הייעוץ המשפטי לממשלה: נגד פוליטיזציה מוחלטת של השירות הציבורי בישראל

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-מינהלי), ד"ר גיל לימון, הגיש (יום א', 10.5.26) חוות דעת חריפה נגד חבילת חקיקה המבקשת לשנות מן היסוד את פני השירות הציבורי. לימון קובע כי הצעות החוק יביאו לפגיעה חסרת תקדים בממלכתיות, תוך הפיכת המשרות הבכירות ביותר למשרות אמון התלויות באופן בלעדי בדרג הפוליטי. המסמך, ששוגר לשר המשפטים יריב לוין בניסיון לבלום את הליכי החקיקה, מדגיש כי המהלך יחליף את חובת הנאמנות לציבור בנאמנות אישית לשרים - דבר שיחשוף את המערכות לשחיתות ולפגיעה בטוהר המידות.

על-פי חוות הדעת, המנגנון המוצע מבקש לבטל את שיטת המכרזים ואת ועדות האיתור המקצועיות, ולהעניק לממשלה סמכות בלעדית למינוי ולהפסקת כהונה של בכירים, ובהם היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, המפכ"ל וראש השב"כ. לימון מזהיר כי ביטול העצמאות של ראשי מערכות אכיפת החוק יגדע את ההפרדה ההכרחית בין מחזיקי סמכויות שלטוניות לבין הדרג המיניסטריאלי, ויהפוך את שומרי הסף לזרוע ביצועית פוליטית. לדבריו, מצב זה יפגע בהגנה על זכויות אדם ויסכל את היכולת להבטיח מינהל תקין במשרדי הממשלה.

ביטול חובת המכרזים והקמת ועדות פוליטיות

במסגרת השינויים המוצעים בחוק-יסוד: הממשלה, מבקשים המציעים לקבוע כי לממשלה תינתן "הסמכות המלאה והבלעדית" למנות או להימנע ממינוי בכירים בשירות המדינה, כפוף לתנאי כשירות בסיסיים בלבד. משמעות הדבר היא שמינוי למשרה בכירה ייעשה על-פי "שיקול דעתה הבלעדי" של הממשלה, ללא צורך בהוכחת הצטיינות מקצועית או בעמידה במבחנים תחרותיים. לימון מציין כי המהלך יחליף את "דרך המלך" של המכרז הפומבי, השוויוני והתחרותי, בשיטת מינויים המבוססת על זיקה פוליטית או אישית לשר הממנה.

בנוסף, הצעות החוק מבקשות להקים "ועדות כשירות" שיחליפו את ועדות האיתור ואת הוועדה המייעצת למינוי בכירים. על-פי התכנון, ועדות אלו יורכבו משלושה נציגי ציבור שימונו בידי הממשלה, ללא מעורבות של גורמים מקצועיים עצמאיים. חוות הדעת קובעת כי מדובר ב"ועדות פוליטיות לחלוטין", שכל תפקידן יהיה לשמש "חותמת גומי" להחלטות השרים. הוועדות לא יבחנו את התאמת המועמד לתפקיד או את טוהר המידות שלו, אלא יסתפקו בבדיקה טכנית של עמידה בתנאי סף מינימליים, תוך התעלמות מניגודי עניינים אפשריים.

מנגנון פיטורים שרירותי ופגיעה ברציפות השלטונית

נדבך מרכזי ובעייתי במיוחד בהצעות החוק נוגע למנגנון הפסקת הכהונה. הצעת החוק מבקשת לקבוע כי הממשלה תהיה רשאית להעביר בכיר מכהונתו "בכל עת לפי שיקול דעתה הבלעדי", לאחר מתן הזדמנות להשמעת טענות בלבד. מדובר, לפי חוות הדעת, בביטול מוחלט של ההגנות הקיימות כיום, שנועדו למנוע פיטורים שרירותיים של עובדי מדינה בכירים. לימון מדגיש כי הידיעה של עובד ציבור שהחלטה שאינה נושאת חן בעיני השר עלולה להוביל לפיטוריו המיידיים, תשתק את יכולתו לפעול באופן עצמאי ומקצועי.

יתרה מכך, הצעת החוק מבקשת "להצמיד" את תקופת כהונת הבכירים לתקופת כהונת הממשלה שמינתה אותם. על-פי המוצע, כהונתם של כלל נושאי המשרה הבכירים תסתיים בתוך 100 ימים מכינון ממשלה חדשה, אלא אם תחליט הממשלה החדשה להאריך את כהונתם. לדברי לימון, הסדר זה יביא לטיהור פוליטי של השירות הציבורי בכל חילופי שלטון, יפגע ברציפות התפקודית של משרדי הממשלה ויגרום לאובדן ידע מקצועי וניסיון מצטבר - לטובת מינוי מקורבים חסרי כישורים מתאימים.

סכנה מיידית לטוהר המידות ולאמון הציבור

בסיכום חוות הדעת מדגיש לימון כי הצטברות המהלכים - הן בתחום המינויים והן בתחום הפיטורים - תיצור תמריץ מובנה ומסוכן עבור נושאי משרה לפעול לטובת אינטרסים פוליטיים ואישיים של הדרג הנבחר, במקום לטובת האינטרס הציבורי. לדבריו, מצב זה יערער את אמון הציבור ביושרתו של השירות הציבורי ובממלכתיות של מוסדות המדינה. המשנה ליועצת המשפטית מבהיר כי השירות הציבורי אינו מאגר משרות למקורבי השלטון, אלא כלי מרכזי למימוש זכויות האזרחים ולניהול תקין של המדינה.

לימון מציין כי הצעות החוק עומדות בסתירה חזיתית לעקרונות היסוד של המשפט המינהלי בישראל ולפסיקות עקביות של בית המשפט העליון לאורך עשרות שנים. הוא קורא לממשלה למשוך את הצעות החוק ולקיים עבודת מטה מקצועית ומסודרת בשיתוף נציבות שירות המדינה, במקום לקדם חקיקה פרטית דורסנית שתשנה את פניה של ישראל למדינה שבה השלטון אינו כפוף לביקורת מקצועית ומשפטית עצמאית.