זעם בכנסת על הבנקים: לא הגיעו לדיון על הלוואות המלחמה

ועדת הכספים קיימה (12.5.26) דיון סוער בנושא קרן ההלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים שנפגעו במבצע "שאגת הארי", אך מי שנעדרו ממנו היו דווקא נציגי הבנקים. היעדרותם עוררה מתקפה חריפה מצד חברי הכנסת ובראשם ח"כ ינון אזולאי, שניהל את הדיון, והאשים את המערכת הבנקאית בהתנהלות כוחנית כלפי עסקים המצויים במצוקה כלכלית בעקבות המלחמה. "הם מתנהגים כמו בריונים. אני מסתכל עליהם כמו מאפייה, לקחת את החלש ולשחק בו", אמר אזולאי. "כשרצינו להטיל מס על הבנקים הם ידעו לשלוח לפה לוביסטים עם המון כסף. עכשיו, כשהציבור צריך תשובות, פתאום איש לא מגיע. זו בושה".

הדיון עסק בתפקוד הקרן להלוואות בערבות מדינה, שנועדה לספק אשראי לעסקים המתקשים לקבל מימון רגיל מהבנקים - בין בשל מחסור בביטחונות ובין בשל מיצוי מסגרות האשראי. חברי הכנסת ונציגי העסקים טענו כי בפועל התנאים מכבידים, שיעורי הריבית גבוהים והליכי ההגשה מסורבלים. מוריה שליסל, הממונה על ערבויות המדינה במשרד האוצר, עדכנה כי הריבית הממוצעת במסלול "שאגת הארי" עומדת כיום על פריים + 1.7%, בעוד שבתקופת "חרבות ברזל" עמדה הריבית במסלול החירום על פריים + 1.5%. במקביל הציג בנק ישראל נתון שלפיו הריבית הממוצעת לעסקים קטנים במשק עמדה במרס האחרון על כ-6.7% - כלומר פריים + 1.2%.

זעם על הריבית והיעדרות הבנקים

הפער בין הריביות עורר ביקורת חריפה מצד חברי הכנסת, שטענו כי לא ייתכן שהלוואות הניתנות בגיבוי ערבות מדינה יהיו יקרות יותר מהאשראי העסקי הרגיל במשק. "זה לא שוק אפור?!" תהה אזולאי. "לא יכול להיות שבמצב שבו המדינה נותנת ערבות של 80%, הריבית תהיה גבוהה יותר מאשר במצב שבו כל הסיכון על הבנק". שליסל השיבה כי הריבית נקבעת על-ידי הבנקים בהתאם להערכת הסיכון של כל עסק, וכי משרד האוצר אינו מתערב בתמחור. "אנחנו מסתכלים על היכולת של העסק להשתקם ועל הפוטנציאל הכלכלי שלו", אמרה. "לא ניתן הלוואה לעסק שאנחנו חושבים שההלוואה תפגע בו".

גם ח"כ אורית פרקש-הכהן מתחה ביקורת על המצב ואמרה כי מטרת הקרן מלכתחילה הייתה לסייע לעסקים שאינם עומדים בתנאי האשראי הרגילים של המערכת הבנקאית. "אם המדינה לוקחת את רוב הסיכון, למה הבנקים לא יכולים להעמיד ריבית נמוכה יותר?" שאלה. היעדרות נציגי הבנקים מהדיון רק החריפה את תחושת הזעם בוועדה. אזולאי תקף את ראשי המערכת הבנקאית וטען כי כאשר מדובר במאבקים על רווחי הבנקים - הם יודעים להפעיל לוביסטים וללחוץ על הכנסת, אך כאשר בעלי עסקים קטנים דורשים תשובות, איש אינו טורח להגיע.

העסקים טוענים להליך מתיש ומייאש

לצד סוגיית הריבית, נציגי העסקים התמקדו בעיקר בקשיי הגשת הבקשות לקרן. אורי בארי מארגון לה"ב תיאר מערכת מסורבלת ובלתי סלחנית, שלדבריו פוסלת בקשות על טעויות טכניות קטנות ומעמיסה על בעלי העסקים בזמן שבו הם ממילא מתקשים לשרוד כלכלית. "יש כאן סתירה", אמר. "מצד אחד אומרים שהקרן מיועדת לעסקים שנפגעו במלחמה, ומצד שני דורשים מהם לעמוד בחיתום קשוח כאילו הם במצב רגיל". לדבריו, בתקופת הקורונה פעל מנגנון פשוט ומהיר יותר, שהתבסס על קשר ישיר בין הבנק ללקוח ואפשר טיפול יעיל יותר בבקשות.

ישראל חרך, נציג עסקים חרדים, טען כי במגזר החרדי בעלי עסקים רבים כלל אינם מנסים להגיש בקשות להלוואה, משום שלדבריהם ממילא הסיכוי לקבל אישור נמוך מאוד. לדבריו, כ-75% מהעסקים החרדיים "התייאשו מראש". גם שירן הלוי, העוסקת בתחום המיסוי, התריעה כי עסקים קטנים נאלצים לשלם אלפי שקלים ליועצים פרטיים כדי להגיש בקשות בצורה תקינה. "עסק קטן צריך לשלם בין 3,000 ל-5,000 שקלים רק בשביל להגיש בקשה - וגם אז אין שום הבטחה לאישור. זה לעג לרש", אמרה.

טענות גם מצד עמותות

בדיון נחשפו גם טענות של עמותות מהמגזר השלישי, שלדבריהן הן מופלות לרעה לעומת עסקים פרטיים. רווית גרוס, מנכ"לית ארגון מנהיגות אזרחית, טענה כי בעוד עסקים נהנים ממסלול "שאגת הארי" בריבית של פריים + 1.7%, עמותות נאלצות לפנות למסלול כללי יקר יותר של פריים + 3%. בנוסף התריעה כי הדרישה להציג אישור ניהול תקין לשנתיים אחורה חוסמת עמותות חדשות רבות שהוקמו בעקבות טבח 7 באוקטובר. לדבריה, במסלול הצפון נדרשות לעיתים גם ערבויות אישיות, מצב שלדבריה יוצר אבסורד שבו "מתנדב שרוצה לעזור צריך למשכן את הבית שלו בשביל הלוואה בערבות מדינה".

במשרד האוצר דחו חלק מהטענות וציינו כי הקרן נמצאת בהליכי התייעלות והנגשה. שליסל אמרה כי אין חובה להיעזר ביועצים חיצוניים לצורך הגשת בקשה, וכי קיימים מוקדי סיוע והדרכות לעסקים ולעמותות. עוד ציינה כי הקרן פועלת לקידום מנגנון "בנקאות פתוחה", שאמור להקל על העברת המידע בין הגופים הפיננסיים ולקצר את זמני הטיפול בבקשות.

לקראת סיום הדיון הבהיר אזולאי כי בכוונתו לכנס דיון המשך בהשתתפות הבנקים, ואף איים בצעד חריג אם ימשיכו להיעדר. "אם נצטרך נביא צו הבאה", אמר. "הם אומרים שזה כסף של הציבור, אבל כשהכנסת קוראת להם הם לא מגיעים. זו התנהלות מחפירה". לדבריו, הוועדה תדרוש בחינה מחודשת של גובה הריביות ושל שיעורי הדחייה הגבוהים, במטרה לאפשר לעסקים שנפגעו במלחמה להמשיך לפעול ולא לקרוס כלכלית.