סוף עידן המשדרים? הכנסת מקדמת יישומון צפייה ציבורי

המדינה מבקשת להעביר את מערך השידורים ללא תשלום מעולם המשדרים והמקלטים אל יישומון ציבורי פתוח, ובמקביל להקים רשות חדשה לתקשורת משודרת שתפקח על שוק השידורים. הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק התקשורת החלה השבוע לדון בפרק העוסק באספקת תכני צפייה ושמע באמצעות יישומון שיופעל בידי הרשות לתקשורת משודרת או מי מטעמה.

לפי הצעת החוק, היישומון יהיה פתוח לציבור ללא תשלום, ויאפשר צפייה בתכנים באמצעות כל מכשיר התומך ביישומונים. בין התכנים שיופצו בו: תכני חדשות, אירועי ספורט בעלי חשיבות ציבורית, ערוץ הכנסת וערוצי הטלוויזיה של תאגיד השידור הציבורי. עם זאת, ההצעה מבקשת להחריג ספקי חדשות רשומים הגובים תשלום ייעודי בעד צפייה בתכני החדשות שלהם.

הטכנולוגיה הישנה מול הרגלי הצפייה החדשים

במשרד התקשורת הציגו את המעבר המוצע כחלק מהתאמת השירות הציבורי להרגלי הצפייה המשתנים. אריאל שטיינר, ראש מטה מנכ"ל משרד התקשורת, הסביר כי עידן פלוס פועל כיום באמצעות מערך הפצה קרקעי, המבוסס על משדרים ומרבב, כאשר משקי הבית נדרשים למקלט מתאים. לדבריו, התלונות על המערך נוגעות בעיקר לחוסר כיסוי, בין היתר בשל גריעת אתרים.

שטיינר מסר כי לפי הסקרים שבידי המשרד, שיעור הצפייה בעידן פלוס עומד על כ-5% עד 8% ממשקי הבית או מצופי הטלוויזיה, תלוי בבדיקה. עוד ציין כי ל-89% מהנשאלים יש חיבור לרשת בבית, וכי לא נמצאה צפיית יתר מובהקת בפריפריה, למעט באזור הצפון. בניגוד להנחה שמדובר בשירות המזוהה בעיקר עם הגיל השלישי, במשרד התקשורת טענו כי המבוגרים נוטים דווקא יותר לצפות באמצעות הספקים המסורתיים.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

יו"ר הוועדה ח"כ גלית דיסטל אטבריאן אמרה בדיון כי השאלה המרכזית היא היכן מציבים את הגבול בין שימור טכנולוגיה ותיקה לבין מעבר לשירות חדש: "צריך לדעת היכן מציבים את הקו האדום באשר לשאלה עד מתי נשתמש בשיטת השידור הקיימת, תוך מציאת פתרון לבעיית האוריינות הטכנולוגית והמגזר השלישי".

מדרוג: השוק כבר זז ליישומונים

נתוני ועדת המדרוג חיזקו את הטענה שמדובר בשינוי שכבר מתרחש בשוק. רוני ארן, מנכ"ל ועדת המדרוג, הציג נתוני צפייה רב-שנתיים שלפיהם הצפייה בעידן פלוס נותרה יציבה יחסית לאורך השנים, סביב 5-4 אחוזים. לעומת זאת, שיעור הצפייה באמצעים אחרים, ובראשם יישומונים, עלה בהדרגה, כאשר השוק שהיה בעבר מרוכז כמעט כולו אצל ספקי הטלוויזיה הרב-ערוצית מתפזר כעת בין ספקים מסורתיים, עידן פלוס ושירותים מקוונים.

ארן אמר כי אם יהיה יישומון ציבורי חזק של עידן פלוס, הוא עשוי להקל על הציבור משום שלא יהיה צורך להוריד בנפרד את יישומוני הערוצים השונים. יו"ר הוועדה אימצה את הכיוון הזה ואמרה כי השדרוג הטכנולוגי המוצע תואם את מגמת הצרכן הישראלי, שכבר נע יותר ויותר לצפייה דרך יישומונים.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

החובה תחול בעיקר על הגדולים

אחד הוויכוחים המרכזיים נגע לשאלה מי יחויב להעביר את תכניו ליישומון. שר התקשורת שלמה קרעי הבהיר כי מאחר שהפרק העוסק במהימנות תקשורת צפוי להתפצל מן החוק לדיון בכנסת הבאה, ומאחר שהחוק הנוכחי אינו מגדיר את כל תחום ספקי החדשות, בכוונת המשרד לדייק את ההגדרה.

לפי ההבהרה שמסר קרעי, החוק יתייחס לספק תכנים המספק תכני חדשות שהוצאותיו עולות על שני מיליון שקל בשנה. עם זאת, החובה לספק את התכנים ליישומון תחול רק על ספקי תכנים שהוצאותיהם או הכנסותיהם עולות על 40 מיליון שקל בשנה, בהתאם לנוסח שיתוקן. קרעי הדגיש כי החוק אינו נועד לאסדרת שידורים באתרי רשת, אלא לשידורי צפייה ושמע כהגדרתם בחוק.

