מיכאל פואה נגד ח"כ עדי עזוז: ׳׳לא תשתיקו דעות שמרניות׳׳

ח"כ עדי עזוז (יש עתיד) פנתה (7.5.26) לשר התרבות והספורט מיקי זוהר בדרישה לבחון את חוקיות המימון הציבורי למרכז "תורה ומדינה", שבו מועסק הפעיל החברתי ויו"ר ארגון "בוחרים במשפחה", מיכאל פואה. במכתב חריף טענה עזוז כי פואה פועל נגד שירות נשים, זכויות להט"ב וקידום שוויון מגדרי, וכי אין מקום שכספי ציבור יממנו פעילות מסוג זה.

בתגובה שפרסם, דחה פואה את הטענות נגדו וטען כי מדובר בניסיון לערוך דה־לגיטימציה לעמדות שמרניות במרחב הציבורי. "כשאין דרך להתמודד עם הטיעונים עצמם, עוברים לתקוף את האדם", כתב. לדבריו, מבקריו אינם מתמודדים עם "הנתונים, המחקרים והטענות", אלא מנסים "לרמוז שצריך לשלול לגיטימציה, תקציבים ואפילו את עצם הזכות להשמיע קול".

העימות סביב המימון הציבורי

במכתבה לשר התרבות טענה עזוז כי פואה, באמצעות פעילותו הציבורית וארגון "בוחרים במשפחה", פועל נגד שילוב נשים בצה"ל, נגד זכויות להט"ב ונגד חקיקה להגנה על נשים נפגעות אלימות. עוד נטען כי המרכז "תורה ומדינה", שבו מועסק פואה, קיבל בשנים האחרונות כמיליון שקלים מתקציבי מדינה.

עזוז ציינה כי לפי הפרסומים, פואה מועסק במרכז בחצי משרה בשכר של יותר מ־111 אלף שקלים בשנה, וטענה כי "כספי הציבור אמורים לממן את רווחת וקידום הציבור ולא כרסום בזכויות אזרחי ישראל". במכתבה אף כינתה את פואה ואנשיו "חשוכים ומיזוגנים".

צילום: פואה. לא מקבל כסף על דעות - אלא על מחקר [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

פואה, מנגד, טוען כי הוא אינו "מקבל כסף על דעות", אלא עוסק במשך שנים במחקר, כתיבה ופעילות ציבורית בתחומי משפחה, זהות יהודית, מדיניות ציבורית וחוסן חברתי. לדבריו, המחקרים שבהם היה שותף - בהם "שיח הראויות", "ראויים לטוב", "קשר אמיץ" ו"חסד שבמלכות" - זמינים לציבור באופן גלוי וללא תשלום.

"מסמנים אנשים במקום להתמודד עם רעיונות"

בתגובתו החריף פואה את הטון נגד ח"כ עזוז וטען כי מדובר בתופעה רחבה יותר של ניסיון להוציא עמדות שמרניות מחוץ לגבולות הלגיטימציה הציבורית. "ח"כ עזוז וגורמים נוספים מתקשים לקבל את עצם קיומן של עמדות שמרניות ויהודיות במרחב הציבורי", כתב.

בהמשך אף הזכיר את עברה של עזוז בחטיבה היהודית בשב"כ וכתב כי "כנראה לא הפנימה שאת ההתנהלות הפסולה שניתן היה לעשות מאחורי מעטה חיסיון מול הציבור היהודי, אי-אפשר לעשות בגלוי כחברת כנסת במדינה דמוקרטית".

פואה טען כי פעילותו הציבורית אינה עוסקת ב"שנאה" או "הסתה", אלא בסוגיות ציבוריות ובהן חיזוק התא המשפחתי, זכויות ילדים, זהות יהודית ו"שמירה על אופיו של צה"ל". לדבריו, עתירות שהגיש לבג"ץ הובילו להקמת מאגרי רישום בתחום בנקי הזרע והביציות, מתוך רצון להבטיח לילדים את הזכות לדעת את מוצאם.

ויכוח ציבורי או דה־לגיטימציה

פואה הדגיש כי הוא מקבל את עצם קיומו של ויכוח ציבורי ואף את האפשרות למתוח עליו ביקורת, אך טען כי הקמפיין נגדו חורג מגבולות הדיון הענייני. "אפשר לחלוק עליי. אפשר להתווכח, לבקר ולהציג עמדה אחרת. כך אמור להיראות דיון ציבורי במדינה דמוקרטית", כתב.

לדבריו, "שום קמפיין תקשורתי, איום או ניסיון הפחדה לא יגרמו לי להפסיק להביע את עמדותיי ולהיאבק עליהן. חופש הביטוי אינו שמור רק למי שחושב 'נכון'".