נתניהו לבג"ץ: פסילת מינוי ראש המוסד - פגיעה אנושה בביטחון המדינה בעת מלחמה

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש תגובה מקדמית נרחבת לבית המשפט העליון (יום ו', 08.05.26), ובה דרישה לסילוקן על הסף של העתירות המבקשות לבטל את מינויו של האלוף רומן גופמן לראש המוסד. בתגובה, שהוגשה באמצעות עו"ד ד"ר הראל ארנון, נתניהו מבהיר כי מדובר בהפעלת סמכותו המינהלית הנעלה ביותר בעיצומה של מלחמה קיומית בשבע חזיתות, וכי כל התערבות שיפוטית בהחלטה זו תהווה פגיעה אנושה באחריות העליונה על ביטחון המדינה ואזרחיה.

נתניהו מציין כי הליך מינוי ראש המוסד הוא ייחודי בטופוגרפיה המינהלית של ישראל, שכן המינוי אינו מוסדר בחוק מיוחד, אינו טעון אישור ממשלה ומבוסס על היכולת הבלתי מסוננת של ראש הממשלה לבחון את כלל האיומים האסטרטגיים. לשיטתו, רק מי שחשוף למכלול המידע החסוי רשאי ויכול לקבוע את נקודת האיזון המיטבית בין שיקולי ביטחון לשיקולי טוהר מידות.

צילום: נתניהו מאשים את מיארה ב"מעילה בתפקיד הייעוץ" [צילום: אורן בן-חקון/פלאש 90]

מתקפה חריפה על היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה

נתניהו מקדיש פרק נרחב ויוצא דופן בחריפותו לביקורת על התנהלות היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בפרשה זו. ראש הממשלה מביע "הרהורים נוגים" על התנהלות הייעוץ המשפטי, אותה הוא מגדיר כניסיון אקטיבי להכשיל את הדרג המדיני בביצוע תפקידו. נתניהו קובע כי סירובה של בהרב-מיארה לייצג את עמדת הממשלה, תוך הודעה "בדקה התשעים" על קיומם של קשיים משפטיים, מהווה חריגה קיצונית מחובתה המקצועית ו"מעילה בתפקיד הייעוץ". לטענתו, תפקיד הייעוץ הוא לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה, ולא להפוך לגורם לעומתי המאמץ את טענות העותרים ללא הצדקה.

נתניהו מצביע על חוסר עקביות משווע ופוליטיזציה של מוסד הייעוץ, ומזכיר כי בעבר הייעוץ המשפטי לא מצא כל פגם במינויים בכירים שאושרו חרף דעת מיעוט בוועדה המייעצת. נתניהו קובע כי השינוי בעמדה כעת מעלה חשש כבד לשיקולים זרים, וכי בהרב-מיארה מבקשת להפקיע את שיקול הדעת הביטחוני מהדרג הנבחר ולהעבירו למבחנים משפטיים "סטריליים" שאינם מביאים בחשבון את צורכי השעה הדחופים של המדינה. לשיטתו, התנהלות זו פוגעת פגיעה ישירה ביכולת המשילות של הממשלה בזמן חירום.

צילום: נתניהו על גרוניס: "אין לתת משקל עדיף לדעת מיעוט" [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]

דחיית דעת המיעוט וסוגיית טוהר המידות

בתגובה מובהר כי הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים קבעה ברוב קולות כי לא נפל רבב בטוהר מידותיו של גופמן. נתניהו דוחה מכל וכל את הניסיון לתת משקל עדיף לדעת המיעוט של יו"ר הוועדה, השופט אשר גרוניס. נתניהו קובע כי דעת מיעוט אינה פוגמת במסקנות הוועדה שנקבעות על-פי כלל הרוב, וכי מתן זכות וטו לכל חבר ועדה יוביל לשיתוק מוחלט של הרשות המינהלית. נתניהו אף מזכיר כי מינויי המפכ"ל והרמטכ"ל הושלמו בעבר חרף דעות מיעוט, ומכאן שהחלטתו הנוכחית היא סבירה ומתבקשת.

בנוגע לפרשת אלמקייס, נתניהו סבור כי נימוקי גרוניס מושתתים על יסודות רעועים וכי פגם בטוהר מידות מחייב מודעות. נתניהו קובע כי גופמן לא ידע על מעורבות הקטין בפרשה וכי המערכת הצבאית הגדירה את האירוע כ"בעיה מבצעית ולא ערכית", תוך שהסתפקה בהערה פיקודית קלה בלבד.

הצורך המבצעי ומרחב הסבירות

נתניהו מדגיש בתגובתו כי בעת הנוכחית, שבה ישראל מתמודדת עם איומים קיומיים מרובים, הצורך במינוי ראש מוסד בעל שיעור קומה וניסיון מבצעי מוכח הוא קריטי. נתניהו קובע כי האלוף גופמן הוכיח את כשירותו הערכית והפיקודית בשלושה עשורים של שירות קרבי, ובמיוחד בגבורתו ב-7 באוקטובר 2023. נתניהו מזהיר כי פסילתו של מועמד כזה על בסיס אירוע שולי ועמום תחטא לאחריות הממשלה כלפי ביטחון האזרחים.

נתניהו מסכם כי החלטתו מצויה עמוק בתוך מתחם הסבירות המוקנה לדרג המדיני. הוא קורא לבית המשפט שלא להחליף את שיקול דעתו המקצועי של ראש הממשלה בשיקול דעת שיפוטי, שכן צעד כזה יערער את היסודות הדמוקרטיים של המדינה ויפגע ביכולת המשילות של הרשות המבצעת ברגעי משבר. נתניהו מבהיר כי פסילת המינוי תהווה תקדים מסוכן שיגרור שיתוק במינויים ביטחוניים בעתיד. לשיטתו, גופמן הוא "גיבור ישראל" שמידותיו נסרקו ונמצאו טהורות, ופסילתו תהווה פגיעה אנושה בדמוקרטיה ובביטחון הלאומי.

פרטי ההליך המשפטי

סוג הליך: בג"ץ 23426-04-26 ובג"ץ 39686-04-26 (עתירות נגד מינוי ראש המוסד)
ערכאה: בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
צדדים: אורי אלמקייס, התנועה לטוהר המידות והתנועה למען איכות השלטון נגד ראש הממשלה, הממשלה ואח'
מייצג (ראש הממשלה): עו"ד ד"ר הראל ארנון