הצעה שנויה במחלוקת: מתחם ל-5,000 עובדים זרים בנאות חובב

מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשיה מוטי גמיש מציג מהלך חדש: הקמת מתחמי מגורים ייעודיים לעובדים זרים, כאשר הצעד הראשון - ניסוי-חלוץ בנאות חובב עבור אלפי עובדים - כבר מעורר מחלוקת חריפה בין משרדי הממשלה, המעסיקים וארגוני זכויות אדם.

הדיון בוועדה המיוחדת לעובדים הזרים (27.4.26) חשף פערים מהותיים בין ההבטחות הכלכליות לבין החששות המשפטיים והחברתיים. היו"ר ח"כ חוה אתי עטייה הדגישה כי כיום העובדים תלויים במעסיקים גם בדיור, וכי המודל המוצע עשוי ליצור איזון בין שמירה על זכויותיהם לבין צורכי המשק.

לדבריה, הצורך צפוי רק לגדול: "יש להביא בחשבון גם את מיזם המטרו, שיביא עמו כ־25 אלף עובדים זרים נוספים, ולדאוג מראש לפתרונות מגורים הולמים".

מחסור עובדים ודירות - והפתרון המוצע

גמיש הציג תמונת מצב רחבה: כ־45,200 עובדים זרים מועסקים כיום בענפי התעשיה, המסחר, השירותים והמסעדנות - ולדבריו נדרש גידול של עוד כ־50 אלף עובדים. "מחסור בעובדים מהווה סיכון מאקרו־כלכלי", אמר, והוסיף כי ללא כוח אדם - המשק אינו יכול לפעול.

לדבריו, אחד הגורמים המרכזיים ללחץ בשוק הדיור הוא עצם מגורי העובדים בדירות שכורות: "לכל 5,000 עובדים נדרשות כ־700 דירות - דירות שנגרעות מהציבור הישראלי". לטענתו, המעסיקים משלמים מחירים גבוהים, ולעיתים מתחרים ישירות בזוגות צעירים.

הפתרון שהוא מציע - מתחמי מגורים ייעודיים - אמור לצמצם את הלחץ הזה. בניסוי-חלוץ בנאות חובב מדובר במתחם ל־5,000-7,000 עובדים, שיחסוך, לפי ההערכה, כ־600 דירות בשוק הפרטי. העובדים יתגוררו בסמוך למקומות העבודה, ואף יוכלו להגיע אליהם באופניים.

הבטחות להוזלה - ולפיקוח

לפי המודל שהוצג, המדינה תעמיד קרקע ותשתיות, והבנייה תיעשה באמצעות מכרז עם תעריפי מקסימום. העלות לעובד צפויה לעמוד על כ־1,300-1,700 שקלים לחודש - ירידה של כ־40% לעומת העלות הנוכחית, המגיעה עד כ־3,000 שקלים.

במתחמים מתוכננים שירותים נלווים: מסעדות, שירותי רפואה, בתי תפילה ומתחמי בילוי. גמיש הדגיש כי המודל אינו חובה, וכי הוא מבוסס על ניסיון בינלאומי, תוך התאמה לחוקי המדינה.

עוד טען כי למהלך יתרונות מערכתיים: שיפור הפיקוח על תנאי ההעסקה, יציבות תעסוקתית, הפחתת עומסי תנועה ואף תרומה לסדר הציבורי. לדבריו: "אנחנו רוצים לעשות טוב לעובדים, למעסיקים ולכלל האזרחים".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

התנגדויות מבית - ומחוץ

אלא שבדיון התברר כי ההצעה רחוקה מהסכמה. נציגת משרד המשפטים, עו"ד סמדר פרידמן, הבהירה כי ההצעה כלל לא תואמה עם משרדה ועם היחידה למניעת סחר בבני אדם. גם באוצר לא אישרו את הדברים: בר מיוחס מאגף התקציבים אמר כי הנושא לא הוצג בפניהם וכי לא נדון כלל היבט התקצוב.

ברשות האוכלוסין הזכירו ניסיון עבר בעייתי: שמעון זיגזג ציין כי מתחם דומה בראשון לציון, שבו התגוררו מעל 1,000 עובדים, נסגר לאחר תקלות רבות - והזהיר מפני חזרה על אותן טעויות.

גם בקרב המעסיקים עצמם נשמעו קולות מורכבים. אייל מוסט מארגון "דף חדש" אמר כי הוא שוכר עשרות דירות לעובדים, דבר שמעמיק את מצוקת הדיור, והזהיר כי ללא פתרון מוסדר ייווצרו שכונות עובדים בלתי מפוקחות.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

חשש מבידול ופגיעה בזכויות

הביקורת החריפה ביותר הגיעה מארגוני זכויות אדם. עו"ד אלעד כהנא מארגון "קו לעובד" התריע מפני יצירת ריכוזי עובדים סגורים: "לבודד אוכלוסייה פגיעה שתלויה במעסיקים - זה מאוד מפחיד ומטריד". לדבריו, יש חשיבות לחשיפת העובדים לחברה הישראלית ולגישה לשירותים בסיסיים מחוץ למתחם.

מיכל בראייר מעמותת "במקום" הוסיפה טענה סביבתית, והזהירה כי אזור נאות חובב עצמו מזוהם ואינו מתאים למגורים. אחרים הציעו חלופות - כמו הסבת מבני תעשיה ומשרדים ריקים או שינוי ייעוד קרקע באזורי תעשיה.

גם נציג ההסתדרות בענף הבניין, עו"ד ואאיל עבאדי, מתח ביקורת חריפה על המודל שהוצג, וטען כי הוא מזכיר "בית סוהר".

מודל ראשוני - והמשך בחינה

גמיש דחה חלק מהביקורת, אך הודה כי מדובר במודל ראשוני שדורש התאמות: "נבצע את כל ההתאמות הנדרשות". לדבריו, המדינה לא תידרש להשקעה תקציבית, ואף צפויה ליהנות מהכנסות שיאפשרו בעתיד להפחית אגרות למעסיקים.

הדיון הסתיים ללא הכרעה, אך עם מסר ברור: לצד הצורך בפתרונות דיור לעובדים זרים ולמשק כולו, הדרך ליישום - ובעיקר האיזון בין יעילות כלכלית לזכויות אדם - עדיין רחוקה מהסכמה.