וגורמים אנטישמים שמנסים לחנוק את התרבות הישראלית, בעצם אתם עושים אותו דבר, אתה עושה את אותו דבר". הדברים עוררו תגובה חריפה מצד יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי, שאמר: "אם היה עוד ספק בנוגע למה ששולט פה בכיפה, קיבלנו את התשובה ממך. בחומרים של הערוץ שלך עושה ה-BDS שימוש". יוכפז הבהיר לאחר מכן כי לא התכוון להשוות בין בוארון לבין תנועת החרם.
יוכפז גם דחה את טענת שר התקשורת כי התאגיד סירב להשתתף במאמץ התקציבי בזמן המלחמה. לדבריו, הנהלת התאגיד הודיעה כי תהיה מוכנה לקיצוץ, ועובדיו אף ספגו הפחתות שכר בדומה לעובדי המגזר הציבורי. "הטענה לא נכונה", אמר.
מלצר: קיצוץ רק בשעת חירום - או אחרי הבחירות
נשיא מועצת העיתונות והתקשורת, שופט בית המשפט העליון בדימוס פרופ' חנן מלצר, הציג ביקורת משפטית מהותית על ההצעה. לדבריו, קיים פער בין דברי ההסבר, המתייחסים לצורך בקיצוץ בשעת מלחמה, לבין נוסח החוק בפועל, המבקש לשנות את מנגנון התקצוב באופן קבוע. הוא הזכיר כי גם מנחם בגין התנגד בעבר לקביעת תקציב השידור הציבורי בידי הממשלה, מתוך הבנה ששליטה תקציבית עלולה להפוך לכלי שליטה בתוכן.
מלצר הציע שתי חלופות: האחת, לאפשר קיצוץ בתקציב התאגיד רק במצבי חירום, ורק באותה פרופורציה שבה מקצצים לגופים ציבוריים אחרים; השנייה, לקבוע שהשינוי ייכנס לתוקף רק לאחר הבחירות לכנסת, כך שהמחוקקים לא יעצבו מנגנון שיחול דווקא על כלי תקשורת המסקר אותם בזמן מערכת בחירות. לדבריו, גם אם יש טענות על חוסר איזון בתאגיד, "דרך התקציב אי-אפשר לבקש איזון, כי זו פגיעה בחופש הביטוי".
הדיון הסתיים ללא הכרעה, אך קווי המחלוקת כבר התחדדו היטב: הקואליציה רואה בתקציב התאגיד מוקד של חוסר פיקוח, ניתוק מהציבור והטיה פוליטית; מתנגדי ההצעה רואים בה ניסיון להציב את השידור הציבורי תחת חסות הממשלה. על-רקע חריפות ההתבטאויות שנשמעו בדיון הראשון, נראה כי המאבק סביב ההצעה עוד צפוי להחריף בהמשך הליך החקיקה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה