בדרך לפענוח שפת לוויתני ראשתן: רובוט יאזין להם מתחת למים

מדענים עושים צעד נוסף בניסיון להבין כיצד לוויתני ראשתן מתקשרים זה עם זה: רובוט תת-ימי אוטונומי חדש מסוגל להאזין לקולותיהם, לזהות את כיוון מקור הקול ולשנות את מסלולו בזמן אמת כדי לעקוב אחריהם מתחת לפני הים. סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה (יום ו', 1.5.26) כי המערכת פותחה במסגרת Project CETI, יוזמה מדעית שמנסה לפענח את דפוסי התקשורת של לוויתני ראשתן באמצעות שילוב של רובוטיקה, אקוסטיקה תת-ימית ולמידת מכונה.

לוויתני ראשתן משתמשים בנקישות קול כדי לנווט ולצוד, וגם מפיקים רצפים מובנים של נקישות, המכונים קודות, שנחשבים לבעלי תפקיד בתקשורת ביניהם. מדענים זיהו כבר ב-1957 שלוויתני ראשתן משמיעים קולות, אבל פענוח התקשורת שלהם נותר אתגר מורכב במיוחד: הם צוללים לעומק של יותר מ-1.6 ק"מ ונשארים מתחת לפני המים במשך כ-50 דקות בכל שעה.

על-פי הדיווח ברויטרס, המערכת החדשה מבוססת על התקן תת-ימי קטן, שמאזין לסביבה באמצעות ארבעה הידרופונים. כאשר הוא מזהה את הקולות האופייניים ללוויתני ראשתן, תוכנה שנמצאת על גבי הרובוט מחשבת מאיזה כיוון מגיע הקול ומתקשרת עם מערכת הניווט שלו כדי לשנות את מסלולו. כך הרובוט אינו רק מקליט את המידע לצורך ניתוח מאוחר יותר, אלא מגיב בזמן אמת למה שמתרחש סביבו. ההתקן המדובר נע בשקט ובאיטיות באמצעות שינויי ציפה: הוא נעשה מעט כבד יותר כדי לשקוע, וקל יותר כדי לעלות.

עד כה, שיטות המעקב אחר לוויתנים התבססו בין היתר על תגיות הצמדה שנושרות לאחר כמה ימים, על חיישנים נייחים שמאבדים קשר עם הלוויתנים כשהם מתרחקים, או על הידרופונים הנגררים מסירות. החידוש במערכת הנוכחית הוא היכולת לקבל החלטות בזמן אמת מתחת למים, ולא רק לשחזר בדיעבד היכן היה הלוויתן. לפי החוקרים, הדבר עשוי לאפשר מעקב אחרי אותו לוויתן או אותה קבוצה לאורך פרקי זמן ממושכים, אולי אפילו חודשים.

המשמעות המדעית של המחקר הנוכחי עשויה להיות רחבה, משום שמעקב ממושך יכול לאפשר לחוקרים לבחון כיצד לוויתנים מתאמים ביניהם תנועה, כיצד הם יוצרים קשרים חברתיים וכיצד הם מגיבים לשינויים בסביבה. אחד הכיוונים למחקר שהוזכרו בדיווח הוא מעקב אחר זוגות של אם וגור, כדי להבין כיצד גורים רוכשים מאמותיהם דפוסי קול ותקשורת.

עוד דווח כי למערכת עשויה להיות גם חשיבות סביבתית. החוקרים מקווים שהיא תסייע להבין כיצד לוויתנים מגיבים לרעש שמקורו בפעילות אנושית, כמו ספנות, בנייה ימית או דיג. מידע כזה עשוי בעתיד לתמוך בהחלטות מדיניות מדויקות יותר, למשל האטת מהירות אוניות, שינוי נתיבי שיט או הגבלות דיג באזורים רגישים.

עם זאת, המערכת עדיין אינה מושלמת. הרובוט מסוגל לזהות את כיוון הקול, אך לא את המיקום המדויק של הלוויתן, ולכן קשה לו להבחין בוודאות בין פרטים שונים ולעקוב אחריהם בדיוק מלא. בנוסף, הוא חייב לעלות לפני המים מדי כמה שעות כדי לשלוח ולקבל עידכונים, מה שמגביל את הרציפות של המעקב בתנאי שטח אמיתיים.

למרות המגבלות, החוקרים רואים בטכנולוגיה הזו שלב חשוב בדרך להבנת אחת מצורות התקשורת המורכבות בטבע. מבחינתם, היכולת של רובוט לפעול באופן עצמאי, להאזין לבעלי חיים ולהגיב אליהם בזמן אמת אינה רק כלי מחקר חדש, אלא גם פתח להבנה עמוקה יותר של אינטליגנציה ותקשורת אצל מינים שאינם בני אדם.