בנק ישראל פותח את השוק: בדרך לבנקים קטנים ודיגיטליים

בנק ישראל והממשלה מקדמים רפורמה רחבה שנועדה לטלטל את שוק הבנקאות ctr. ולפתוח אותו לשחקנים חדשים, בהם גופים חוץ-בנקאיים, חברות תשלומים וחברות טכנולוגיה פיננסית. במסגרת המהלך אושר לאחרונה חוק חדש המעניק לראשונה מסגרת ייעודית ל"בנק זעיר" ו"בנק קטן", לצד הקלות משמעותיות בדרישות האסדרה והפיקוח, במטרה להפחית חסמי כניסה ולהגביר את התחרות מול המערכת הבנקאית הוותיקה.

לפי בנק ישראל, בשנים האחרונות בוצעו שורת רפורמות שנועדו לעודד תחרות, ובהן ניוד חשבונות בין בנקים, קידום בנקאות פתוחה והקמת תשתיות מחשוב בנקאיות. צעדים אלו כבר הובילו להקמת שני בנקים חדשים - לראשונה מזה כ-40 שנה. כעת מבקש הפיקוח על הבנקים להרחיב עוד יותר את השוק ולאפשר גם לגופים חוץ-בנקאיים לגייס פיקדונות מהציבור ולהעמיד אשראי מתוכם.

החקיקה החדשה, שאושרה במסגרת חוק התוכנית הכלכלית לשנת 2026, מגדירה לראשונה שני סוגי בנקים: "בנק זעיר", שהיקף נכסיו אינו עולה על 2.5% מנכסי המערכת הבנקאית, ו"בנק קטן", שהיקף נכסיו עד 5% מהמערכת. עבור בנקים אלו נקבעו כללי פיקוח ואסדרה מקלים יותר, כולל תקופות מעבר מדורגות במקרה של צמיחה.

אחת מנקודות המפתח ברפורמה היא האפשרות לאפשר לבנקים קטנים לפעול במודל עסקי גמיש ומצומצם יותר. כך למשל, בנקים קטנים וזעירים לא יחויבו בהכרח לספק את כל סל השירותים הבנקאיים המקובל כיום. החוק מאפשר להם שלא להציע שירותים כמו חשבון עובר ושב, קבלת פיקדונות במטבע חוץ או מכירת שיקים בנקאיים. המטרה היא להפחית עלויות הקמה ותפעול ולאפשר מודלים חדשניים ורזים יותר.

בנוסף, הבנקים החדשים יקבלו הקלות זמניות בתחום גביית העמלות, פרסום תעריפונים וחובת הגישה למידע פיננסי במסגרת הבנקאות הפתוחה. ההקלות אמורות להימשך בין שלוש לחמש שנים, כדי לאפשר לבנקים החדשים להתבסס בשוק.

פתיחת הדלת לחברות אשראי ופינטק

אחד השינויים הבולטים ביותר נוגע לאפשרות של גופים מוסדיים וגופים חוץ-בנקאיים להחזיק במקביל גם בבנק קטן או זעיר. כיום החוק מגביל החזקות מקבילות כאלה בשל חשש לניגודי עניינים, אך במסגרת הרפורמה נקבעו מנגנוני הגנה שיאפשרו את המהלך תוך מגבלות שונות.

לפי ההסדר החדש, גוף מוסדי יוכל לשלוט גם בבנק זעיר, כל עוד היקף פעילות הבנק יישאר מוגבל. במקביל נקבע איסור על הבנק לשווק או לייעץ לגבי מוצרי ההשקעה, הביטוח והחיסכון של הגוף הקשור אליו, כדי לצמצם חשש להטיית לקוחות. בנוסף, הוטלו מגבלות שנועדו למנוע מהבנקים הגדולים להשתלט במהירות על מתחרים חדשים באמצעות מיזוגים.

עוד נקבע כי בבנקים קטנים ניתן יהיה להחזיק עד 10% מאמצעי השליטה ללא צורך בהיתר מיוחד - כפול מהשיעור המקובל כיום בבנקים רגילים. בבנק ישראל מסבירים כי המהלך נועד להקל על גיוס הון והכנסת משקיעים אסטרטגיים.

תמריצים והקלות לבנקים חדשים

החוק כולל גם שורת תמריצים כלכליים שנועדו לעודד הקמת בנקים חדשים. שר האוצר הוסמך לקבוע מנגנונים שיאפשרו העברת תשלומים ממשלתיים לבנקים קטנים כדי לסייע להם להגדיל את מאגר הלקוחות. בנוסף נקבעו התאמות במיסוי, כולל אפשרות לקיזוז הפסדים שנצברו בשנות הפעילות הראשונות של הבנק החדש.

בתחום כרטיסי האשראי נקבעה מגבלה נוספת על הבנקים הגדולים: בנק המחזיק ביותר מ-10% מנכסי המערכת לא יוכל לבצע תפעול הנפקה של יותר מ-40% מכרטיסי האשראי החדשים שלו באמצעות אותה חברה מתפעלת. בבנק ישראל סבורים כי צעד זה עשוי לסייע לחברות תפעול המעוניינות בעתיד להפוך לבנקים.

פיקוח מדורג ואסדרה מותאמת

במקביל לחקיקה פרסם הפיקוח על הבנקים טיוטת הוראה חדשה לניהול בנקאי תקין, המציעה מודל פיקוח מדורג בהתאם לגודל הבנק ולמורכבות פעילותו. הטיוטה מחליפה הוראה קודמת משנת 2020 ומרחיבה משמעותית את ההקלות לבנקים קטנים וחדשים.

לפי בנק ישראל, ההקלות יכללו בין היתר דרישות הון ונזילות מופחתות, אפשרות למבנה ארגוני מצומצם יותר, הקלות בהרכב הדירקטוריון, גמישות במיקור חוץ והקלות בתחום ניהול הסיכונים. בבנק ישראל מדגישים כי למרות ההקלות, יישמרו עקרונות היציבות וההוגנות כלפי הלקוחות.

בבנק ישראל מציינים כי כבר כעת נרשמת התעניינות מצד מספר גופים המבקשים לקבל רישיון בנקאי. אם המהלך יצליח, שוק הבנקאות הישראלי עשוי לעבור בשנים הקרובות שינוי משמעותי, עם כניסת שחקנים חדשים שינסו להתחרות בבנקים הגדולים באמצעות מודלים דיגיטליים, שירותים ממוקדים והצעות ערך חדשות לציבור.