כשהמחשב של בית החולים "מוחק" ילד חולה: סיפור מזעזע על תקלה רפואית שהותירה ילד נטוש ברחמים

הוא היה ילד בריא ופעיל עד שהגיע לגיל 13. לאחר מכן אובחן אצלו גידול במוח, דבר שהוביל לניתוח מסובך במרכז הרפואי שניידר. מה שהוצג בתחילה כניתוח "מוצלח" וזכה לסיקור תקשורתי גאה, הסתיים באסון רפואי שממחיש באופן כואב מה עלול לקרות כשמערכות הבריאות נכשלות.

הניתוח ש"צילם חיים" - או כך חשבו

ב־2018 עבר ילד בן 13 ניתוח מוח מסובך בבית החולים שניידר להוצאת גידול. הרופאים הצליחו להסיר רק חלק מהגידול, מאחר שחלקו התקרב מדי לגזע המוח — אזור רגיש במיוחד שבו פגיעה עלולה להיות קטלנית. >המציאות הייתה מורכבת יותר.

מכיוון שלא הוסרה כל הכתובת, נקבע שהילד זקוק למעקב רפואי צמוד: בדיקות MRI של המוח כל כמה חודשים וביקורות תקופתיות אצל אונקולוג ילדים. זה לא הייתה רק "המלצה" — אלא תנאי בסיסי לניהול המחלה ולמניעת החמרה

"המצב טוב" - אבל איפה הזימונים?

במרס 2019, במסגרת בדיקה שגרתית, האונקולוג רשם שמצבו של הילד טוב והמליץ על MRI למעקב בעוד שלושה חודשים. הקטין אכן ניגש לבדיקת ה-MRI ביוני 2019 כפי שנדרש. ואחרי זה... שקט מוחלט.p> >חלפה שנה שלמה ללא זימון יחיד. לא לבדיקת MRI, לא לביקורת אונקולוגית, אפילו לא שיחת טלפון שתברר את מצבו. אמו של הילד, שתמיד קיבלה זימונים מהבית החולים בזמן, הניחה שמשהו בפרוטוקול השתנה או שהכל בסדר. אחרי הכל, היא לא רופאה - מה היא אמורה לדעת?

במקרים של גידולי מוח שלא הוסרו במלואם, מעקב צמוד הוא עניין של חיים ומוות. מערכת זימונים שנכשלת אינה רק תקלה ביורוקרטית - זו סיכון ממשי לחיי החולה

הצללית בסריקה: תוצאת MRI שאיש לא ראה

ביוני 2020, בעקבות לחץ המשפחה, בוצעה סוף-סוף בדיקת MRI חדשה. התוצאות היו מדאיגות: החמרה משמעותית לעומת הבדיקה הקודמת. הגידול גדל, המצב הידרדר. אבל איש מבית החולים לא יצר קשר עם המשפחה. הממצאים נותרו בתיק הרפואי, לא נקראו, לא טופלו.

חצי שנה נוספת עברה.

הקריסה: כאבי ראש, הידרוצפלוס וניתוח חירום

בדצמבר 2020, הילד הגיע לבית החולים עם כאבי ראש עזים. הוא אושפז, ואז התגלה מה שכל רופא מוח חושש ממנו: הידרוצפלוס - הרחבה של חדרי המוח עקב הצטברות נוזלים. הגידול שלא טופל המשיך לצמוח וחסם את זרימת הנוזל במוח.

למרות חומרת המצב, שחררו את הילד וקבעו לו תור לניתוח בעוד מספר ימים. אבל גופו לא יכול היה לחכות. לפני מועד הניתוח המתוכנן, הוא הגיע למיון עם דימום קשה. בוצע ניתוח חירום לכריתת הגידול - אבל זה היה מאוחר מדי, והבחירה של סוג הניתוח הייתה מוטעית.

הילד שבגיל 13 היה בריא, יצא מחדר הניתוח עם נכות של 100 אחוזים לצמיתות. הוא נותר מרותק לכיסא גלגלים, סובל מפגיעה נירולוגית קשה וזקוק לעזרה בכל היבט של חייו.

"הוא נמחק מהמחשב" - ההודאה שהדהימה

כאשר המשפחה פנתה לרופאים בתלונות, התשובה שקיבלו הייתה מזעזעת: "הילד נמחק מהמחשב לחלוטין, ולא ברור מדוע". במקום לקחת אחריות, הרופאים האשימו את האם: מדוע היא לא פנתה מיוזמתה לביקורות?

תשובתה של האם הייתה פשוטה ומכאיבה: "אני לא רופאה. אני תמיד קיבלתי זימונים מבית החולים". למזלה, באינטואיציה חכמה, האם הקליטה את השיחה בה הרופאים למעשה הודו בטעות הנוראה שלהם.

