היועץ המשפטי לוועדת הכלכלה, עו"ד איתי עצמון, פרסם (11.5.26) סקירה חריפה לקראת הדיון הראשון שתקיים ועדת הכספים בהצעת החוק של ח"כ אביחי בוארון לשינוי מנגנון תקצוב תאגיד השידור הישראלי. במסמך, שהופץ לחברי הכנסת, מזהיר עצמון כי ההצעה מבטלת למעשה את העצמאות התקציבית של התאגיד ועלולה להביא לפגיעה משמעותית בעצמאותו המקצועית ובחופש הביטוי.
לפי הסקירה, חוק השידור הציבורי שנחקק בשנת 2014 נבנה מלכתחילה סביב עיקרון יסוד של ניתוק השידור הציבורי מהשפעה פוליטית, ובמיוחד מהשפעה ממשלתית על התקציב. עצמון מזכיר כי ועדת לנדס, שעל המלצותיה התבסס החוק, הדגישה שוב ושוב כי שידור ציבורי שאינו עצמאי תקציבית עלול להפוך תלוי בדרג הפוליטי.
לפי החוק הקיים, חלק הארי של תקציב התאגיד קבוע בחקיקה ומועבר באופן אוטומטי, ללא צורך באישור שנתי של הממשלה. בשנת 2025 עמד התקציב על כ-899 מיליון שקלים.
מה מבקשת הצעת החוק
הצעת החוק של בוארון מבקשת לשנות את המנגנון הקיים כך שתקציב התאגיד ייקבע מדי שנה במסגרת חוק התקציב הממשלתי. בנוסף, הממשלה תהיה רשאית לשנות סעיפים בתקציב התאגיד, לאחר שתינתן לו אפשרות להשמיע את עמדתו.
לפי ההצעה, מועצת התאגיד אומנם תדון בתקציב שיוכן על-ידי המנכ"ל, אך הממשלה תהיה זו שתאשר אותו בפועל. בכך, לפי הסקירה, תועבר הסמכות המרכזית ממוסדות התאגיד לידי הממשלה.
עצמון טוען כי המשמעות המעשית היא החזרת המעורבות הפוליטית הישירה בשידור הציבורי - מצב שבגינו בוטל בעבר מודל רשות השידור. לדבריו, גם אם הממשלה לא תשתמש בפועל בכוחה כדי ללחוץ על התאגיד, עצם השליטה בתקציב עלולה ליצור "אפקט מצנן" ולהרתיע את התאגיד ועובדיו מהשמעת ביקורת כלפי השלטון.
היועץ המשפטי מסתמך גם על בג"ץ
במסמך מובאים בהרחבה גם ציטוטים מפסקי דין של בית המשפט העליון, ובהם בג"ץ ארגון העיתונאים נגד ראש הממשלה, שבו הודגש כי שידור ציבורי עצמאי הוא תנאי הכרחי לקיומו של "שוק דעות עשיר ותוסס".
הסקירה אף מעלה ספקות חוקתיים באשר להצעה. לפי עצמון, הפגיעה האפשרית בחופש הביטוי אינה מוגבלת למצבי חירום או תקופות חריגות, אלא תחול באופן קבוע מדי שנה. עוד נכתב כי לא ברור מהי תכליתה המדויקת של ההצעה, והאם מדובר במהלך מידתי.
עוד נטען כי ההצעה אינה נשענת על עבודת מטה מקצועית או ועדה ציבורית, בניגוד לחוק המקורי שנחקק לאחר עבודת הכנה רחבה וממושכת.
חלופה שהוצעה
לצד הביקורת, היועץ המשפטי מציע מנגנון חלופי: קביעה בחוק של הפחתה אוטומטית בתקציב התאגיד רק במצבי חירום כלכליים חריגים, למשל במקרה של חריגה משמעותית מיעד הגירעון או קיצוץ רוחבי בתקציב המדינה. לפי הסקירה, מנגנון כזה יאפשר גמישות תקציבית בלי להעביר את השליטה הישירה בתקציב לידי הממשלה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה