הבלימה נכשלה: עבריינות הנוער משנה כיוון - פחות מעורבים, יותר עבירות

עיקרי הנתונים:

• חשודים: יותר מ-6,800 בשנת 2024/25 (לעומת כ-5,400 שנה קודם)
• מגמה רב-שנתית: ירידה של כ-26% מהשיא
• תיקים: עלייה חדה לאחר ירידה מתמשכת
• עבירות: עלייה של כ-22% ביחס לתיקים
• אלימות פיזית: כ-20% מכלל העבירות

להלן הכתבה המעודכנת – ללא אזכורי מקורות או קישורים:

---

נתוני עבריינות הנוער בישראל מצביעים על שינוי כיוון מטריד: לאחר מספר שנות ירידה, בשנת 2024/25 נרשמה עלייה חדה במספר התיקים הפליליים שנפתחו לבני נוער – לצד החרפה באופי העבירות ובחומרתן.

הנתונים, שמציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת לקראת דיון חירום בוועדה לזכויות הילד מבוססים על עיבוד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרטטים תמונה מורכבת: יותר בני נוער חוזרים למעגל הפלילי, ובמקביל – מי שכבר מעורב בו מבצע יותר עבירות מאשר בעבר.

זינוק חד לאחר שנות ירידה

לפי הנתונים החדשים, בשנת 2024/25 נפתחו תיקים פליליים ליותר מ-6,800 בני נוער חשודים – עלייה חדה לעומת כ-5,400 בלבד בשנה שקדמה לה. מדובר בשינוי מגמה מובהק, לאחר תקופה ממושכת של ירידה במספר החשודים.

עם זאת, במבט רחב יותר לאורך השנים, עדיין ניכרת ירידה לעומת השיא שנרשם בשנת תשפ"א (2020/21), אז עמד מספר החשודים על 8,985. מאז ירד המספר בהדרגה עד לרמות של כ-6,821 בתשפ"ה – ירידה של כ-26%.

גם מספר התיקים הכולל הציג לאורך התקופה ירידה של כ-14%, אך הנתון הזה מסתיר תופעה עמוקה יותר.

פחות תיקים – יותר עבירות לכל תיק

הפער המרכזי מתגלה כאשר בוחנים את מספר העבירות הכולל. למרות הירידה במספר התיקים, היקף העבירות לא ירד באותו קצב – ואף עלה ביחס למספר התיקים.

כך, בשנת תשפ"א נרשמו 22,133 עבירות בתיקי נוער, לעומת 21,520 בתשפ"ה – נתון המעיד על עלייה של כ-22% בהיקף העבירות ביחס למספר התיקים.

המשמעות ברורה: פחות בני נוער מעורבים בפשיעה, אך אלו שכן – מבצעים יותר עבירות בכל תיק, ולעיתים בעוצמה גבוהה יותר.

עלייה באלימות הגופנית

אחד הנתונים הבולטים הוא העלייה במשקל עבירות האלימות הגופנית. כ-20% מהעבירות בתיקים בשנת 2024/25 הן עבירות נגד גוף ונגד אדם (ללא עבירות מין) – עלייה קלה לעומת כ-18% בשנה שקדמה לה.

במונחים רחבים יותר, עבירות רכוש ממשיכות להוביל עם כ-36% מכלל העבירות, ואחריהן עבירות סדר ציבורי עם כ-22%. עבירות נגד אדם מהוות כ-18%–20%, בעוד עבירות מין וביטחון נותרות בשיעור של כ-7% כל אחת.

הנתונים הללו משתלבים בתמונה רחבה יותר של החרפה באלימות בני נוער – לא רק בהיקף אלא גם באופי: יותר מקרים קבוצתיים, שימוש באמצעי פגיעה ותיעוד האירועים.

המערכת מתקשה לתת מענה

ברקע העלייה בתיקים ובאלימות, מצביעים גורמי מקצוע על כשלים מערכתיים מתמשכים. בין היתר: מחסור במסגרות טיפול לנוער בסיכון, עומסים כבדים על עובדים סוציאליים, זמני המתנה ממושכים למסגרות שיקום והיעדר תיאום מספק בין מערכות החינוך, הרווחה והאכיפה.

עוד עולה כי האלימות אינה רק תוצאה של התנהגות פרטנית, אלא קשורה למצוקה נפשית, טראומה והיעדר מענים קהילתיים. גם במערכת החינוך עצמה קיימים פערים בכלים להתמודדות עם בריונות ואלימות.

האזהרות – והתגובה הפוליטית

יו"ר הוועדה, ח"כ קטי שטרית, התריעה כבר לפני חודשים מפני ההחמרה הצפויה. לדבריה: "באוקטובר 2025 קיימתי דיון בוועדה שבאחריותי, ובמהלכו התרענו בפני גורמי האכיפה והרשויות כי אנו עומדים בפתחה של מגפה קשה. לצערי, את התוצאות של החששות הללו אנו רואים היום".

עוד הוסיפה שטרית כי בדיון החירום הקרוב תדרוש תשובות ברורות ממשרדי הממשלה: "האם משרד החינוך אימץ את המלצות הוועדה? ומה נעשה בפועל כדי לבלום את התופעה? במקביל, אתבע דין וחשבון מגורמי אכיפת החוק והמשטרה. כל מקרה ומקרה ייבחן תחת זכוכית המגדלת של הוועדה לזכויות הילד, כל עוד אני עומדת בראשה".

המגמה האמיתית – שינוי עומק

התמונה המצטיירת מהנתונים אינה חד-ממדית: מצד אחד, ירידה ארוכת טווח במספר בני הנוער המעורבים בפשיעה; מצד שני, עלייה מחודשת בשנה האחרונה, לצד החמרה בעומק ובאופי העבירות.

מדובר בשינוי מבני: פחות "עבריינות רחבה" של רבים, ויותר ריכוז של פעילות פלילית אינטנסיבית בקרב קבוצות מצומצמות – תופעה שמקשה על האכיפה ועל מנגנוני הטיפול.

הנתונים החדשים מצביעים על תופעה מורכבת בהרבה מכפי שנדמה במבט ראשון: הירידה במספר החשודים אינה מעידה בהכרח על שיפור – אלא על שינוי אופי העבריינות, שהופכת ממוקדת, עמוקה ואלימה יותר, ודורשת מענה מערכתי רחב ומהיר.