- דירוג אשראי: A
- תחזית: יציבה
- צמיחה צפויה ב-2027: 5.9%
- גירעון ממשלה כללית ב-2026: 6.0% תוצר
- חוב ממשלתי נטו עד 2029: כ-68% תוצר
- הוצאה ביטחונית ב-2026: יותר מ-7% תוצר
- יתרות מט"ח במרס 2026: 228 מיליארד דולר
- סיכון מרכזי: הסלמה ביטחונית מחודשת
S&P אישרה את דירוג האשראי של ישראל ברמה A עם תחזית יציבה, אך לצד האמון בחוסנה של הכלכלה הישראלית היא מותירה על השולחן אזהרה ברורה: הסיכון הביטחוני והפיסקלי לא נעלם, אלא רק התמתן בשלב זה. בהחלטת הדירוג שפורסמה (8.5.26) קובעת חברת הדירוג כי ההסלמה הצבאית באזור פחתה, וכי בהיעדר התלקחות רחבה נוספת - הפגיעה המקרו־כלכלית בישראל צפויה להיות מוגבלת.
חברת הדירוג אישרה את דירוגי האשראי לטווח ארוך ולטווח קצר של ישראל במטבע מקומי ובמטבע זר ברמות A/A-1, והותירה את התחזית על "יציבה". לפי S&P, התחזית משקפת את ההנחה שהפחתת ההסלמה הצבאית, הנתמכת בהסכמי הפסקת אש, תפחית את הסיכון הביטחוני המיידי לישראל. עם זאת, החברה מדגישה כי גם אם המתיחות מול אירן ושלוחותיה תימשך, היא מניחה כי עימותים אפשריים יישארו נקודתיים ומוגבלים.
במשרד האוצר הדגישו את הצד החיובי בהחלטה. החשבת הכללית, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, מסרה: "ההתפתחויות הגיאופוליטיות האחרונות תומכות בירידה ברמת הסיכון המיידי, ואישור הדירוג בעת הזו משקף את האמון בחוסנה של הכלכלה הישראלית וביכולתה להתמודד גם בתקופות מורכבות. השילוב בין ביצועים פיסקליים חזקים, שווקים פיננסיים יציבים וכלכלה חדשנית ומגוונת ממשיך לחזק את אמון המשקיעים בישראל. אנו ממשיכים לפעול באופן עקבי ואחראי לשמירה על המסגרות הפיסקליות, לניהול זהיר של החוב הממשלתי והרכבו ולחיזוק אמון השווקים".
כלכלה חזקה, אך מלחמה יקרה
S&P מונה כמה נקודות חוזק מרכזיות של ישראל: כלכלה עשירה, חדשנית ומגוונת; עודף משמעותי במאזן החיצוני; מדיניות מוניטרית גמישה; ושוק חיסכון מקומי עמוק יחסית. מנגד, הדירוג נבלם בשל הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים והלחץ הביטחוני הגובר על הוצאות הממשלה.
החברה מעריכה כי ההוצאה הביטחונית והוצאות נוספות הקשורות לביטחון יעמדו בשנת 2026 על יותר מ-7% מהתוצר, ויישארו גבוהות מרמתן לפני 2023 לאורך תקופת התחזית. לפי ההודעה, בנק ישראל מעריך כי העלות הכוללת של המבצעים הצבאיים מאוקטובר 2023 עד אפריל 2026 מגיעה לכ-20% מהתוצר, כולל תשלומים אזרחיים ופיצויי מלחמה.
תחזית הצמיחה משתפרת
לפי S&P, הפסקת הפעילות הצבאית תתמוך בהתאוששות הכלכלה במחצית השנייה של 2026. החברה מעריכה כי לאחר התכווצות של כמעט 10% בתוצר במונחים שנתיים ברבעון הראשון של 2026, שנגרמה בשל העימות עם אירן, המשק הישראלי צפוי להתאושש בהמשך השנה ולהגיע לצמיחה של 5.9% בשנת 2027. הגורמים לכך הם התחזקות אמון הצרכנים והעסקים, ירידה בגיוסי המילואים והקלה במגבלות על היצע העבודה.
