הים התיכון מול ישראל מתחמם ומתמלח - ופסולת הפלסטיק נשארת בעיה מרכזית

דוח הניטור הלאומי בים התיכון לשנת 2024, שביצע המכון לחקר ימים ואגמים לישראל, מצביע (יום ד', 29.4.26) על המשך שינויים פיזיקליים וכימיים במי הים מול ישראל.

לפי הדוח, מדידות שנאספו במשך כ-40 שנה בעונה החמה במסגרת הפלגות "חתך חיפה" מצביעות על התחממות של 0.05±0.02 מעלות בשנה ועל התמלחות של 0.007±0.005 בשנה בשכבת המים העליונה. גם בשכבת מי הביניים הלבנטיניים נרשמה מגמת התחממות והתמלחות מתונה יותר.

מדידות לווין מעל מדף היבשת של ישראל הראו כי טמפרטורת פני הים הממוצעת בשנת 2024 נשמרה מעל הממוצע הרב שנתי כמעט לאורך כל השנה, עד לכדי 1.5 מעלות, למעט בחודשי הסתיו. בדוח נכתב כי הנתונים האלה נתמכים גם בתצפיות שנאספו בהפלגות חתך חיפה. בנוסף, בתחנות המדידה הרציפה בחדרה ובאשקלון נמדדו בחורף טמפרטורות ומליחויות גבוהות יחסית, אם כי בתחנת אשקלון נקטע רצף המדידות בשל קושי להגיע לאתר במהלך מלחמת חרבות ברזל.

אחד הנתונים הבולטים בדוח הוא העלייה במפלס הים בתחנת חדרה. מאפריל 1992 ועד סוף 2024 נמדדה בתחנה עלייה ממוצעת של כ-5.1 מ"מ בשנה, המשקפת עלייה רב שנתית של כ-15 ס"מ. בעשור האחרון, בין 2014 ל-2024, קצב העלייה בחדרה עמד על כ-11 מ"מ בשנה, גבוה מהממוצע הגלובלי שנמדד מנתוני לווין, אך בדוח מודגש כי עשור הוא פרק זמן קצר מכדי להסיק שהקצב הזה יימשך גם בעתיד.

החמצת הים: יותר פחמן דו-חמצני במים

צילום: [צילום: AP]

הדוח מתעד גם שינוי במערכת הקרבונט של מי הים. בים הפתוח נמדדה מגמת עלייה בלחץ החלקי של פחמן דו-חמצני מומס בקצב של כ-8 ppmV בשנה בין 2012 ל-2024, קצב שהוגדר בדוח גבוה פי 3 עד 4 מקצב העלייה של הפחמן הדו חמצני באטמוספרה לפי נתוני NOAA לתקופה זו. המשמעות, לפי הדוח, היא שהמים הפתוחים מול ישראל משמשים מקור משמעותי לפחמן דו-חמצני אטמוספרי, ולא מבלע שמאזן אותו.

פסולת בחופים: עכו מלוכלכת יותר, הפלסטיק דומיננטי

צילום: [צילום: מאיר יעקנין/פלאש 90]

ניטור הפסולת הימית התבצע בארבעה חופים בים התיכון: עכו, כפר גלים, פולג ואשדוד. חופי כפר גלים, פולג ואשדוד הוגדרו לאורך שנות הניטור כחופים נקיים עד נקיים מאוד, למעט אירועים בודדים, ואילו חוף עכו נמצא מלוכלך יותר והוגדר נקי או ברמת ניקיון בינונית. לפי הדוח, יותר מ-80% מהפסולת בחופי עכו, פולג וכפר גלים מורכבת מפלסטיק וקלקר, בעוד שבחוף אשדוד נמצאה פסולת מגוונת יותר, ובה מתכת ועץ מעובד, ככל הנראה בשל הקרבה לנמל והמבנה הסלעי של החוף.

בקרקעית הים מול אשדוד נמדדו בחורף 2024 ריכוזי פסולת גבוהים משמעותית מאלו שנצפו בשנים האחרונות בעומקים של 40 ו-80 מטר. בקיץ הריכוזים היו נמוכים יותר, ובדוח נכתב כי הדבר עשוי להעיד על הסעת זיהום חופי בחורף דרך נקזים ונחלים אל עומק הים, וכן על הסעת מקור זיהום דרומי יותר בעזרת זרמים צפוניים סמוכים לחוף. הפלסטיק נותר מרכיב הפסולת העיקרי בקרקעית, ושקיות ואריזות היו הפריט הנפוץ ביותר.

