פיצול היועמ"ש - רוטמן באזהרה לאופוזיציה: ׳׳לא אגלה סבלנות לפיליבסטר׳׳

ועדת החוקה ממשיכה להכין לקריאה ראשונה את הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה - אחד המהלכים השנויים ביותר במחלוקת במערכת המשפט בשנים האחרונות. בדיון שנערך (יום ד', 6.5.26) הפך העיסוק בסוגיות טכניות לכאורה של חלוקת סמכויות ורשימות חקיקה לעימות פוליטי ומשפטי חריף בין יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן לבין חברי האופוזיציה, לצד אזהרות מצד משפטנים בכירים לשעבר ונציגי משרד המשפטים מפני השלכות רוחב על עצמאות הייעוץ המשפטי, ההגנה על זכויות אזרח ואכיפת החוק.

הוועדה עסקה הפעם ברשימת החוקים שבהם מוזכר היועץ המשפטי לממשלה ובשאלה איזה מהתפקידים החדשים יקבל כל סמכות לאחר הפיצול - היועץ המשפטי לממשלה או התובע הכללי. במקביל נדונה גם שאלת כפיפותם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, סוגיה שהפכה בעצמה למוקד מחלוקת משמעותי בין הקואליציה לאופוזיציה. כבר בפתח הדיון הבהירו חברי האופוזיציה כי לשיטתם לא מדובר רק בשינוי מבני אלא במהלך בעל משמעות פוליטית עמוקה, שעלול לשנות את יחסי הכוחות בין הדרג הנבחר לבין שומרי הסף במערכת המשפט והמינהל הציבורי.

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) תקפה את עצם תפיסת הפיצול וטענה כי הממשלה מנסה להכפיף את מי שאמור לשמור על האינטרס הציבורי לדרג הפוליטי. לדבריה: "ההפרדה אינה טכנית. אתה רוצה ששומר האינטרס הציבורי יהיה כפוף לגמרי לפוליטי וזה בעייתי. החלוקה לא מתמצית בטבלה. יש הרבה מאוד נהלים שאינם בחקיקה ויש להם משמעות והשאלה מי יקבע". אלהרר טענה לאורך הדיון כי הצעת החוק נבנית באופן חלקי וללא מענה מלא לשאלות היסוד שהיא מעלה. בשלב מאוחר יותר אף האשימה את רוטמן כי הוא "בונה מגדל בלי בסיס", וטענה כי חברי האופוזיציה אינם מנהלים פיליבסטר אלא מנסים להבין כיצד יעבוד בפועל המנגנון החדש שמציעה הקואליציה.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) ניסה להמחיש את השלכות המהלך באמצעות דוגמה אישית מתחום הפונדקאות והבאת עוברים לישראל. לדבריו, במנגנונים רגישים כאלה יש כיום ליועץ המשפטי לממשלה תפקיד מרכזי בשמירה על זכויות ואיזונים. "אני אבא של נעמי רק בזכות פסיקת בג"ץ. היא הגיעה לישראל רק בזכות בג"ץ", אמר, ושאל כיצד המנגנון החדש שמקדמת הוועדה יבטיח הגנה דומה גם בעתיד. להב הרצנו הזהיר כי במצבים שבהם הממשלה עצמה היא צד בעל אינטרס ברור, עלולה להיפגע יכולתו של הגורם המשפטי לפעול כשומר סף עצמאי.

יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן דחה את הטענות והבהיר כי עצם הרעיון שבבסיס החוק הוא שלא נכון לרכז "חמישה-שישה כובעים" בידי אדם אחד. לדבריו, גם המצב הקיים יוצר בעיות ומחירים כבדים, ולכן יש צורך לבצע הפרדה בין תפקידי הייעוץ, הייצוג והאכיפה. רוטמן הסביר כי ייקבע מנגנון מסודר שיאפשר הכרעה במקרים שבהם יהיה צורך להעביר סמכות מגורם אחד לאחר, למשל בין התובע הכללי לבין היועץ המשפטי לממשלה. במקביל הוא הדגיש שוב ושוב כי מבחינתו האינטרס הציבורי נקבע בראש ובראשונה על-ידי נבחרי הציבור.

עו"ד ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הציג עמדה מורכבת יותר והזהיר כי בפועל קשה מאוד לבצע הפרדה מוחלטת בין הסמכויות. לדבריו, לאחר עשרות שנים של עבודה במשרד המשפטים, ברור לו עד כמה שאלות של אינטרס ציבורי, אינטרס מדינתי ואכיפה פלילית משתלבות זו בזו. "גם אם יש דומיננטיות לפן כזה או אחר, תפגוש מצב בו יהיה קשה לעשות את ההפרדה", אמר. קמיניץ הזהיר במיוחד מהאפשרות שיועץ משפטי שימונה באופן פוליטי יתקשה להישאר גורם עצמאי לחלוטין, גם אם ימשיך להציג את עמדותיו בשפה משפטית מקצועית.

עימות חריף סביב ניהול הדיון

במהלך הישיבה התפתח עימות חריף גם סביב עצם ניהול הדיונים בוועדה. ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) האשים את רוטמן בכך שהוא מסרב להתמודד עם השאלות המעשיות שמעלה האופוזיציה. לדבריו, אי-אפשר להסתפק בדיון עקרוני כללי מבלי לתת תשובות לשאלות הנוגעות לשב"כ, למשטרה, להגנה על זכויות אזרח וליחסים שבין אינטרס הממשלה לבין האינטרס הציבורי. סגלוביץ' טען כי מדובר במהלך "מסוכן ברמה הכי עמוקה לזכויות האזרחים בישראל".

