צעד חריג של רשות התחרות: חמשת הבנקים הוכרזו קבוצת ריכוז

רשות התחרות מבצעת מהלך חריג נגד המערכת הבנקאית: הממונה על התחרות, מיכל כהן, הכריזה (6.5.26) כי חמש קבוצות הבנקים הגדולות בישראל - בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק מזרחי-טפחות, בנק דיסקונט ו־הבנק הבינלאומי - מהוות יחד "קבוצת ריכוז" בתחום השירותים הבנקאיים ללקוחות קמעונאיים. לצד ההכרזה, הוטלו על הבנקים הוראות חדשות בתחום הפיקדונות, שנועדו להגביר את התחרות ולהקל על הציבור להשוות מחירים ולעבור בין גופים פיננסיים.

מדובר במהלך אסדרתי חריג יחסית, שלא נראה שנים רבות במשק הישראלי. ההכרזה האחרונה על "קבוצת ריכוז" בוצעה עוד בשנת 2013, אז הוגדרו נמלי חיפה ואשדוד כקבוצת ריכוז בתחום פריקת וטעינת מכולות. הפעם בחרה רשות התחרות להתערב בלב המערכת הבנקאית, על-רקע הטענות כי העלאות הריבית במשק לא התגלגלו במלואן לציבור החוסכים.

לפי רשות התחרות, חמש קבוצות הבנקים מחזיקות יחד בכ־98% מנכסי המערכת הבנקאית בישראל, כאשר שני הבנקים הגדולים - הפועלים ולאומי - שולטים לבדם בכ־48% מהנכסים. ברשות קובעים כי השוק מאופיין בחסמי מעבר משמעותיים, בקושי של הציבור להשוות בין ההצעות השונות ובמעורבות צרכנית נמוכה יחסית.

נתון בולט שהוצג במסגרת הבדיקה הוא שכ־86% מהלקוחות מחזיקים את הפיקדונות שלהם באותו בנק שבו מתנהל חשבון העו"ש המרכזי שלהם. לפי הרשות, הנתון הזה מלמד כי לקוחות רבים כמעט שאינם בוחנים חלופות, גם כאשר קיימים פערים בריביות.

הרקע - הזינוק ברווחי הבנקים

הבדיקה של רשות התחרות נמשכה מאז 2023 והושפעה בין היתר מהעלאות הריבית החדות שביצע בנק ישראל מאז 2022. בעוד שהריבית במשק עלתה במהירות, ברשות סבורים כי הבנקים העלו את הריבית על פיקדונות לציבור בקצב איטי בהרבה - מה שהוביל להתרחבות מרווחי הריבית ולעלייה חדה ברווחיות הבנקים.

לפי תרחיש שהוצג בבדיקה, אילו מרווחי הפיקדונות של משקי הבית היו מתנהגים בדומה לאלה של עסקים גדולים, רווחי הבנקים היו קטנים בכ־20 מיליארד שקלים בשנים 2022-2024. ברשות התחרות רואים בכך אינדיקציה לפערי כוח משמעותיים בין הבנקים לבין הציבור הקמעונאי.

אחד הצעדים המרכזיים שנקבעו הוא איסור אפליה במחירי הפיקדונות. לפי רשות התחרות, כיום לקוחות שונים מקבלים ריביות שונות על אותם מוצרים, כאשר לקוחות "מעורבים" או מתמקחים נהנים לרוב מתנאים טובים יותר. בנוסף, נטען כי הריביות המפורסמות לציבור אינן משקפות תמיד את התנאים שמקבלים הלקוחות בפועל.

לכן, ההוראות החדשות יחייבו את הבנקים להציע ריביות אחידות ושקופות יותר, גם ללקוחות שאינם מנהלים בבנק חשבון עו"ש פעיל או שאינם מנהלים מו"מ פרטני מול הבנק. ברשות התחרות מסבירים כי המטרה היא "לפרק" את מוצר הפיקדון מסל השירותים הבנקאי הרחב, כך שלקוחות יוכלו להשוות בצורה פשוטה יותר בין ההצעות.

פנייה יזומה והקלת מעבר בין בנקים

הבנקים יחויבו גם לפנות באופן יזום ללקוחות לפני מועד חידוש או פירעון פיקדון, ולהציג בפניהם חלופות השקעה שונות, לרבות קרנות כספיות, בצורה נגישה וברורה יותר. בנוסף, נאסר על הבנקים להפלות גופים המרכזים כספי לקוחות, במה שמוגדר ברשות התחרות ניסיון למנוע פגיעה בתחרות מצד "מרכזי כספים".

צעד נוסף נוגע להקלת ניוד הפיקדונות. לפי ההוראות החדשות, תתאפשר העברה חופשית, מקוונת וללא עלות של פיקדונות בין בנקים ובין גופים פיננסיים שונים - מהלך שנועד להפחית את חסמי המעבר ולעודד את הציבור לחפש תנאים טובים יותר.

כהן הגדירה את המהלך כ"חשוב להעברת כוח המיקוח לציבור", ואמרה כי ההוראות נועדו להתמודד עם התנהלות שמקשה על השוואת מחירים ומעבר בין גופים פיננסיים.

ההוראות ייכנסו לתוקף ב־6 במאי 2027, כדי לאפשר לבנקים להיערך ליישומן וגם להגיש ערר לבית הדין לתחרות אם יבקשו לעשות זאת.

השווקים מגיבים בזהירות

בשוק ההון נרשמה תגובה מיידית להכרזה, כאשר העליות במניות הבנקים התמתנו במהלך המסחר. המשקיעים מנסים כעת להעריך עד כמה ההוראות החדשות אכן יפגעו ברווחיות הבנקים, במיוחד בתחום הפיקדונות - אחד ממנועי הרווח המרכזיים של המערכת הבנקאית בשנות הריבית הגבוהה.

אף שמדובר במהלך תקיף יחסית מצד רשות התחרות, השאלה המרכזית היא האם הציבור אכן ישנה את דפוסי ההתנהלות שלו ויתחיל לעבור באופן פעיל יותר בין בנקים ומוצרי חיסכון. בלי שינוי כזה, גם אסדרה אגרסיבית יחסית עלולה להסתיים בהשפעה מוגבלת בלבד.