בניטור המיקרופלסטיק הצף נמצאו בשנת 2024 חלקיקים גם בתחנות הרדודות וגם בתחנות העמוקות. בדומה לשנים קודמות, הריכוזים היו גבוהים יותר בתחנות הקרובות לחוף, נתון המרמז על מקור חופי לזיהום. עם זאת, בתחנות החופיות נרשמה ב-2024 ירידה משמעותית בריכוזי החלקיקים לעומת השנים 2019 עד 2023.

צבי הים: פסולת נמצאה ברוב הפרטים שנבדקו

הדוח מתייחס גם להשפעת הפסולת על צבי הים בחוף הים התיכון הישראלי. בשנת 2024 נמצאה פסולת במערכת העיכול של 9 מתוך 10 צבים שנבדקו, ובסך-הכל נמצאו 106 פרטי פסולת במערכות העיכול שלהם. בשבעה מהצבים נמצאו יותר מעשרה פרטי פסולת.

בפרק זיהום הים נכתב כי בשנות ה-80 זוהו שני מוקדי זיהום כספית בסדימנטים במפרץ חיפה: אזור מפעל "התעשיות האלקטרוכימיות" שנסגר ב-2004, ושפך נחל הקישון. לאורך השנים נרשמה ירידה משמעותית בריכוזי הכספית באזור התעשיות האלקטרוכימיות, וב-2024 שני האתרים הראו דרגת זיהום נמוכה לפי הקריטריונים של NOAA והמדד שאומץ באמנת ברצלונה. עם זאת, בקישון נרשמה בשנים האחרונות עלייה בריכוזי קדמיום, ובדוח נכתב כי היא דורשת המשך מעקב ובירור מקורות הזיהום.

בשנת 2024 נחל לכיש הראה רמת זיהום בינונית בקדמיום, עופרת, ניקל וכרום, ונחל נעמן המשיך להיות מזוהם בכספית, ככל הנראה בשל זיהום שאריתי מהתקופה שבה פעלו התעשיות האלקטרוכימיות סמוך לשפכו. בנמלים ובמעגנות נמצא כי ברוב המזהמים נרשמה ירידה משמעותית בריכוזים בשני העשורים האחרונים, אך בסדימנטים עדיין נמצאו מוקדי זיהום, ובהם רמות גבוהות של ארסן במרינה תל אביב ובנמל היובל ורמות גבוהות של כסף בנמל חיפה, במעגן חדרה ודרומית למרינה הרצליה.

המגוון הביולוגי: שינוי חד בחי תוך המצע מאז 2016

דוח המגוון הביולוגי מצביע על ירידה חריפה בשפע המאקרופאונה לאורך המדף הרדוד של מזרח הים התיכון בישראל מאז 2016. לפי הדוח, מדובר בשינוי חד שנמשך לפחות תשע שנים ועדיין לא הוסבר במלואו. הירידה הבולטת ביותר נרשמה בתחנת שפך הקישון, שבה צפיפות החי, שהגיעה בעבר לכ-40 אלף פרטים למ"ר בשנה, ירדה לכ-420 פרטים למ"ר בלבד בשנת 2024. גם עושר המינים ירד מכ-50 עד 100 טקסונים לכ-20 בלבד.

בניטור הפיטופלנקטון נמדדו ריכוזי כלורופיל גבוהים יחסית בדרום, באזור אשקלון, ופחתו בהדרגה צפונה. עיקר הביומסה באשקלון נבעה מפריחה של אצה צורנית מהמין Chaetoceros שאינה ידועה כרעילה. במים הרדודים מול מוצאי נחלי אלכסנדר, ירקון, שורק ובתחנת אשקלון נמדדה רמה גבוהה פי 2 עד 5 בריכוז התאים, בביומסת האצות ובריכוז הכלורופיל יחסית לשנים קודמות ולממוצע הרב שנתי. בזואופלנקטון החופי בחדרה נרשמו דפוסים עונתיים מוכרים, אך הביומסה והשכיחות הממוצעות ב-2024 היו נמוכות פי 2 מהערכים שנמדדו ב-2021 וב-2023, ודומות יותר לשנים 2020 ו-2022.

הממצאים המצטברים בדוח הניטור הלאומי אינם מצביעים רק על זיהום נקודתי או על תופעה אקלימית אחת, אלא על מערכת ימית שמשתנה בכמה חזיתות במקביל. המים מתחממים ומתמלחים, מפלס הים עולה, החמצת מי הים מתקדמת, פסולת הפלסטיק נוכחת בחופים, בקרקעית ובבעלי חיים, ובכמה מרכיבים של המערכת האקולוגית נרשמות מגמות שינוי מתמשכות. לפי הממצאים, המשך הניטור נדרש לא רק לצורך מעקב מדעי, אלא גם כדי לזהות מוקדם מוקדי לחץ סביבתיים ולכוון פעולות מניעה, ניקוי והפחתת זיהום.