טראמפ נגד מרץ: נכשלת באוקראינה, גרמניה שבורה - אל תתערב באירן

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ תקף בחריפות (30.4.26) את קנצלר גרמניה פרידריך מרץ, על-רקע העימות המדיני המחריף בין וושינגטון לברלין סביב המלחמה מול אירן. המתקפה של טראמפ אינה עומדת לבדה: היא באה לאחר שמרץ מתח ביקורת פומבית חריפה על התנהלות ארצות הברית מול טהרן, ולאחר שטראמפ כבר איים לבחון צמצום של הנוכחות הצבאית האמריקנית בגרמניה.

טראמפ כתב ברשת Truth Social: "הקנצלר של גרמניה צריך להשקיע יותר זמן בסיום המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שבה היה בלתי יעיל לחלוטין, ובתיקון המדינה השבורה שלו, במיוחד בתחומי ההגירה והאנרגיה - ופחות זמן בהתערבות במי שנפטרים מאיום הגרעין האירני, ובכך הופכים את העולם, כולל גרמניה, לבטוח יותר".

מרץ תקף - טראמפ השיב

הרקע הישיר לדברים הוא נאום שנשא מרץ בתחילת השבוע בגרמניה, שבו אמר כי ההנהגה האירנית "משפילה" את ארצות הברית במסגרת המגעים להפסקת המלחמה. לפי רויטרס, מרץ טען שטהרן גורמת לנציגים אמריקנים לנסוע לפקיסטן ולשוב משם ללא תוצאות, והוסיף כי אינו רואה איזו דרך יציאה מנסה וושינגטון לקדם במלחמה. הדברים נחשבו חריגים בחריפותם, דווקא מצד מנהיג גרמניה, שנזהרה בדרך כלל מעימות פומבי עם הממשל האמריקני.

טראמפ הגיב תחילה באמירה שמרץ "לא יודע על מה הוא מדבר", ובהמשך החריף את הקו. ההודעה האחרונה כבר אינה רק ויכוח על אירן, אלא התקפה כוללת על תפקודו של מרץ: באוקראינה, בענייני הפנים של גרמניה ובשאלת מדיניותה כלפי איום הגרעין האירני. בכך העימות עבר ממחלוקת נקודתית על המזרח התיכון למשבר רחב יותר ביחסי ארה"ב-גרמניה.

איום על הכוחות האמריקניים בגרמניה

החרפת הטון באה גם לאחר שטראמפ אמר כי ארצות הברית בוחנת אפשרות לצמצם את מספר החיילים האמריקנים בגרמניה. מדובר במהלך רגיש במיוחד: גרמניה מארחת מתקנים צבאיים מרכזיים של ארצות הברית באירופה, בהם בסיס רמשטיין ומפקדות פיקוד אירופה ופיקוד אפריקה של צבא ארה"ב. לפי הנתונים שפורסמו, בסוף 2025 שהו באירופה יותר מ-68 אלף חיילים אמריקנים, מהם כ-36,400 בגרמניה.

מבחינת גרמניה, האיום האמריקני אינו רק סמלי. הנוכחות הצבאית האמריקנית בגרמניה היא אחד מעמודי התווך של הביטחון האירופי מאז המלחמה הקרה, והיא משמשת גם בסיס ליכולת האמריקנית לפעול במזרח התיכון, באפריקה ובאירופה. לכן רמיזה אמריקנית לצמצום הכוחות נתפסת בברלין כאיתות כבד משקל, במיוחד בזמן שבו אירופה מתמודדת עם המלחמה באוקראינה ועם חשש גובר מפני נסיגה אמריקנית ממחויבויותיה בנאטו.

גרמניה מנסה להרגיע - בלי להתקפל

מרץ עצמו לא הגיב ישירות למתקפה האחרונה של טראמפ, אך הדגיש היום את מחויבות גרמניה לשותפות הטרנס-אטלנטית ולנאטו. בדברים שנשא בבסיס צבאי אמר מרץ כי הקשרים עם ארצות הברית עדיין חיוניים, ובמקביל הבהיר שגרמניה ממשיכה לתאם עמדות עם בעלות בריתה בנוגע לאירן. לפי רויטרס, מרץ אף אמר כי גרמניה מוכנה לשקול השתתפות במשימה צבאית לפתיחת מצר הורמוז, כפוף לתנאים מסוימים.

הנקודה הזו חשובה: מרץ אינו מציג עצמו כמי שמתנגד עקרונית ללחץ על אירן, אלא כמי שמטיל ספק בדרך שבה ארצות הברית מנהלת את המערכה ואת המגעים לסיומה. מבחינת טראמפ, לעומת זאת, עצם הביקורת הגרמנית נתפסת כהתערבות במאמץ אמריקני-ישראלי להסיר את איום הגרעין האירני, בזמן שבו וושינגטון טוענת כי פעולתה מגינה גם על אירופה.

המשבר רחב יותר מאירן

למעשה, ההתנגשות הנוכחית מרכזת כמה מחלוקות בבת אחת: המלחמה מול אירן, המלחמה באוקראינה, נטל הביטחון של אירופה, ההגירה לגרמניה ומשבר האנרגיה ביבשת. טראמפ בחר לחבר את כולן למשפט אחד, ובכך להעביר מסר כפול: גרמניה אינה רשאית, לשיטתו, להטיף לארצות הברית על אירן כאשר היא עצמה מתקשה להשפיע באוקראינה ולהתמודד עם בעיותיה הפנימיות.

הקו הזה משרת גם את תפיסתו הרחבה של טראמפ כלפי אירופה: פחות סבלנות לביקורת מצד בעלות ברית, דרישה לתמיכה גלויה יותר במדיניות האמריקנית, והצבת סימן שאלה מחודש על המחיר שארצות הברית מוכנה לשלם כדי להמשיך ולהגן על מדינות אירופה. במקרה של מרץ, הביקורת הפכה אישית במיוחד - והיא צפויה להכביד על היחסים בין שתי הבירות דווקא בזמן שבו המערב זקוק לתיאום הדוק בשתי חזיתות בוערות, אוקראינה ואירן.