עם זאת, S&P מזהירה כי גם אם הסיכון הביטחוני יפחת, התוצר של ישראל צפוי להישאר מתחת למגמה שהייתה לפני המלחמה. הסיבות לכך הן השפעות מתמשכות של הלחימה, המשך מגבלות כוח האדם, שיעור גבוה יותר של עובדים המשרתים במילואים לעומת התקופה שקדמה ל-2023, והחלפה חלקית בלבד של עובדים פלשתינים בענף הבנייה בעובדים זרים.
גירעון גבוה וחוב בעלייה
בצד התקציבי, התמונה זהירה בהרבה. S&P צופה כי הגירעון של הממשלה הכללית יעמוד על 6.0% מהתוצר בשנת 2026 ועל 4.7% בשנת 2027. הגירעון הממשלתי המרכזי צפוי לעמוד על 5.3% מהתוצר בשנת 2026 ועל 4.4% בשנת 2027. החברה מציינת כי מדובר בתחזית חלשה יותר מזו שציפתה בעבר, בעיקר בשל העלייה בהוצאות הצבאיות.
החוב הממשלתי נטו צפוי להגיע לכ-68% מהתוצר עד 2029, לעומת תחזית קודמת מלפני 2023 שלפיה היה אמור לרדת מתחת ל-55% מהתוצר. עם זאת, S&P רואה את מבנה החוב של ישראל כנוח יחסית: יותר מ-80% מהחוב הממשלתי מוחזק בישראל ונקוב בשקלים, החוב לטווח קצר מהווה רק 8% מכלל החוב, והמח"מ עומד על שמונה שנים.
הכרית החיצונית של ישראל
אחת מנקודות החוזק המרכזיות שמציינת S&P היא הפרופיל החיצוני של ישראל. החברה מעריכה כי ישראל תמשיך ליהנות מעודף בחשבון השוטף, בעיקר בזכות יצוא שירותי טכנולוגיה בעלי ערך מוסף גבוה. לפי התחזית, העודף בחשבון השוטף יעמוד בממוצע על 2.2% מהתוצר עד 2029. יתרות המט"ח של ישראל הגיעו במרס 2026 ל-228 מיליארד דולר, שהם 32% מהתוצר, ונחשבות בעיני החברה לרשת ביטחון משמעותית.
גם מערכת הבנקאות מוצגת כחזקה: רווחית, בעלת הון מספק וממומנת בעיקר מפיקדונות מקומיים. לפי S&P, השלכות ההסלמה הגיאופוליטית על הבנקים היו מוגבלות, אמון המפקידים נותר חזק, ושיעור ההלוואות שאינן מתפקדות עומד על כ-1% בלבד מכלל ההלוואות. הסיכון המרכזי במערכת הבנקאית נוגע לחשיפת הבנקים לענפי הבינוי והנדל"ן, המהווים כ-20% מתיקי האשראי שלהם.
מה עלול לשנות את הדירוג
S&P מבהירה כי הורדת דירוג עלולה לבוא אם הביצועים הכלכליים, מאזן התשלומים או הביצועים הפיסקליים של ישראל ייחלשו מעבר לתחזית, בין היתר בעקבות הסלמה צבאית. מנגד, העלאת דירוג אפשרית אם הצמיחה והתוצאות התקציביות יהיו חזקות בהרבה מהצפוי, או אם תחול ירידה משמעותית ומתמשכת בסיכונים הביטחוניים והגיאופוליטיים האזוריים.
החלטת S&P היא צפירת הרגעה חלקית ולא תעודת ביטוח: ישראל מקבלת אשראי על כלכלה עמוקה, שווקים יציבים ויכולת מימון גבוהה, אך נדרשת להוכיח שהמלחמה לא הופכת למציאות תקציבית קבועה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה