ישראל חוסמת מימון למשט לעזה - יוזמה של חמאס במסווה הומניטרי

שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע (29.4.26) על הטלת עיצומים נגד קמפיין מימון המונים שנועד לממן משט בינלאומי לרצועת עזה, המכונה "Global Sumud Flotilla". לדבריו, מדובר במהלך המאורגן "באופן ישיר על-ידי ארגון הטרור חמאס", תוך שימוש בכיסוי של פעילות הומניטרית.

לפי הודעת משרד הביטחון, העיצומים הם חלק ממאמץ רחב יותר של מערכת הביטחון לשיבוש מקורות המימון של חמאס, בשיתוף זרועות הביטחון ובהן חיל-הים, אגף המודיעין והמטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור. ההחלטה נשענת על סמכות לפי חוק המאפשר תפיסת רכוש המיועד לפעילות טרור או כזה ששימש לה.

מערכה כלכלית לצד פעילות מבצעית

במערכת הביטחון מדגישים כי המהלך אינו עומד לבדו, אלא משתלב במערכה רחבה יותר – כלכלית ומבצעית – שנועדה לפגוע בתשתיות הארגון. גורמים המעורים בפרטים מציינים כי הקמפיין לגיוס הכספים אינו שקוף, וכי בחלק מהמקרים עלו חשדות להלבנת הון ואף נעצרו פעילים הקשורים להתארגנות במדינות שונות.

עוד נטען כי המשט מפר את החלטת האומות המאוחדות 2803, הקובעת כי סיוע לרצועה יועבר דרך ערוצים רשמיים בלבד. בישראל רואים בכך ניסיון לעקוף מנגנוני פיקוח בינלאומיים וליצור חיכוך מכוון בזירה הימית.

משט רחב היקף – וקרב נרטיבים

על-פי הנתונים שבידי מערכת הביטחון, מדובר בהתארגנות רחבת היקף הכוללת עשרות ספינות – ובחלק מההערכות אף למעלה מ-100 – וכאלף משתתפים ממדינות שונות, בהן טורקיה, ספרד ואיטליה.

מנגד, מארגני המשט מציגים תמונה שונה לחלוטין. לדבריהם, מדובר ביוזמה אזרחית בינלאומית שמטרתה לשבור את הסגר הימי על רצועת עזה ולהעביר סיוע הומניטרי ישיר. בדיווחים זרים נמסר כי חלק מהספינות יצאו מנמלים באירופה, ובהם נמלים באיטליה ובספרד, וכי על סיפונן אנשי רפואה, פעילים ואנשי תקשורת.

דוברים מטעם ההתארגנות טענו כי יעד המשט הוא "לפתוח מסדרון הומניטרי קבוע" ולהגביר לחץ בינלאומי לשינוי המדיניות כלפי הרצועה. חלק מהמשתתפים אף הזהירו מפני אפשרות של יירוט בידי ישראל, בדומה למקרים קודמים.

הרקע המדיני והביטחוני

ההתפתחות מגיעה על-רקע רגיש במיוחד, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש לאחרונה לקצר את עדותו במשפטו לצורך התייעצות ביטחונית דחופה בקריה – בין היתר סביב סוגיית המשט.

במקביל, בזירה הבינלאומית נשמעות קריאות להסרת ההגבלות על הכנסת סיוע לרצועת עזה, כאשר גורמים באו"ם מזהירים מפני החרפה במצב ההומניטרי. בישראל, לעומת זאת, מדגישים כי כל סיוע נדרש לעבור פיקוח כדי למנוע הזרמת משאבים לגורמי טרור.