הכנסת תצביע על חוק הנוח'בות - לוין: משפט היסטורי למחבלי 7 באוקטובר

שר המשפטים יריב לוין, יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן וחברת הכנסת יוליה מלינובסקי קיימו (יום א', 10.5.26) הצהרה משותפת לקראת ההצבעה הצפויה בכנסת על החוק המיוחד להעמדת מחבלי טבח 7 באוקטובר לדין. לפי ההערכות שהוצגו, החוק צפוי לעבור ברוב נדיר של כ-110 חברי כנסת, בתמיכת קואליציה ואופוזיציה גם יחד.

הצעת החוק מבקשת ליצור מסגרת משפטית חסרת תקדים לטיפול במחבלי הנוח'בה וביתר המעורבים בטבח. לפי המצגת שהוצגה במסיבת העיתונאים, מטרת החוק היא לא רק ענישה, אלא גם "עשיית צדק לדורות", תוך יצירת תיעוד היסטורי מלא לאירועי הטבח והבטחת מיצוי הדין עם האחראים לו.

בית משפט ייעודי ועונש מוות

לפי עקרונות החוק שהוצגו, ההליכים יתנהלו בבית משפט מיוחד שיוקם בירושלים, בהרכב של שלושה שופטים, ובהם לפחות שופט אחד בעל ניסיון במשפט פלילי. החוק קובע סמכות להטלת עונש מוות, לצד אפשרות להטלת עונשי מאסר כבדים במיוחד.

עוד עולה מהמצגת כי החוק נועד לחול על מעשים שבוצעו בין 7 ל-14 באוקטובר 2023, לרבות רצח, אונס, חטיפה, ביזה ופגיעה שיטתית באוכלוסייה אזרחית. החוק מבוסס על ההגדרה כי מדובר במתקפה שבוצעה "מתוך מניע לאומני ובכוונה להשמיד את מדינת ישראל".

ההליך צפוי לכלול גם התאמות חריגות לדיני הראיות ולניהול המשפטים, בין היתר כדי להתמודד עם ריבוי הנאשמים והיקף חומרי החקירה. בין הסעיפים שנחשפו: אפשרות להעיד נפגעים באמצעות תיעוד מוקדם, שימוש בדין יחיד במקרים מסוימים, ומנגנונים שנועדו למנוע פגיעה חוזרת בקורבנות.

רוטמן: "התעלות לגודל השעה"

רוטמן תיאר את גיבוש החוק כאחד הרגעים החריגים שידעה הכנסת בשנים האחרונות: "זה לא אירוע פוליטי רגיל". לדבריו, ועדת החוקה פעלה ב"הרמוניה מושלמת" בין קואליציה לאופוזיציה, ללא הדלפות וללא מאבקי קרדיט, חרף הדיונים הרגישים שהתנהלו סביב חומרי החקירה והחטופים.

"היה מאוד ברור שהמענה החקיקתי שוועדת החוקה צריכה לעשות בנושא הזה הוא אירוע של עם, הוא לא אירוע של מפלגה", אמר. הוא הוסיף כי החוק מעביר מסר ברור לאויבי ישראל: "מדינת ישראל לא תשכח ולא תסלח והיא תעניש בעונשים החמורים ביותר בספר החוקים, לרבות עונש מוות".

רוטמן אף אמר כי אם ייזכר בכנסת בזכות החוק הזה בלבד - "אני מרגיש שעשיתי את שלי". לדבריו, חברי הכנסת זיהו שמדובר ב"רגע היסטורי שדורש להתעלות לגודל השעה".

מלינובסקי: "משפטי אייכמן המודרניים"

מלינובסקי הגדירה את החוק כ"דבר הכי משמעותי שעשיתי בפעילות הציבורית שלי". לדבריה, בעוד הלוחמים נלחמו בשטח, המחוקקים נדרשו להפעיל "נשק אחר - חקיקה".

היא השוותה בין ההליך העתידי לבין משפט אייכמן: "החוק שניסחנו יסדיר את משפטי אייכמן המודרניים". לדבריה, המשפטים צפויים להפוך לאירוע היסטורי בינלאומי: "שכולם יראו איך מדינת ישראל היא מדינה ריבונית שיודעת לבוא בחשבון עם מי שפגע בה".

מלינובסקי ציינה כי הרעיון לקדם את החוק החל כבר בנובמבר 2023, כחודש לאחר הטבח, וכי שיתוף הפעולה הרחב סביבו מבטא "אחדות בחובה שלנו כעם להוציא סוף-סוף את הצדק לאור".

לוין: "רגע מכונן"

לוין אמר כי מיד לאחר הטבח הונחו כלל הגורמים להתחיל בעבודת מטה רחבת היקף לצורך הכנת התשתית הראייתית. לדבריו, הוקם צוות משותף לפרקליטות, למשטרה ולשב"כ, שאסף ראיות מעשרות זירות.

"הצוות צפה באלפי שעות של סרטונים, עבר על מספר עצום של ראיות וביצע את חקירתם של המחבלים שנלכדו", אמר. הוא שיבח את אנשי הצוות המשפטי והחקירתי שנדרשו, לדבריו, להתמודד עם "זוועות קשות מנשוא".

לדברי שר המשפטים, החוק החדש נועד גם ליצור תיעוד היסטורי של הטבח: "החוק מבטיח לא רק את עשיית הצדק, אלא גם כי התיעוד ההיסטורי של הטבח הנורא יתקיים לדורות".

במצגת שהוצגה נכתב כי מטרת ההליך היא להבטיח "הכרה מוסרית והיסטורית", "זיכרון נצח" ו"קולם של הקורבנות". עוד הודגש כי המדינה מבקשת להציג לעולם כולו את ממדי הזוועה ואת האחריות הישירה של מבצעי הטבח.