בנוגע לאירועי ספורט בעלי חשיבות ציבורית, הבהיר השר כי החובה לשדרם באמצעות היישומון תחול רק כאשר מדובר באירוע שאינו משודר בערוץ פתוח. בכך ביקש משרד התקשורת לצמצם את החשש שהמדינה תכפה על גופים מסחריים למסור תכנים שכבר זמינים ממילא לציבור הרחב.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

האופוזיציה מזהירה מהפקעת תכנים

ח"כ שלי טל מירון (יש עתיד) העלתה בדיון חשש כי מאחורי הנוסח הטכני מסתתרת התערבות ממשלתית עמוקה בשוק התוכן. לדבריה, כאשר המדינה מחייבת גופים מסחריים להעביר תכנים ליישומון ציבורי, יש בכך יסוד של "הפקעת תכנים", גם אם המטרה המוצהרת היא הנגשה לציבור. היא הדגישה כי הדיון אינו רק טכנולוגי, אלא עוסק בשאלה מי שולט בשער הכניסה לתכני חדשות, ספורט ושידור ציבורי.

קרעי השיב כי מטרת הפרק אינה לפגוע בגופים המסחריים אלא לשמר לציבור נגישות ללא תשלום לתכנים חיוניים, גם לאחר שהשימוש במערך הקרקעי הישן יפחת. לדבריו, החובה תחול על שחקנים גדולים בלבד, בעוד ספקים קטנים יותר יוכלו לבקש להיכלל ביישומון, אך לא יחויבו בכך.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

הקרב סביב היועץ המשפטי

לצד הדיון בעידן פלוס, המשיכה הוועדה לדון בפרק העוסק בהקמת הרשות לתקשורת משודרת ובמועצה שתעמוד בראשה. אחד הסעיפים הרגישים קובע כי המועצה תהיה רשאית להעביר את היועץ המשפטי של הרשות מתפקידו לפני תום כהונתו, אם ההחלטה תתקבל ברוב של שבעה מתוך תשעת חבריה לפחות.

בייעוץ המשפטי לוועדה הובע חשש מפני העברה לא מוצדקת של היועץ המשפטי מתפקידו. עו"ד מצדה מצלאווי דוד הציעה לבחון מנגנון נוסף לביזור הכוח, בדומה למודל הקיים בחוק השידור הציבורי, כך שהעברה מתפקיד תהיה טעונה גם הסכמה של הייעוץ המשפטי לממשלה. ההצעה הזו נתקלה בהתנגדות חריפה הן מצד יו"ר הוועדה והן מצד שר התקשורת.

קרעי אמר כי יועץ משפטי אינו יכול לסכל את עבודת המועצה או לפגוע בתפקודה, וכי כאשר מתקיים רוב מיוחס של שבעה מתוך תשעה חברים - די בכך כדי להעבירו מתפקידו. דיסטל אטבריאן הרחיקה לכת יותר ואמרה כי היא מבקשת להרחיק ככל האפשר את הייעוץ המשפטי לממשלה מן המועצה החדשה.

דיסטל אטבריאן אמרה בדיון: "אנחנו בעד שומרי סף. אתם יודעים מי זה שומר סף טוב? זה מישהו שאיש לא יודע איך קוראים לו, שהוא לא כוכב רוק". לדבריה, בעיני ציבור רחב היועצת המשפטית לממשלה נתפסת כיום כדמות פוליטית, ולכן אין מקום להעניק לה שליטה עקיפה בזהות היועץ המשפטי של הרשות החדשה.

העימות הפוליטי נכנס לחדר

ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) הזהיר כי המנגנון המוצע עלול להחליש את שומרי הסף ולהעמיק את המעורבות הפוליטית בגוף שאמור לפקח על השידורים. הוא טען כי "פוליטיקה לא צריכה לגעת בתקשורת", והזהיר כי מבנה המועצה החדשה, בצירוף האפשרות להחליף יועץ משפטי שאינו נוח לרוב במועצה, עלולים לפגוע בחופש הביטוי ובעצמאות התקשורת.

דיסטל אטבריאן דחתה את הטענה וקבעה כי ההשוואה בין פוליטיזציה לבין ייעוץ משפטי אובייקטיבי כבר אינה מחזיקה במציאות הישראלית. לדבריה, מיליוני אזרחים רואים ביועצת המשפטית לממשלה גורם פוליטי, ולכן הכנסת אינה רשאית להתעלם מחוסר האמון הזה כאשר היא מקימה גוף חדש ורב-עוצמה בתחום התקשורת.

הדיון גלש גם לעימות סביב התנהלות הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה בהליכים הקשורים לרשות השנייה. קרעי טען כי המדינה לא קיבלה ייצוג הולם בבג"ץ וכי גורמי הייעוץ המשפטי מנעו מן הגופים הרלוונטיים להציג את עמדתם המלאה. מנגד, ח"כ טל מירון מחתה על הדברים ואמרה כי אין מקום להטיל דופי בפרקליטות כאשר אנשיה אינם נמצאים בחדר כדי להשיב לטענות.