בנק ישראל נגד רשות התחרות: ׳׳צעד קיצוני ולא מידתי׳׳

עימות חריג נרשם בין בנק ישראל לבין רשות התחרות בעקבות החלטת הממונה על התחרות, מיכל כהן, להכריז (6.5.26) על חמש קבוצות הבנקים הגדולות כ"קבוצת ריכוז" ולהטיל עליהן שורת הוראות בתחום הפיקדונות. בהודעה חריגה בחריפותה טען בנק ישראל כי מדובר ב"צעד קיצוני ולא מידתי", שעלול לפגוע בוודאות האסדרתית ולהרתיע משקיעים מלפעול בארץ.

בהודעתו מדגיש בנק ישראל כי הוא תומך בקידום תחרות והוגנות במערכת הפיננסית ואף הוביל לאורך השנים רפורמות רבות להגברת השקיפות ולהקלת המעבר בין בנקים. עם זאת, בבנק המרכזי סבורים כי ההכרזה הנוכחית אינה צפויה להביא תועלת ממשית לציבור, בעיקר משום שלטענתם מרבית ההוראות שכבר פורסמו על-ידי רשות התחרות מיושמות בפועל במסגרת הוראות קיימות של הפיקוח על הבנקים.

בין היתר מציין בנק ישראל כי חובת פרסום והשוואה של ריביות על פיקדונות כבר מוסדרת באמצעות הוראות ניהול בנקאי תקין, וכך גם חובת הצגת מידע על קרנות כספיות והאפשרות לפתוח פיקדון ללא חשבון עו"ש. בנוסף, נטען כי גם הקלות בניוד פיקדונות כבר עוגנו בחקיקה ובהוראות הפיקוח על הבנקים.

בנק ישראל מאשים: "מהלך הצהרתי בלבד"

בבנק ישראל טוענים כי לנוכח העובדה שהצעדים העיקריים כבר קיימים, ההכרזה עצמה נותרת "במידה רבה מהלך הצהרתי בלבד". לפי הבנק, המהלך אינו צפוי לשפר את רווחת לקוחות הבנקים, אך כן עלול לפגוע בוודאות האסדרתית במשק ולהעביר מסר שלילי למשקיעים.

עוד נטען כי כלי ההכרזה על "קבוצת ריכוז" אמור לשמש רק במקרים חריגים במיוחד, כאשר קיימת תשתית ברורה לכך שהתועלת מהמהלך עולה על עלותו ולאחר שנבחנו חלופות מתונות יותר. בבנק ישראל טוענים כי רשות התחרות לא הציגה תשתית משכנעת שמוכיחה כי ההוראות החדשות יניבו תועלת תחרותית משמעותית, ולא בחנה לעומק את הסיכונים וההשלכות המערכתיות.

בהודעה אף נחשף כי במהלך שלוש השנים האחרונות התקיים שיח ממושך בין הפיקוח על הבנקים לבין רשות התחרות, שכלל פגישות עבודה, התייעצויות וחילופי מכתבים. לטענת בנק ישראל, לאורך כל הדרך הוצגה עמדה מקצועית עקבית שהתבססה על אחריות הבנק ליציבות המערכת הפיננסית ולהגנה על כספי הציבור.

מחלוקת גם על הסמכות

אחת הטענות החריפות ביותר מצד בנק ישראל נוגעת לסוגיית הסמכות. לפי הודעת הבנק, במסגרת ההליכים שקדמו להכרזה הובהר לממונה על התחרות כי לפחות חלק מההוראות מחייבות לפי החוק את הסכמת בנק ישראל - אולם הסכמה כזו "לא ניתנה".

הדברים משקפים למעשה מחלוקת עמוקה יותר בין שני הגופים: בעוד רשות התחרות סבורה כי יש צורך בהתערבות חריגה כדי להגביר את כוח המיקוח של הציבור מול הבנקים, בבנק ישראל חוששים מפגיעה ביציבות המערכת ומכפילויות אסדרתיות שעלולות ליצור חוסר ודאות.

ההכרזה של רשות התחרות נוגעת ל־בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק מזרחי-טפחות, בנק דיסקונט ו־הבנק הבינלאומי, אשר לפי רשות התחרות מחזיקים יחד בכ־98% מנכסי המערכת הבנקאית. בין ההוראות החדשות שנקבעו: איסור אפליה בריביות על פיקדונות, חובת שקיפות רחבה יותר, פנייה יזומה ללקוחות לפני חידוש פיקדונות והקלה בניוד כספים בין בנקים.

כעת מסתמן כי המאבק סביב ההכרזה לא יסתיים בהודעה לעיתונות בלבד. מאחר שהבנקים רשאים לערער לבית הדין לתחרות, וכאשר גם בנק ישראל מביע התנגדות חריגה למהלך, צפוי להתפתח עימות משפטי וכלכלי משמעותי סביב גבולות ההתערבות בשוק הבנקאות.