חוק הנוח'בות מתקדם: שב"ס יאבטח, עונש מוות בהסדרה חדשה

הכנסת מקדמת מנגנון משפטי ייחודי להעמדת מחבלי הנוח'בה לדין: ועדת החוקה אישרה מחדש (29.4.26) את הצעת החוק לאחר שורה של תיקונים מהותיים, והיא צפויה לעלות להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאה.

ההצעה, שיזמו חברי הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית) ויוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), מבקשת להסדיר מסלול שיפוט מיוחד למעורבים בטבח 7 באוקטובר, תוך חריגה ממנגנוני המשפט הרגילים והתאמתם לאירוע רחב ההיקף.

אבטחה בידי שב"ס - מחלוקת מקצועית

אחד השינויים המרכזיים הוא הקמת יחידת משמר ייעודית בשירות בתי הסוהר שתאבטח את מתחם בתי הדין הצבאיים. לפי ההצעה, היחידה תהיה אחראית לביטחון השופטים, העובדים והציבור, וכן לשמירה על הסדר הציבורי במתחם ובסביבתו.

המהלך אינו מוסכם על כלל הגורמים. במשרד המשפטים התריעו כי שילוב גוף כליאה בתוך מערך שיפוטי מעורר קושי מהותי ותדמיתי. לדברי עו"ד לילך וגנר: "לא נכון לערב גוף האחראי על כליאה בגוף שהוא זרוע של הרשות השיפוטית".

מנגד, גורמי הביטחון תומכים במהלך. תא"ל (מיל') יאיר ברקת ציין: "אנחנו סומכים על שב"ס ב-100%. המורכבות מחייבת גוף אחד ולא ריבוי גורמים".

החוק קובע כי מפקד המשמר ימונה בידי השר לביטחון לאומי, בהסכמת נשיאת בית הדין הצבאי לערעורים, וכי יוגדרו נהלים ייעודיים לפעילות היחידה.

עונש המוות - שינוי במדרג הסמכות

סוגיה רגישה נוספת נוגעת לעונש המוות. הוועדה קבעה כי הסמכות לקבוע את אופן ומועד ביצועו לא תישאר בידי הרמטכ"ל, אלא תועבר לשר הביטחון בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה.

לדברי רוטמן: "אנחנו משדרגים את הרמה הנורמטיבית. לא ייתכן שהרמטכ"ל יקבע הסדרים לחוק אזרחי-שיפוטי מהותי".

המהלך נועד להסדיר את הסוגיה ברמה חקיקתית גבוהה יותר, אך עדיין מותיר שאלות משפטיות מורכבות, לרבות סוגיית התחולה למפרע.

מערכת משפט ייעודית עם התאמות חריגות

הצעת החוק משרטטת מסגרת חריגה לניהול ההליכים: בתי הדין הצבאיים יורכבו משופטים מחוזיים מכהנים או בדימוס, לצד שופטים צבאיים. תינתן אפשרות לסטות מדיני ראיות וסדרי דין, בין היתר כדי להתמודד עם היקף הראיות והעדים.

עוד נקבע כי ניתן יהיה להגיש עדויות בכתב, לקיים דיונים בהיוועדות חזותית ואף להרחיק נאשמים מהאולם במקרים חריגים. לצד זאת, תישמר זכות הנאשם להליך הוגן, לרבות חקירה נגדית.

החוק כולל גם מנגנון פומביות ייחודי: חלק מהדיונים, כולל הכרעת הדין וגזר הדין, ישודרו לציבור באתר ייעודי, תוך איזון בין האינטרס הציבורי לפרטיות נפגעי העבירה.

היבטים תקציביים ומחלוקת עם האוצר

הדיון לווה גם במחלוקת תקציבית. באגף התקציבים ציינו כי העלויות גבוהות מהצפוי, אך יוזמי החוק טוענים כי מדובר בחיסכון לעומת החלופה של ניהול ההליכים במערכת המשפט הרגילה.

רוטמן אמר: "האירוע הזה אינו אירוע רגיל ואין לחשב אותו במונחים כלכליים גרידא. התועלת המרכזית היא שהצדק ייראה וגם ייעשה".

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

ח"כ מלינובסקי הוסיפה כי יש לקבוע סעיף תקציבי נפרד, והגדירה את העלות "גרושים במונחי תקציב המדינה".

החוק נועד להסדיר את העמדתם לדין של מחבלי חמאס ושותפיהם בגין עבירות חמורות, ובהן רצח, פשעי מין, חטיפה ופגיעה בריבונות המדינה. כתבי האישום יוגשו לבתי דין צבאיים ייעודיים, ויוקם מנגנון בין-משרדי לתיאום ההיערכות.

בנוסף, נקבע כי ייצוג הנאשמים ימומן תוך קיזוז מכספים המועברים לרשות הפלשתינית, וכי תוקם מפקדה צבאית ייעודית לניהול ההליך.

החוק צפוי לעלות להצבעה במליאה בקרוב, והוא משקף ניסיון לייצר מסלול שיפוט מהיר ומותאם לאירוע חסר תקדים - אך גם מעורר שאלות משפטיות ומוסדיות שימשיכו ללוות את יישומו.