שיאים בבורסה בצל איום ביטחוני: מה מניע את המשקיעים

המתיחות הביטחונית מול אירן עולה מדרגה, אך שוקי ההון מתנהגים כאילו דבר לא קרה. הנתונים הכלכליים האחרונים מצביעים על מציאות מורכבת: מצד אחד סיכונים גיאופוליטיים, עליית מחירי אנרגיה ואי־ודאות גבוהה; מצד שני שווקים פיננסיים שממשיכים לעלות, ושקל שמתחזק מול הדולר.

הפער הזה בין הסיכונים למציאות בשווקים הופך לאחד המאפיינים הבולטים של התקופה, ובא לידי ביטוי בסקירה השבועית שמפרסמת החטיבה הפיננסית של בנק הפועלים.

שווקים עולים - למרות כל האזהרות

למרות הקיפאון במגעים בין ארה"ב לאירן והחשש ממערכה נוספת, מדדי המניות בישראל ובעולם ממשיכים לשבור שיאים. גם מדד S&P 500 בארה"ב ומדדים מרכזיים באירופה מציגים ביצועים חזקים, מה שמעיד כי מדובר בתופעה גלובלית ולא מקומית בלבד.

הסבר מרכזי לתופעה הוא הזרמת כספים גדולה למשק, בין היתר דרך גירעונות תקציביים שמגדילים את העושר הפיננסי של משקי הבית. לצד זאת, ההתקדמות הטכנולוגית - ובעיקר תחום הבינה המלאכותית - מייצרת ציפיות לרווחיות עתידית גבוהה ומעודדת השקעות, גם כאשר הסיכונים אינם נעלמים.

התוצאה: שווקים שממשיכים לעלות גם כאשר התנאים הבסיסיים אינם בהכרח תומכים בכך באופן מלא.

המשק הישראלי: פגיעה זמנית והתאוששות חלקית

נתוני הפעילות הכלכלית בישראל מצביעים על פגיעה ברקע המצב הביטחוני. בחודש מרס נרשמה ירידה של 11.9% ברכישות בכרטיסי אשראי לעומת פברואר, נתון המעיד על האטה חדה בצריכה הפרטית. עם זאת, ההערכות הן כי באפריל נרשמה התאוששות של כ־10%, כך שהפגיעה אינה מתמשכת באותה עוצמה.

בסיכום הרבעון הראשון, הצריכה הייתה נמוכה בכ־5% לעומת הרבעון הקודם - נתון שממחיש את הפגיעה אך גם את היציבות היחסית של המשק.

גם שוק העבודה מציג תמונה מורכבת: שיעור האבטלה הרשמי נמוך מאוד - 2.5% בלבד - אך כאשר כוללים נעדרים זמניים מהעבודה, הנתון מזנק לכ־15.8%. המשמעות היא שהמשק מתפקד, אך חלקים ממנו מצויים בהקפאה זמנית.

האינפלציה: כוחות מנוגדים

האינפלציה בישראל מושפעת כיום משני כיוונים מנוגדים:

* ייסוף השקל - שמוזיל יבוא וממתן עליות מחירים;
* עליית מחירי הדלק והסיכונים הביטחוניים - שמגבירים לחצי מחירים.

שוק הנגזרים צופה אינפלציה של כ־2% בשנה הקרובה, אך רמת הוודאות נמוכה במיוחד. חידוש הלחימה או שינוי במדיניות הממשלה - למשל העלאת מיסים - עלולים לשנות את התמונה במהירות.

בנק ישראל נמצא לכן בדילמה: הרצון להפחית ריבית כדי לתמוך במשק, מול החשש מהתפרצות אינפלציונית.

הריבית: ההכרעה מתקרבת

החלטת הריבית הקרובה צפויה להיות מושפעת מנתוני אפריל, שבהם צפוי מדד המחירים לעלות בכ־1.3%. אם הפסקת האש תישמר, ייתכן שנראה ירידה בציפיות האינפלציה ואפילו הפחתת ריבית כבר בטווח הקרוב.

לעומת זאת, חידוש הלחימה עלול לדחות את המהלך. השווקים כיום מעריכים הפחתת ריבית אחת השנה ועוד אחת במחצית הראשונה של 2027.

השקל החזק: לא רק שוק - גם מוסדיים

אחד הגורמים המרכזיים לייסוף השקל הוא פעילות המשקיעים המוסדיים. החשיפה שלהם למט"ח ירדה בכשלוש נקודות אחוז מאז סוף 2024, מה שהוביל למכירות מט"ח ולחיזוק המטבע המקומי.

במילים אחרות: לא רק מגמות גלובליות - אלא גם החלטות השקעה מקומיות - תורמות להתחזקות השקל.

הזירה הגלובלית: אנרגיה, צמיחה ואי־ודאות

מחירי הנפט נותרו גבוהים על-רקע המתיחות במזרח התיכון, כאשר חבית ברנט חצתה שוב את רף 110 הדולרים. במקביל, תחזיות לסוף השנה מצביעות על ירידה חלקית בלבד לרמה של כ־86 דולר.

כלכלת ארה"ב מציגה התאוששות מתונה עם צמיחה של 2.0% ברבעון הראשון, בעיקר בזכות השקעות - במיוחד בתשתיות בינה מלאכותית. מנגד, הצריכה הפרטית מתמתנת, מה שמעיד על שחיקה בכוח הקנייה.

גם באירופה התמונה מעורבת: צמיחה מתונה, אינפלציה גבוהה יחסית, וסימנים למדיניות מוניטרית זהירה יותר, כולל אפשרות להעלאות ריבית נוספות.

שווקים אופטימיים, מציאות שברירית

הנתונים מציירים תמונה מורכבת: שווקים פיננסיים שממשיכים לעלות, לצד סיכונים ביטחוניים וכלכליים משמעותיים. האופטימיות אינה נשענת על גורם אחד בלבד, אלא על שילוב של הזרמות כספים, ציפיות טכנולוגיות ואמון מתמשך בשווקים.

עם זאת, מתחת לפני השטח נותרת אי־ודאות גבוהה - וכל שינוי במצב הביטחוני או במדיניות הכלכלית עלול להפוך את הכיוון במהירות.