בן-ארי מצטרף לפייגלין: חיבור ראשון בימין שמימין לקואליציה

משה פייגלין, יו"ר תנועת זהות וחבר הכנסת לשעבר, הודיע (6.5.26) כי הד"ר מיכאל בן-ארי, חבר הכנסת לשעבר מאיחוד לאומי ומראשי עוצמה יהודית בעבר, יצטרף אליו לרשימה משותפת בבחירות הקרובות. בהודעה שפרסם פייגלין הוא הציג את החיבור לא כמהלך טכני של ערב בחירות, אלא כברית רעיונית בין שניים שלטענתו שילמו מחיר אישי ופוליטי על עמדותיהם, וביקשו במשך שנים להתריע מפני כישלון מדיני וביטחוני עמוק. השניים סיכמו על ריצה משותפת תחת דגל זהות, יהדות וחירות אישית.

"יש רגעים בהיסטוריה של עם שבהם המחיצות נופלות, והאמת הופכת להיות המצפן היחיד", כתב פייגלין. לדבריו, לאחר "שואת העוטף", כלשונו, "התבהר לכולנו שהזמן למשחקים פוליטיים תם". פייגלין בירך את בן-ארי, שאותו כינה "שכני וחברי היקר", והוסיף: "מיכאל הוא לא רק פוליטיקאי - הוא איש אמת. הוא אחד הבודדים במרחב הציבורי שלא פחד לשלם מחירים אישיים כבדים מנשוא על עקרונותיו".

חיבור של שני מודחים מהפוליטיקה

בהודעתו ניסה פייגלין למקם את החיבור עם בן-ארי בתוך רצף ארוך של מאבק פוליטי ורעיוני, ולא רק כצעד שנועד לעבור את אחוז החסימה. הוא הזכיר את התנגדותם המשותפת להסכמי אוסלו, את ההליכים המשפטיים שהתנהלו נגד שניהם, את החלטתם לייצג את עצמם בבית המשפט ואת המחירים האישיים שלדבריו שילמו לאורך השנים. "שנינו עמדנו שם, בצמתים ובכיכרות והזהרנו מפני פשע אוסלו; שנינו ראינו בעיניים כלות כיצד הקונספציה קורסת אל תוך מרחץ דמים; שנינו הועמדנו לדין, שנינו בחרנו לייצג את עצמנו, שנינו שילמנו מחירים אישיים כבדים", כתב.

ההיבט הזה אינו רק סגנוני. בן-ארי אכן מנהל בשנים האחרונות הליך פלילי מורכב, לאחר שב-2024 הוגש נגדו כתב אישום בגין הסתה לגזענות. הפרקליטות ייחסה לו עשרות פרסומים נגד ערבים אזרחי ישראל בשנים 2023-2017, והוא מצדו טען כי מדובר ברדיפה פוליטית ובהשתקת אזהרותיו. בן-ארי תיאר את ההליך כ"מלחמת התשה", אמר כי בכוונתו לייצג את עצמו, וטען כי המשפט יעסוק בשאלה "מה מותר להגיד ומה אסור להגיד" ומהו הגבול בין הסתה לאזהרה.

ברקע לחיבור עומדת גם פסילתו התקדימית של בן-ארי מהתמודדות לכנסת ב-2019. בית המשפט העליון קיבל אז, ברוב של שמונה מתוך תשעה שופטים, את הערעור בעניינו ומנע את השתתפותו בבחירות לכנסת ה-21. לפי הודעת הרשות השופטת על פסק הדין, ההחלטה התקבלה על בסיס התבטאויותיו של בן-ארי ולא על בסיס השתייכות פוליטית גרידא. הפסילה ההיא צפויה לרחף מעל כל ניסיון מחודש להציבו כמועמד, אף שאין בכך כשלעצמו קביעה אוטומטית לגבי בחירות עתידיות.

פייגלין: "בית שבו לא צריך לגמגם"

פייגלין הדגיש כי החיבור עם בן-ארי אינו "בלוק טכני" אלא מהלך שהוא מגדיר "חיבור של נאמנות ומחויבות ללא פשרות לעם ישראל, לארץ ישראל ולאלוהי ישראל". לדבריו, הרשימה המשותפת תציע לציבור הלאומי והאמוני "בית שבו לא צריך לגמגם", עם קו הכולל "ניצחון והכרעה, כיבוש וריבונות, ושיבת עם ישראל לכל מרחבי ארצו ללא מורא".

המסר המרכזי של פייגלין הוא ניסיון לייצר כתובת פוליטית לאנשי ימין שאינם מסתפקים, לדבריו, בהמשך המדיניות הקיימת. ניסיון קודם שלו להתמודד ברשימה עצמאית לכנסת ספג תבוסה כאשר לא הצליח לעבור את אחוז החסימה וקיבלה רק 2.74% מהקולות. הוא מציג את החיבור עם בן-ארי כמענה למחנה שלטענתו איבד את המצפן הרעיוני שלו אחרי 7 באוקטובר. "אנחנו מביאים למחנה הלאומי את מה שהיה חסר לו יותר מכל: מצפן אידיאולוגי ואינטלקטואלי שיוביל אותנו אל מחוץ לתהום של אוסלו", כתב פייגלין, תוך שימוש בניסוחו המקורי.

עם זאת, החיבור צפוי לעורר גם שאלות פוליטיות ומשפטיות. מצד אחד, פייגלין ובן-ארי מבקשים להציג עצמם כמי שהזהירו מפני כשל מדיני וביטחוני עוד לפני קריסת התפיסות הישנות. מצד שני, בן-ארי אינו רק דמות שנויה במחלוקת פוליטית; הוא מועמד שנפסל בעבר בידי העליון ומתמודד כיום עם כתב אישום פלילי שטרם הוכרע. לכן, השאלה המעשית אינה רק כמה קולות יצליח החיבור להביא, אלא גם האם וכיצד תעמוד רשימה כזו בפני ביקורת ציבורית ומשפטית אם תוגש לכנסת הבאה.

לא רק בחירות, אלא ניסיון לשנות שפה

בסיום הודעתו קרא פייגלין לתומכיו להצטרף למהלך: "אנחנו לא באים רק כדי להיבחר, אנחנו באים כדי להנהיג ולשנות את פני המדינה". הוא חתם בפנייה אישית לבן-ארי: "ברוך הבא, מיכאל. יחד, בעזרת השם, נחזיר את הריבונות לעם ואת הגאווה לישראל".

המשמעות הפוליטית של החיבור תתברר רק בהמשך, בעיקר אם יתברר כי השניים אכן מצליחים למשוך קהל שאינו מוצא את מקומו במפלגות הימין הקיימות. בשלב זה ברור כי פייגלין בוחר להציב את בן-ארי לא בשולי ההודעה, אלא במרכזה: לא כתוספת לרשימה, אלא כסמל למאבק על גבולות השיח, על הריבונות ועל זהות המחנה הלאומי.