עמותת "אמת ליעקב בישראל" הגישה (יום ד', 29.4.26) עתירה למתן צו על-תנאי לבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ 76570-12-25), המכוונת נגד שר הביטחון, הפוקד, היועצת המשפטית לממשלה והרמטכ"ל. העתירה דורשת לבטל את הפטור הקיבוצי משירות ביטחון הניתן לשתי קבוצות אוכלוסייה: דרוזים המצהירים כי הם דתיים וחברי קהילת "עדי ה'", זאת בהיעדר עיגון בחקיקה ראשית.
לטענת העותרת, צה"ל מפעיל נהלים פנימיים המאפשרים קבלת דחיית שירות ובסופו של דבר פטור מלא, ללא הסדרה בחוק או בתקנות. העותרת מדגישה כי מדובר ב"הסדר ראשוני" המחייב חקיקה של הכנסת, וכי המדינה אינה מוסמכת להעניק פטורים על בסיס שיוך דתי מכוח נהלים מנהליים בלבד.
1. היעדר תוקף משפטי לפטור מכוח נוהל
הנימוק המשפטי המכריע בעתירה מתבסס על פסיקה ארוכת שנים של בית המשפט העליון, החל מפרשת רובינשטיין, לפיה החלטה על מתן פטור גורף לקבוצה שלמה של אזרחים מנשיאה בנטל ציבורי כה כבד כמו שירות צבאי, היא החלטה "ערכית-לאומית".
הסדר ראשוני: החלטות מסוג זה חייבות להתקבל על-ידי הכנסת (המחוקק) בחקיקה ראשית.
חריגה מסמכות: צה"ל ושר הביטחון אינם מוסמכים להשתמש בסמכות הפטור הפרטנית (סעיף 36 לחוק שירות ביטחון) כדי ליצור "מסלול עוקף" שמעניק פטור אוטומטי לקבוצות אוכלוסייה שלמות רק על בסיס נהלים פנימיים שמעולם לא עברו הליך חקיקה.
2. הניסיון שנלמד מפרשת בני הישיבות
העתירה משתמשת ב"קל וחומר" (רציונל מקל וחומר) אל מול סוגיית גיוס החרדים:
במקרה של בני הישיבות, המדינה ניסתה להסדיר את הפטור בחוקים מפורשים (חוק טל, פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון), ובכל זאת בג"ץ פסל אותם בשל פגיעה בלתי מידתית בשוויון. במקרה של הדרוזים הדתיים ועדי ה', המצב חמור אף יותר לשיטת העותרת, שכן כאן אפילו לא קיים חוק כזה. הפטור ניתן מכוח נהלים שחלקם, כפי שהודה צה"ל בתשובותיו לבקשות חופש מידע, מתבססים על מקורות נורמטיביים שבוטלו או שפקעו.
3. שוויון בתוך הציבור הדתי
העותרת מצביעה על "אבסורד חוקתי" שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ האחרונה (בג"ץ 5819/24) בנוגע לחובת גיוס בני הישיבות החרדים: מצד אחד, צעיר יהודי שכל עולמו הוא לימוד תורה מחויב כעת בגיוס על-פי חוק. מצד שני, צעיר דרוזי המצהיר על דתיות או צעיר השייך לקהילת עדי ה', מקבל פטור "בדלת האחורית" מכוח נוהל פנימי בלבד. הטענה היא כי אין שום הצדקה חוקית להפלות בין סוגי דתות או אמונות לעניין חובת הגיוס.
4. שינוי הנסיבות - מצב המלחמה והמחסור בכוח אדם
העתירה מדגישה כי אם בעבר ניתן היה לטעון לסבירות מסוימת בנהלים הללו בשל "שקט תעשייתי", הרי שבמציאות של מאי 2026, לאחר תקופה ממושכת של לחימה, המצב השתנה:
הנטל המבצעי: צה"ל מדווח על מחסור של אלפי לוחמים ותמיכה בהארכת שירות המילואים והסדיר.
פגיעה בזכות החוקתית: הפגיעה בשוויון הפכה מ"תיאורטית" ל"מוחשית". כל פטור שניתן ללא סמכות חוקית לקבוצה אחת, מגדיל באופן ישיר את מספר ימי המילואים והסכנה של המשרתים בקבוצות האחרות.
5. חובת הרשות המבצעת לפעול באופן יזום
נימוק מרכזי בעתירה הוא הביקורת על "גרירת הרגליים" של המדינה. העותרת טוענת כי המדינה אינה יכולה להמתין לעתירות פרטניות לכל מגזר, אלא עליה להחיל את עקרונות פסיקת בג"ץ באופן רוחבי על כל הסדר פטור שאינו מעוגן בחוק, ויפה שעה אחת קודם.
טרם התקבלה תגובת המדינה.
פרטי ההליך המשפטי
סוג הליך: בג"ץ 76570-12-25 (עתירה למתן צו על-תנאי)
ערכאה: בית המשפט הגבוה לצדק
צדדים: אמת ליעקב בישראל בע"מ (חל"צ) נגד שר הביטחון, הפוקד, היועמ"שית והרמטכ"ל
מייצג: עו"ד יהודה אבאלס
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה