הנגיד: עלות המלחמה 405 מיליארד שקל - ללא ריסון תקציבי הצמיחה תיפגע

המשק במספרים

• פער תוצר: כ-3.5% מתחת למגמה
• אובדן הכנסה לנפש: כ-35 אלף שקל
• עלות המלחמה: כ-405 מיליארד שקל
• שוק העבודה: הדוק עם מחסור בעובדים
• אינפלציה: סביב מרכז היעד

נגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, מציב אזהרה חדה לדרג המדיני: החוסן הכלכלי של ישראל ניכר - אך ללא הכרעות תקציביות אמיצות, הוא לא יספיק כדי למנוע פגיעה ארוכת טווח במשק. בכינוס מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, פרש (28.4.26) הנגיד תמונת מצב מקיפה, המבוססת על נתוני בנק ישראל, שמציגה פער הולך וגדל בין עמידות המשק בטווח הקצר לבין הסיכונים המבניים בטווח הארוך.

הקו המרכזי בדבריו: הכלכלה הישראלית הוכיחה יכולת התאוששות ממשברים ביטחוניים בעבר - וגם כעת ניכרת התאוששות - אך המחיר המצטבר כבר ניכר, והמשך המדיניות יקבע אם מדובר בפגיעה זמנית או בשינוי מגמה.

פער התוצר והפגיעה ברמת החיים

הנתון המרכזי שמציב ירון הוא פער תוצר של כ-3.5% ביחס למגמת טרום המלחמה - כלומר המשק מייצר פחות מהפוטנציאל שלו.

לצד זאת, האובדן המצטבר בהכנסה לנפש נאמד בכ-35 אלף שקל לאורך תשעה רבעונים - נתון שממחיש את ההשלכה הישירה על משקי הבית.

עם זאת, הנתונים מצביעים גם על התאוששות הדרגתית בפעילות: הוצאות בכרטיסי אשראי חזרו לעלות לאחר הירידה החדה בתחילת הלחימה, והפעילות העסקית מתייצבת.

המשמעות: המשק לא קרס - אך הוא פועל מתחת לפוטנציאל לאורך זמן.

מגבלות היצע - הבעיה האמיתית

בניגוד למשברים כלכליים קלאסיים, מוקד הפגיעה אינו בביקוש אלא בצד ההיצע.

ירון הצביע על שלושה חסמים עיקריים:

* מחסור בכוח אדם - בשל שירות מילואים והירידה בהעסקת עובדים לא־ישראלים
* מגבלות אשראי לעסקים
* שיבושים באספקת חומרי גלם

שוק העבודה עצמו נותר "הדוק": שיעור האבטלה נמוך, שיעור התעסוקה גבוה, והשכר במגזר העסקי ממשיך לעלות - עדות למחסור בעובדים.

המשמעות הכלכלית כפולה: מצד אחד יציבות תעסוקתית, מצד שני לחץ מתמשך לעליית מחירים.

האינפלציה: יציבות יחסית - אך תלויה במדיניות

למרות הלחצים, האינפלציה בישראל נמוכה מחציון מדינות ה-OECD, והציפיות הן להתכנסות סביב מרכז היעד בתקופה הקרובה. עם זאת, הנגיד מאותת כי הסיכון לא נעלם: תנודות בשער החליפין ועלויות אנרגיה עשויות לשנות את התמונה, במיוחד אם המדיניות התקציבית תרחיב את הגירעון.

המשמעות המשתמעת: ללא משמעת תקציבית, ייתכן צורך במדיניות מוניטרית מרסנת לאורך זמן.

405 מיליארד שקל - תג המחיר של המלחמה

הנתון הבולט ביותר במצגת הוא עלות המלחמה: כ-405 מיליארד שקל בשנים 2026-2023. מרכיבי העלות כוללים:

* הוצאות ביטחון בהיקף חסר תקדים
* הוצאות אזרחיות ופיצויים
* גידול בתשלומי הריבית

השלכה ישירה: גידול בגירעון ובחוב הציבורי, לצד עלייה בנטל הריבית על תקציב המדינה.

הטרילמה הפיסקלית - לב הוויכוח הכלכלי

בלב דברי הנגיד עומדת "הטרילמה הפיסקלית":

* שמירה על יחס חוב־תוצר יורד
* הוצאות ביטחון גבוהות
* השקעות אזרחיות נמוכות

ירון מבהיר כי לא ניתן לקיים את שלושת היעדים יחד לאורך זמן - ולכן נדרשת הכרעה מדינית ברורה.

המסר שלו חד: ללא שינוי סדרי עדיפות, המשק יתקשה לחזור למסלול צמיחה יציב.

הפתרון: קיצוץ והסטת משאבים

המלצות הנגיד מתמקדות בשני כיוונים מרכזיים:

* ריסון הוצאות - צמצום סעיפים שאינם תורמים לצמיחה ואף פוגעים בפריון ובהשתתפות בעבודה;
* השקעה ממוקדת - חינוך, תשתיות תחבורה ומנועי צמיחה ארוכי טווח.

בנוסף, הוא מדגיש את הצורך לבחון מחדש את תקציב הביטחון מתוך ראייה כוללת של צורכי המשק - ולא רק של צורכי הביטחון המיידיים.

האתגר המבני: פריון ושוק העבודה

מעבר למשבר הנוכחי, הנגיד מצביע על בעיות עומק:

* פערי מיומנויות מול מדינות מפותחות
* פריון עבודה נמוך
* שיעורי תעסוקה נמוכים בקרב גברים חרדים ונשים ערביות

לכך מתווסף שינוי דמוגרפי משמעותי - גידול במשקל האוכלוסייה החרדית - שמחייב שילוב רחב יותר בשוק העבודה כדי לשמור על קצב הצמיחה.

נקודות אור: שווקים והייטק

לצד הסיכונים, ירון הציג גם מגמות חיוביות:

* ירידה בפרמיית הסיכון לרמות הקרובות לתקופה שלפני המלחמה
* התחזקות השקל וביצועים בולטים של הבורסה
* היקף גבוה של גיוסי הון בענף ההייטק

בנוסף, ניכרת עלייה באימוץ טכנולוגיות מתקדמות, כולל בינה מלאכותית, שעשויה לתרום לפריון בעתיד.

המסר המסכם של נגיד בנק ישראל חד: המשק מפגין עמידות - אך ללא שינוי מדיניות, המחיר הכלכלי של המלחמה עלול להפוך לנזק מתמשך.