השר יבחר "לפי שיקול דעתו הבלעדי": הממשלה נתנה אור ירוק לחוק המינויים

ועדת השרים לחקיקה אישרה (10.5.26) עקרונית את הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון - מינויים בכירים בשירות המדינה), של ח"כ שלום דנינו. כבר השבוע צפויה ההצעה לעלות להצבעה בקריאה טרומית במליאת הכנסת.

מטרת ההצעה היא לאפשר לממשלה נבחרת לעבוד עם בכירים "המחויבים למדיניותה" ולחזק את המשילות. לוין אמר: "הגיע הזמן שממשלה נבחרת תוכל לעבוד עם פקידי ציבור שמחויבים למדיניותה. זהו שלב חשוב בדרך לתיקון המערכות ולהחזרת המשילות".

דנינו טען כי האחריות הציבורית המוטלת על הממשלה מחייבת "שליטה אפקטיבית על הדרג הביצועי", אחרת "יישבר הקשר בין אחריות לבין סמכות".

השר יבחר מועמד "לפי שיקול דעתו הבלעדי"

נוסח ההצעה חושף שינוי משמעותי בהליכי מינוי בכירים. לפי ההצעה, כאשר שר יבקש למנות בכיר בשירות המדינה, הוא יוכל לבחור מועמד "לפי שיקול דעתו הבלעדי" ולהעבירו לבדיקת ועדת כשירות.

ועדת הכשירות תמונה בידי הממשלה ותורכב משלושה נציגי ציבור. תפקידה יהיה לבחון רק אם המועמד עומד בתנאי הכשירות שנקבעו לתפקיד.

לאחר מכן יועבר המועמד לוועדת שימועים של הכנסת, שתורכב משני חברי קואליציה, שני חברי אופוזיציה ויושב-ראש שייבחר בידי הכנסת. הוועדה תידרש לקיים שימוע מתועד בתוך שבעה ימים ולהעביר את המלצותיה לשר ולראש הממשלה.

עם זאת, ההצעה קובעת כי אם ועדת השימועים לא תקיים שימוע או לא תעביר המלצות במועדים שנקבעו, הממשלה תוכל להשלים את המינוי גם ללא המלצת הוועדה.

גם ראשי מערכות הביטחון בפנים

הצעת החוק כוללת תיקונים עקיפים לשורת חוקים נוספים, ובהם פקודת המשטרה, חוק שירות הביטחון הכללי, פקודת בתי הסוהר וחוק המטה לביטחון לאומי. המשמעות היא שהמנגנון החדש צפוי לחול גם על מינוי מפכ"ל המשטרה, ראש השב"כ, נציב שב"ס ובכירים נוספים.

בנוסף קובעת ההצעה כי החוק החדש יגבר על הוראות קיימות בחוקים אחרים הנוגעות לדרכי מינוי או סיום כהונה של בכירים בשירות המדינה.

הטיעון של יוזמי החוק

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי מטרתה היא "לייעל את עבודת הממשלה", "להבטיח את הכלים לאחריות הממשלה" ולממש את העיקרון שלפיו הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה. עוד נכתב כי ההצעה נועדה להציב את ישראל "בשורה אחת עם הדמוקרטיות המובילות בעולם".

ההצעה צפויה לעורר התנגדות חריפה מצד גורמים משפטיים ואנשי שירות ציבורי, שיטענו כי מדובר בפוליטיזציה של מנגנוני המינוי ושל שומרי הסף. מנגד, תומכי ההצעה צפויים לטעון כי ממשלה שנושאת באחריות ציבורית חייבת גם לקבל סמכות רחבה יותר לקבוע מי יישם את מדיניותה.