גיל 14 אינו שכפ"ץ: עדות מטלטלת בוועדה לזכויות הילד

המערכת מאבדת שליטה על אלימות בני הנוער - זו הייתה רוח הדברים בדיון חרום שנערך (4.5.26) בוועדה לזכויות הילד, לאחר שורת אירועים חמורים ובראשם רצח הנער דסטאו צ'קול בבאר שבע.

בדיון נפרשה תמונת מצב קשה: עלייה מחודשת במספר התיקים הפליליים, החמרה באופי האלימות, וביקורת חריפה על כשלי האכיפה והטיפול.

אסי צ'קול, בת דודתו של דסטאו שנרצח, הציבה את הטון: "גיל 14 לא יכול להיות שכפ"ץ שנותן חסינות על רצח. יש תחושה של הפקרות קשה כאשר בני נוער מסתובבים עם סכינים ותחושת חסינות כי הם יודעים שאין הרתעה ואין אכיפה".

בהמשך החריפה: "האם בגלל שהם קטינים דסטאו הוא פחות נרצח? ברגע שמישהו מחליט לתכנן רצח בדם קר הוא ויתר על הזכות להיקרא ילד. מי שרוצח כמו מבוגר שיישפט כמו מבוגר".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

יו"ר הוועדה ח"כ קטי שטרית הזהירה כי מדובר בהידרדרות צפויה: "בדיון שקיימתי לפני חצי שנה דרשתי לחזק את שיתוף הפעולה בין הרשויות. לצערי זה לא יושם, ואנחנו רואים את ההשלכות". עוד הוסיפה: "רוצח הוא רוצח הוא רוצח. לא ייתכן שמשחררים למעצר בית פצצות מתקתקות". לדבריה, ללא פעולה מיידית: "הרצח הבא הוא רק עניין של זמן".

נתונים חדשים: שינוי מגמה ועלייה באלימות

בדיון הוצגו נתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, המצביעים על שינוי כיוון: בשנת 2024/25 נרשמה עלייה במספר התיקים הפליליים שנפתחו לבני נוער לאחר שנים של ירידה.

יותר מ-6,200 בני נוער היו חשודים בתיקים פליליים בשנה האחרונה, לעומת כ-5,400 בשנה שקדמה לה. במקביל, כ-20% מהעבירות הן עבירות אלימות פיזית - עלייה לעומת כ-18% קודם לכן.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

נצ"מ אבי אוחיון, ראש מחלקת נוער ומשפחה במשטרה, ציין כי הירידה בעבר אינה בהכרח חיובית: "זה מעיד על פחות עיסוק ממוקד של המשטרה בבני נוער ופחות אכיפה". לדבריו, הנושא הוכנס כעת ליעד ליבה, והמשמעות היא תגבור כוחות ונוכחות בשטח.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

חברי הכנסת מתחו ביקורת על כך שהמשטרה הגיעה לדיון ללא נתונים מסודרים.

אינה זלצמן, סמנכ"ל במשרד החינוך, הדגישה כי האחריות רחבה: "בית הספר הוא גורם מרכזי, אך הוא אינו פועל בוואקום. הילדים גדלים בתוך משפחה, קהילה ומרחב דיגיטלי".

גורמי מקצוע התריעו כי המענה הקיים אינו מספק. באיגוד העובדים הסוציאליים ציינו כי עומסי העבודה מובילים לעיסוק ב"כיבוי שריפות" בלבד, ללא טיפול מניעתי. בפורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית הוסיפו כי המדיניות מתמקדת באכיפה לאחר האירוע, בעוד שמניעה ואיתור מוקדם נפגעים בשל מחסור באנשי מקצוע.

בסיכום הדיון דרשה שטרית מהלך כולל: חיזוק התיאום בין משרדי הממשלה, הרחבת מסגרות לנוער והצגת מתווה מיידי ליישום. "אם לא נפעל עכשיו הרצח הבא הוא רק עניין של זמן", סיכמה.