דיווח בארה"ב: ישראל הקימה בסיס חשאי בלב המדבר העירקי

ישראל הקימה בסיס צבאי חשאי במדבר העירקי, שנועד לסייע למערכה האווירית נגד אירן. לפי דיווח (9.5.26) בוול סטריט ג'ורנל, המתבסס על אנשים המעורים בנושא ובהם גורמים אמריקניים, המתקן הוקם זמן קצר לפני פרוץ המלחמה, בידיעת ארה"ב, ושימש הן כבסיס לכוחות מיוחדים והן כמרכז לוגיסטי קדמי של חיל-האוויר הישראלי.

על-פי הפרסום, בבסיס הוצבו גם צוותי חילוץ, שנועדו לתת מענה במקרה של נטישת טייסים או אירוע אווירי חריג בעומק השטח, אך בפועל לא נדרשו לפעולת חילוץ כזו. עוד נטען כי עצם קיומו של המתקן איפשר לישראל להחזיק מערך קדמי קרוב יותר לזירת הפעולה באירן, ולתמוך באלפי תקיפות במהלך מערכה שנמשכה כחמישה שבועות.

הרועה, הסיור והתקיפה

החלק הרגיש ביותר בפרסום נוגע לאירוע שהתרחש בראשית מרס. לפי וול סטריט ג'ורנל, הבסיס כמעט נחשף לאחר שרועה מקומי דיווח על פעילות חריגה באזור. בעקבות הדיווח יצא כוח עירקי לבדוק את השטח, ואז, לפי המקורות שצוטטו, ישראל תקפה מן האוויר כדי למנוע את גילוי המתקן. בתקיפה נהרג חייל עירקי אחד ושניים נוספים נפצעו.

הדיווח הזה משתלב עם פרסומים קודמים מעירק מתחילת מרס, שבהם תואר אירוע מסתורי במדבר שבין כרבלא לנג'ף. סוכנות הידיעות הסינית שינחואה דיווחה ב-4 במרס כי חייל עירקי נהרג ושניים נפצעו בתקיפה אווירית וקרקעית נגד כוח של פיקוד כרבלא שיצא למבצע חיפוש באזור מדברי. פיקוד המבצעים המשותף העירקי לא נקב אז בזהות התוקף, אך הגדיר את האירוע כהפרה בלתי מוצדקת של הריבונות העירקית.

יום לאחר מכן דיווח האתר הכורדי רודאו כי מקורות עירקיים קשרו את האירוע לנחיתה של כוח זר באזור המדברי שבין אל-נוחייב, נג'ף וכרבלא. לפי הדיווח, ההתראה הראשונית הגיעה מרועה שראה כוח בלתי מזוהה, מסוקים וכלי רכב צבאיים. כאשר כוחות עירקיים התקרבו למקום, נפתחה לעברם אש מהאוויר וממרחק רב.

בגדד האשימה, ארה"ב הכחישה

באותם ימים כיוונו גורמים עירקיים את האצבע בעיקר לעבר ארה"ב. רודאו ציטט גורמים שטענו כי הכוח היה אמריקני, ואילו גורמים אחרים הדגישו כי לא ברור אם מדובר בפעולה צבאית, פעילות מודיעין או מבצע מסוג אחר. עם זאת, הפרסום החדש של וול סטריט ג'ורנל משנה את מוקד החשד ומייחס את האירוע לישראל, תוך הדגשה כי ארה"ב ידעה על קיום הבסיס אך לא הוצגה כמי שביצעה את התקיפה.

ניו ערב דיווח ב-11 במרס כי ממשלת עירק שלחה מחאה רשמית לקואליציה הבינלאומית בהובלת ארה"ב בעקבות האירועים במדבר אל-נוחייב שבמחוז אנבאר. לפי אותו דיווח, סגן מפקד פיקוד המבצעים המשותף בעירק אישר כי כוח עירקי שחקר את הנחיתה ספג ירי אווירי כבד, וכי לא ניתן כל אישור לכוח זר לפעול באזור. הדיווח ציין כבר אז כי לאחר הכחשת מעורבות אמריקנית, החשד החל לנוע לכיוון ישראל.

עירק כחזית נסתרת במלחמה

הדיווח אינו עומד לבדו. כבר בתחילת מרס תיאר הגרדיאן את עירק כחזית מרכזית, ולעיתים חשאית, בעימות בין ישראל וארה"ב לבין אירן ושלוחותיה. לפי הדיווח, מיליציות פרו-אירניות בעירק הגבירו תקיפות נגד ישראל, ארה"ב ובעלות בריתה, בעוד ישראל וארה"ב פעלו לפגיעה ביכולותיהן באמצעות תקיפות אוויריות ומבצעים קרקעיים מיוחדים.

הגרדיאן ציטט מומחים שציינו כי חלק מן התקיפות שבוצעו בתוך עירק לא נראו כפעולות שמקורן בישראל בלבד, משום שמדובר במערכות קצרות טווח שאינן יכולות להגיע מישראל לעומק עירק. לפי אותם מומחים, הדבר מחזק את ההערכה כי התנהלה פעילות חשאית בשטח, בין אם באמצעות כוחות מיוחדים, סוכנים או תשתיות קדמיות.

בהמשך מרס החריפה הפגיעה בריבונות העירקית גם באירועים נוספים. רויטרס דיווחה ב-25 במרס כי שבעה חיילים עירקים נהרגו ו-13 נפצעו בתקיפה אווירית במערב מחוז אנבאר, סמוך למתקן רפואי צבאי ולאתר הקשור לכוחות הגיוס העממי השיעיים. משרד ההגנה העירקי הגדיר את התקיפה כהפרה חמורה של הדין הבינלאומי וכהסלמה מסוכנת.

בשלב זה ניתן לקבוע כי וול סטריט ג'ורנל פרסם טענה משמעותית, הנשענת על גורמים המעורים בנושא ובהם גורמים אמריקניים: ישראל הקימה והפעילה מתקן צבאי חשאי במדבר העירקי כדי לסייע למערכה נגד אירן. ניתן גם לקשור את הפרסום לשורה של דיווחים עירקיים מוקדמים, שבהם תוארו נחיתות מסתוריות, כוח זר, ירי מהאוויר והרוג עירקי אחד באזור מדברי רגיש.

עם זאת, ירושלים לא אישרה את הפרסום, עירק לא הצביעה פומבית בזמן אמת על ישראל כאחראית הבלעדית, והדיווחים הראשוניים מן השטח כללו גרסאות שונות - חלקן ייחסו את האירוע לארה"ב, חלקן דיברו על "כוח זר" וחלקן העלו אפשרות למעורבות ישראלית. לכן אין לדיווח אימות ממקור אחר.