רוטמן מצדו האשים את האופוזיציה בניסיון למשוך זמן ולעכב את החקיקה באמצעות פיליבסטר. הוא הזהיר כי אם יתרשם שמתנהלת "מלחמת התשה" במקום דיון ענייני, הוא יציג טבלה מסודרת מטעם הוועדה ויגביל את זמן הדיבור כך שכל צד ינמק רק את ההסתייגויות שלו. "הזכות שלכם להביע עמדתכם לא תיפגע אבל לא אגלה סבלנות לפיליבסטר", אמר. הדברים הובילו לעימות נוסף מול אלהרר, שטענה כי אין מדובר בפיליבסטר אלא בשאלות ענייניות על אופן הפעולה של המנגנון החדש.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

חשש מפגיעה בחופש הביטוי ובהליכי אכיפה

אחד הדיונים הרגישים ביותר בישיבה עסק בתחום עבירות חופש הביטוי. עו"ד יפעת רווה ממשרד המשפטים הזהירה כי דווקא בתחום זה נדרש גורם מרכזי אחד שיקבע מדיניות כוללת, בשל החשש מפני "אפקט מצנן" על חופש הביטוי. לדבריה, אם הסמכויות יפוצלו בין כמה גורמים, עלולה להיווצר מדיניות לא אחידה שתפגע באיזונים הקיימים כיום. רווה הוסיפה כי גם סוגיית המשפט החוזר אינה יכולה להיות נתונה לאחריות של גורם פוליטי, בשל הרגישות וההשלכות הציבוריות הרחבות של החלטות מסוג זה.

ח"כ גלעד קריב (העבודה) טען כי דווקא בתחום עבירות הביטוי יש צורך במנגנון כפול של הסכמה - גם מצד התביעה וגם מצד הגורם שאמור לייצג את האינטרס הציבורי. לדבריו, הליכים של הגשת כתבי אישום בעבירות ביטוי אינם רק החלטות פליליות רגילות אלא גם החלטות מדיניות עקרוניות, ולכן אי-אפשר להשאיר אותן בידי גוף אחד בלבד. קריב תקף גם את תפיסת העולם שהציגה ח"כ טלי גוטליב, שלפיה נבחרי הציבור הם שמגדירים את האינטרס הציבורי כמעט בכל מצב. לדבריו, התפיסה הזו "מאוד מסוכנת" משום שהיא מותירה את האזרחים חשופים במצבים רבים שבהם הדרג הפוליטי עצמו הוא בעל אינטרס ישיר.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

גוטליב, מצדה, טענה כי יש להבחין בין תפיסת העולם הערכית של נבחרי הציבור לבין תפקידו המקצועי של היועץ המשפטי. לדבריה, ברוב סעיפי החקיקה מדובר למעשה בתפקיד מקצועי משפטי ולא ב"מגן האינטרס הציבורי". רוטמן ניסה לשרטט קו אמצע וטען כי אומנם האינטרס הציבורי מוגדר בידי נבחרי הציבור, אך ישנם תחומים שבהם המדינה עצמה קבעה צורך בגורם מדינתי עצמאי שיפעיל שיקול דעת שאינו זהה לעמדת הממשלה.

המאבק על עצמאות היועצים המשפטיים במשרדים

בהמשך הישיבה עלתה גם הצעתו של ח"כ אביחי בוארון (ליכוד) לבטל את כפיפותם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה ליועץ המשפטי לממשלה. בוארון טען כי שורש המשבר בין הממשלה למערכת הייעוץ המשפטי הוא מבני, וכי הכפיפות הקיימת יוצרת "אפקט מצנן" על היועצים המשפטיים במשרדים. הוא הזכיר את חוות הדעת של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה גיל לימון, את המחלוקת סביב חוק הגיוס ואת המקרים שבהם, לטענתו, נמנע מיועצים משפטיים להביע עמדות עצמאיות מול הדרג הבכיר במשרד המשפטים.

אלהרר תקפה את ההצעה בחריפות וטענה כי משמעותה היא שכל משרד ממשלתי יתנהל לפי כללים אחרים וללא פיקוח אחיד. "כל משרד יעשה לעצמו שבת", אמרה, והוסיפה כי מדובר ב"קלקול על סטרואידים". גם ח"כ עופר כסיף תקף את המהלך וטען כי שורש העימות בין הממשלה ליועצים המשפטיים אינו מבני אלא נובע מכך שלדבריו הממשלה עצמה מפרה את החוק פעם אחר פעם. "במקום לומר לממשלה לפעול לפי החוק אומרים שיש להיפטר מהייעוץ המשפטי כדי לא לשמור על החוק", אמר.

רוטמן אומנם הסכים עם חלק מהביקורת של בוארון על המצב הקיים, אך הבהיר כי גם הוא אינו מוכן להעניק כוח מחייב ליועצים המשפטיים במשרדים עצמם. לדבריו, הוא מתנגד למצב שבו יועץ משפטי משרדי יוכל לבצע "אוברולינג" על מנכ"ל משרד או על הממשלה. במקביל הוא תקף בחריפות את כוחם של פקידים לעכב תזכירי חוק, וכינה זאת "בריונות שאין לה שום הצדקה".

בסיום הישיבה המשיכה הוועדה לדון גם בתוקף חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה. רוטמן הבהיר כי לפי הנוסח המתגבש, הרשות המבצעת תידרש לראות בחוות דעת משפטית כתובה של היועץ המשפטי לממשלה כמשקפת את הדין הקיים - אך הדיונים על גבולות הסמכות, מידת הכפיפות והאיזון בין הדרג הנבחר לבין שומרי הסף צפויים להימשך גם בישיבות הבאות.