הסנגוריה מזהירה: חיפוש סמוי ללא ידיעת החשוד - דרמטי במדינה דמוקרטית

הוועדה לביטחון לאומי אישרה (6.5.26) לקריאה ראשונה את הצעת חוק סמכויות מיוחדות למאבק בארגוני פשיעה, הכוללת שורת סמכויות חריגות למשטרת ישראל - ובהן חיפוש סמוי במחשבים ובבתים, הגבלת פגישת עצור עם עורך דין והשהיית הבאת עצור בפני שופט. אף שהחוק זכה לתמיכה רחבה סביב הצורך להיאבק בארגוני הפשיעה, הדיון בוועדה חשף מחלוקת חריפה סביב השאלה עד כמה המדינה רשאית לפגוע בזכויות יסוד בשם המאבק בפשיעה המאורגנת.

הצעת החוק, שיזם יו"ר הוועדה לביטחון לאומי ח"כ צביקה פוגל, עברה שמונה דיונים ושונתה באופן משמעותי לעומת נוסחה המקורי. במהלך הדיון הנוכחי הודגש כי חלק מהסמכויות שהופיעו בתחילת הדרך כבר הוסרו או צומצמו, בניסיון להגיע לאיזון בין צורכי האכיפה לבין זכויות החשודים.

לפי ההצעה שאושרה, המשטרה תוכל לבצע חיפוש סמוי במחשב או במקום מגורים במסגרת חקירות נגד ארגוני פשיעה, וכן להפעיל אמצעי פיקוח טכנולוגיים על מי שהוטלו עליהם צווי הגבלה. בנוסף, מוצע לאפשר במקרים מסוימים הגבלת מפגש של עצור עם עורך דינו ולעכב את הבאתו בפני שופט.

ההתנגדות המרכזית - פגיעה בזכויות חשודים

עיקר הוויכוח בדיון נסב סביב השימוש בכלי החיפוש הסמוי והפגיעה בזכויות עצורים. עו"ד גיל שפירא מהסנגוריה הציבורית הזהיר כי מדובר במהלך תקדימי ומסוכן: "אי אפשר להקל ראש בסמכויות המוצעות כאן. העובדה שנותנים סמכות למשטרה לשוטט בביתו של אזרח המדינה ללא ידיעתו היא דבר דרמטי במדינה דמוקרטית".

לדבריו, החשש המרכזי הוא שהסמכויות שיוענקו כעת למאבק בארגוני פשיעה יורחבו בעתיד גם לעבירות אחרות. גם באגודה לזכויות האזרח הביעו התנגדות חריפה. עו"ד דבי גיל חיו טענה כי הגבלת פגישה עם עורך דין והשהיית הבאה לבית המשפט הן "שתי הזכויות הכי דרמטיות ובסיסיות בהליך פלילי של חשוד".

ח"כ עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל) אמרה כי אף שהיא תומכת במאבק בארגוני הפשיעה, היא מוטרדת מהיעדר התייחסות מספקת לאזרחים שאינם יעד החקירה אך עלולים להיפגע מהפעלת הסמכויות החדשות: "לא ראיתי גם התייחסות לאנשים לא מעורבים ושאינם מטרת החיפוש".

המשטרה: בלי הכלים האלה - לא ננצח

במשטרה ובמשרד לביטחון לאומי דחו את הביקורת וטענו כי מדובר בכלים הכרחיים נוכח התעצמות ארגוני הפשיעה, במיוחד בחברה הערבית. נצ"מ גלעד בהט אמר בדיון כי דווקא במהלך העבודה על החוק צומצמו סמכויות רבות שהופיעו בנוסח המקורי: "יש נקודת איזון שממנה והלאה הסמכות לא תהיה אפקטיבית. היו המון סמכויות שהורדנו מהנוסח הראשוני כדי לקבל את החוק הזה בשטח".

עו"ד קרן אבירם, היועצת המשפטית של המשרד לביטחון לאומי, הדגישה כי הסמכויות לא יופעלו כלפי כלל הציבור אלא רק נגד ארגוני פשיעה המעורבים בעבירות חמורות כגון רצח, נשק ופרוטקשן.

גם נציגי משרד המשפטים הסתייגו מחלק מהסעיפים, אך תמכו בעיקרון הרחבת הסמכויות. לדבריהם, יש מקום להעניק למשטרה סמכות לחיפוש סמוי בעבירות חמורות, אך נדרשים "איזונים מתאימים ומגבלות ראויות". במשרד המשפטים הודו כי סוגיית הגבלת המפגש עם עורך דין עדיין דורשת "חשיבה מעמיקה".

ברקע - גל האלימות בחברה הערבית

ח"כ סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל) קשר בין קידום החוק לבין מספר הנרצחים הגבוה בחברה הערבית: "כולם מכירים את מספר הנרצחים בחברה הערבית. תשעים אחוז מהם מארגוני הפשע. ניתן יד לכל נוסח שיקודם בוועדה".

ראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית במשרד ראש הממשלה, עו"ד רואי כחלון, טען כי מדובר בעבריינים מתוחכמים ומנוסים, ולכן חלק מהמגבלות שנקבעו עדיין אינן מספקות. לדבריו, גם הגבלת מפגש עם עורך דין למשך 48 שעות בלבד אינה בהכרח אפקטיבית.

בסיום הדיון אישרה הוועדה לביטחון לאומי את הצעת החוק לקריאה ראשונה, והיא תועבר כעת למליאת הכנסת. לקראת הקריאה השנייה והשלישית צפויים להימשך הוויכוחים סביב היקף הסמכויות והאיזונים החוקתיים הנדרשים.