בית החולים שניידר נמנע מלהגיב לפרסום זה, אך במסגרת הליכי בית המשפט הודו בכשלים במערכת המעקב ובאי-תגובה לתוצאות הבדיקה ביוני 2020.

המאבק על צדק: 5.4 מיליון שקל

המשפחה, אשר הבינה שהיא זקוקה לייצוג משפטי מקצועי, פנתה למשרד עורכי הדין ישר יעקובי המתמחה בתביעות רשלנות רפואית. התביעה הסתיימה בפיצוי נדיר בגובהו: 5.4 מיליון שקלים - סכום שמשקף את חומרת הנזק ואת שרשרת הכשלים שהוכחה בבית המשפט.

ההקלטה שביצעה האם, בה הרופאים הודו בטעות, הפכה לראיה מכרעת בתיק. לצד זאת, הוכח מחדל על כל המשתמע: אי-מתן מעקב רפואי תקין שנקבע בפרוטוקול, אי-תגובה לתוצאות בדיקה מדאיגות, ומחיקה בלתי מוסברת ממערכת הזימונים.

תופעה שחוזרת על עצמה

הבעיה של "נעלם מהמחשב" אינה ייחודית למקרה זה. תלונות על כשלים במערכות מעקב אחר חולים כרוניים בבתי חולים חוזרות שוב ושוב. מערכות ממוחשבות בבתי חולים אמורות לייעל, אך כשהן נכשלות - התוצאות יכולות להיות קטסטרופליות. חייבת להיות שכבת ביטחון אנושית שמוודאת שחולים לא "נעלמים" ממעקב.

צילום: [צילום: משרד עו"ד ישר יעקובי]

לקחים שכל משפחה צריכה לדעת

סיפור זה אינו רק סיפור עצוב נוסף על מערכת בריאות שכשלה. זוהי קריאת השכמה עם לקחים חשובים:

למשפחות - כך תגנו על עצמכם:

* אל תניחו ששתיקה זה בסדר: אם לא קיבלתם זימון למעקב שהובטח לכם - צלצלו ודרשו אותו. אל תחכו.

* תתעדו הכל: שמרו על כל המסמכים הרפואיים, צלמו תוצאות בדיקות, רשמו תאריכים של פגישות ומה נאמר בהן. במקרי הצורך, הקליטו שיחות (בהתאם לחוק).

* דרשו העתקים: אתם זכאים לקבל העתק מלא של התיק הרפואי שלכם או של ילדיכם. זה לא רק זכות - זה הכרחי.

* שאלו שאלות: אם משהו לא ברור, אל תפחדו לשאול. "מתי הבדיקה הבאה? מי אמור לקבוע את התור? מה קורה אם לא אקבל זימון?"

באיתור חשד לרשלנות רפואית:

רבים מהמקרים שנראים כ"רק חוסר מזל" הם למעשה רשלנות רפואית שניתן להוכיח. אם אתם חשים שמשהו השתבש - אל תהססו לפנות לייעוץ משפטי. ייעוץ ראשוני יכול להבהיר אם יש בסיס לתביעה ומה הזכויות שלכם.

למערכת הבריאות:

מערכות ממוחשבות אינן תחליף לאחריות אנושית. "מחיקה מהמחשב" היא לא תירוץ כאשר חיי ילד תלויים בכך. נדרשת רפורמה במערכות המעקב והתראה מוקדמת על חולים שנשמטו מהרדאר.

למחוקק:

מקרים כאלה מחזקים את הצורך בפיקוח הדוק יותר על מערכות המעקב הרפואיות בבתי החולים, ובחקיקה שתחייב "כפל ביטחון" - גיבוי אנושי למערכות ממוחשבות.

סוף דבר

הילד במקרה זה לא יחזור להיות מי שהיה. הנזק שנגרם לו הוא בלתי הפיך. אבל הצדק שהושג בתביעה העניק למשפחה לא רק פיצוי כלכלי שיאפשר להם לטפל בילד בצורה הטובה ביותר, אלא גם הכרה ציבורית בכאב שלהם ובאחריות של המערכת הרפואית לכישלון.

החשיפה של הכשלים שהובילו לאסון עשויה למנוע ממשפחות אחרות לעבור את אותו סיוט. המודעות, התיעוד והנכונות לדרוש תשובות - אלו הם הכלים שיכולים להציל חיים.

אם אתם או בני משפחתכם חווים מקרה של חשד לרשלנות רפואית, חשוב לקבל ייעוץ משפטי מקצועי. משרד עורכי הדין ישר יעקובי מתמחה בליווי נפגעי רשלנות רפואית. למידע נוסף: law.co.il-www.yashar