היועמ"שית לבג"ץ: החלטת הוועדה למינוי האלוף גופמן - חלל עובדתי ופגיעה באמון הציבור

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגישה (יום א', 10.05.2026) תגובה מקדמית רחבת היקף לבג"ץ, המטילה צל כבד על חוקיות מינויו של האלוף רומן גופמן לראש המוסד. תגובתה ניתנה הבוקר באיחור, על-אף צו בית המשפט העליון שחייב אותה להגישה ביום שישי.

בתגובה, המשתרעת על פני עשרות עמודים, טוענת היועמ"שית כי החלטת הרוב בוועדה המייעצת למינויים בכירים לוקה ב"חוסר סבירות קיצוני" ומתבססת על תשתית עובדתית חסרה ומטעה, באופן שאינו מאפשר לממשלה להסתמך עליה.

כשל בבירור העובדתי: הוועדה "עצמה עיניים"

לב הטיעון של היועמ"שית מתמקד באופן שבו ניהלה הוועדה את הליך הבדיקה. לטענתה, הוועדה כשלה בתפקידה כ"שומרת סף" כאשר בחרה במסלול בירור שטחי:

* אי-חשיפה לליבת הראיות: היועמ"שית חושפת כי חברי הוועדה (למעט היו"ר גרוניס) לא נחשפו ליומני המבצעים ולתכתובות הדיגיטליות מזמן אמת בפרשת הפעלת האזרח אורי אלמקייס. חומרים אלו, לשיטתה, סותרים חזיתית את הגרסה שמסר האלוף גופמן לוועדה.

* התעלמות מעדי מפתח: למרות שמדובר במינוי לתפקיד המודיעיני הרגיש ביותר, הוועדה סירבה לשמוע את עדותו של אלמקייס ("סייקמלא") ואת עדותם של קציני אמ"ן שהתריעו בזמן אמת על חריגה מסמכות. היועמ"שית קובעת כי לא ניתן להכריע בשאלת "טוהר המידות" על בסיס עדות המועמד בלבד, ללא הצלבתה עם המעורבים האחרים.

* גרסת "ההערה הפיקודית": נתניהו טען כי האירוע הסתכם בהערה קלה, אך היועמ"שית מבהירה כי חומר החקירה של מצ"ח והטיוטות של התובעת הצבאית הראשית מציירים תמונה של כשל ערכי עמוק, הכולל הטעיה מכוונת של הדרגים הממונים.

פרשת סייקמלא: הפעלה אסורה ודיווח כוזב

היועמ"שית מעמיקה בתגובתה בפרטי הפרשה שהובילה למחלוקת. לשיטתה, האלוף גופמן פעל במודע בניגוד לדין:

* עקיפת מערכות הביטחון: נטען כי גופמן אישר אישית את הפעלת אלמקייס לאיסוף מודיעין בתוך שטח מדינה עוינת, תוך עקיפת גורמי המודיעין המוסמכים בצה"ל ובשב"כ. מדובר בפעילות "פיראטית" המנוגדת לחוק השב"כ ולפקודות המטכ"ל.

* חוסר דיוק בדיווח: היועמ"שית קובעת נחרצות כי כאשר נדרש גופמן לספק הסברים בטרם מעצרו של האזרח, הוא מסר תשובה שאינה משקפת את המציאות. אי-אמירת אמת לגורמי אכיפת החוק, קובעת בהרב-מיארה, היא "קו אדום" שמונע את כשירותו לתפקיד שמהותו היא "אמון מוחלט".

גיבוי לעמדת המיעוט של השופט גרוניס

היועמ"שית מבקשת מבית המשפט לאמץ את מבחני הסבירות שהציב יו"ר הוועדה, השופט (בדימ') אשר גרוניס. היא מציינת כי גרוניס, כמי שעיין בחומר החסוי בנפש חפצה, הגיע למסקנה כי מדובר ב"פגמים בטוהר המידות" שאינם מאפשרים את המינוי.

"דעת הרוב בוועדה אינה חסינה מביקורת", כותבת היועמ"שית, "במיוחד כאשר היא מתעלמת מחלל עובדתי זועק ומנסה להגדיר פגיעה ביושרה כ'טעות מבצעית אזוטרית'". היא מזהירה כי אישור המינוי בתנאים אלו ישדר מסר הרסני לדרג הפיקודי בצה"ל ובקהילת המודיעין.

הצורך בעיון שיפוטי בחומרים סודיים

כדי להוכיח את טענותיה, היועמ"שית מגישה לבית המשפט בקשה דחופה לקיום דיון במעמד צד אחד. היא מבקשת להציג לשופטים את "התמונה המלאה" הכוללת: תמלילי החקירות של האלוף גופמן במצ"ח; חוות הדעת החסויה והמלאה של השופט גרוניס; מסמכים פנימיים של המוסד ואמ"ן הממחישים את הסיכון הביטחוני שנבע מהפעלה הבלתי מבוקרת של האזרח.

פרטי ההליך המשפטי

סוג הליך ומספר תיק: בג"ץ 23426-04-26 ובג"ץ 39686-04-26

ערכאה: בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

שופטים: דפנה ברק-ארז, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין

צדדים: אורי אלמקייס, התנועה לטוהר המידות, התנועה למען איכות השלטון ופורום חומת מגן נגד ראש הממשלה, הממשלה, הוועדה המייעצת, היועמ"שית והאלוף רומן גופמן

מייצגים: עו"ד דניאל מרקס ועו"ד עמרי אפשטיין (היועמ"שית); עו"ד ד"ר הראל ארנון (רה"מ והממשלה); עו"ד אורית חיון, עו"ד אביה אלף ועו"ד אליעד שרגא (עותרים); עו"ד אוהד שלם ויעקב כרם (האלוף גופמן)