אלפאבית ואמזון מגייסות חוב בעולם כדי לממן את מרוץ ה-AI

אלפאבית ואמזון פונות לשוקי חוב מחוץ לארצות הברית כדי לממן את ההשקעות העצומות הנדרשות בעידן הבינה המלאכותית. בסוכנות הידיעות רויטרס דווח (יום ב', 11.6.26) כי אלפאבית נערכת להנפקת אג"ח ראשונה במטבע יפני, ואילו אמזון מכינה הנפקה ראשונה בפרנקים שווייצריים. הדיווח מציב את שתי החברות במרכז מגמה רחבה יותר: מרוץ ה-AI כבר אינו מתנהל רק בין מעבדות פיתוח ומוצרי תוכנה, אלא גם בשוקי ההון.

הסיבה ליציאה למהלך גיוס החוב היא משום שהתשתית שמאחורי הבינה המלאכותית יקרה מאוד. מרכזי נתונים, שבבים, שרתים, מערכות קירור, רשתות חשמל וציוד תקשורת דורשים השקעות הון בהיקפים שהולכים וגדלים. לפי רויטרס, הוצאות התשתית של חברות הטכנולוגיה הגדולות בתחום ה-AI צפויות לעבור 700 מיליארד דולר ב-2026, לעומת 410 מיליארד דולר ב-2025.

באלפאבית, חברת האם של גוגל, ההשקעה כבר ניכרת בדוחות. בשיחת המשקיעים לרבעון הראשון של 2026 מסרה החברה כי הוצאות ההון שלה הסתכמו ב-35.7 מיליארד דולר ברבעון, וכי רוב מוחלט של הסכום הופנה לתשתית טכנית שנועדה לתמוך בהזדמנויות שהיא מזהה בתחום הבינה המלאכותית. כ-60% מההשקעה בתשתית טכנית באותו רבעון הופנו לשרתים, ו-40% למרכזי נתונים ולציוד רשת.

המהלך של אלפאבית ביפן צפוי להיות הנפקת האג"ח הראשונה שלה ביין. לפי רויטרס, היקף ההנפקה עשוי להגיע לכמה מאות מיליארדי ין, אם כי החברה לא פרסמה עדיין סכום רשמי. בדיווח נוסף של גלובל קפיטל נכתב כי אמזון מכינה הנפקה בשישה מקטעים בפרנק שווייצרי, בעוד אלפאבית בוחנת את השוק היפני כערוץ נוסף לגיוס חוב.

עבור אמזון, ההקשר רחב לא פחות. בדוחות הרבעון הראשון שפורסמו בסוף אפריל דיווחה החברה על עלייה ברווח הנקי ל-30.3 מיליארד דולר ועל רווח תפעולי של 14.2 מיליארד דולר בחטיבת AWS. במקביל, החברה ציינה כי תזרים המזומנים החופשי שלה ירד ל-1.2 מיליארד דולר ב-12 החודשים שהסתיימו במרס, בין היתר על-רקע עלייה בהשקעות ברכוש וציוד.

המשמעות הכלכלית רחבה יותר מהנפקה נקודתית של שתי חברות. במשך שנים נתפסו ענקיות הטכנולוגיה כחברות שמייצרות מזומנים בהיקפים חריגים ויכולות לממן כמעט כל התרחבות מתוך הפעילות השוטפת. כעת, ככל שהביקוש לכוח מחשוב עולה, גם הן מתחילות להישען יותר על שווקי האשראי. המימון במטבעות זרים מאפשר להן לגוון מקורות מימון, לנצל ביקוש של משקיעים מחוץ לארצות הברית, ואולי גם ליהנות מעלויות גיוס שונות.

אם הביקוש לשירותי AI לא יצדיק את ההשקעות העצומות, החברות עלולות להישאר עם תשתית יקרה וחוב גבוה יותר. אם הביקוש כן יתממש, ייתכן שההנפקות הנוכחיות ייזכרו כשלב שבו תשתית הבינה המלאכותית הפכה מתחרות מוצרית לתחרות תעשייתית ופיננסית מלאה.