שעות של אימה: תחקיר הקרב בחולית חושף את הכשל

הקיבוץ חולית הופקר בשעות הקריטיות של מתקפת הפתע, ותושביו מצאו עצמם נלחמים לבדם מול עשרות מחבלים – כך עולה מהתחקיר המבצעי של הקרב, שנחתם בצה"ל לאחר כשנה וחצי של איסוף עדויות, הקלטות ושחזורים.

הרגע שבו הכל התחיל

בשעה 06:29 בבוקר נפרצה הדממה. ירי מסיבי של רקטות כיסה את שמי הנגב המערבי, ובחסותו החלה חדירה מתואמת של מחבלים לעבר יישובי העוטף. בתוך דקות ספורות מצא עצמו האזור כולו במתקפה רחבת היקף, כאשר הכוחות הצבאיים בגזרה נקלעים לנחיתות מספרית קשה.

כוחות צה"ל פעלו בתחילה במרחב הגדר והצליחו לפגוע במחבלים רבים, אך לא הצליחו לבלום את החדירה. בשלב קריטי זה הגיעו כלי רכב צבאיים לשער הקיבוץ – אך השער לא נפתח, והם נותרו מחוץ לו. זמן קצר לאחר מכן הופנו הכוחות למוקדי לחימה אחרים, וחולית נותרה כמעט ללא הגנה.

הקיבוץ לבד מול המחבלים

בשעה 06:59 כבר הייתה המציאות ברורה: המחבלים פרצו את הגדר ונכנסו לקיבוץ. מכאן ואילך התנהל הקרב בתנאים בלתי אפשריים – קומץ תושבים, חברי כיתת כוננות וסגן הרבש"ץ, מול עשרות מחבלים חמושים.

הרבש"ץ, שניסה לאגף את המחבלים ולהילחם בהם, נפל בקרב זמן קצר לאחר תחילת הלחימה. סגנו המשיך להילחם לבדו במשך שעות, נע בין מוקדים שונים בקיבוץ, פוגע במחבלים ומנסה לייצר תמונת מצב בתוך הכאוס.

במקביל, המחבלים פתחו במסע הרג וחטיפה: בתים נפרצו, משפחות נרצחו, ילדים הסתתרו בארונות, ותושבים חילצו זה את זה תחת אש. באחד המקרים, ילדה בת שבע הסתתרה שעות עד שחולצה. במקרה אחר, אב משפחה חיסל מחבל בסלון ביתו, אך בתו נפצעה קשה מפיצוץ.

שעות של טרור ללא מענה

בין השעות 07:00 ל־12:30 נמשך מסע ההרס. המחבלים עברו מבית לבית, הציתו, בזזו, חטפו ורצחו. שישה אזרחים נחטפו כבר בשעות הראשונות, ובהמשך נלקחו בני ערובה נוספים מתוך הקיבוץ.

בשלב זה, למרות ניסיונות סיוע מהאוויר ופעולות נקודתיות, לא הייתה נוכחות צבאית משמעותית בתוך הקיבוץ. תושבים חמושים נאלצו להפוך לכוח ההגנה העיקרי – מציאות שהתחקיר מגדיר כחריגה וחמורה במיוחד.

נקודת המפנה – מאוחר מדי

רק בשעה 13:53 נכנס כוח צה"ל ראשון לקיבוץ והחל בלחימה מסודרת. בהמשך הגיעו כוחות נוספים, ובהם יחידות מובחרות, טנקים וכוחות חי"ר, שהחלו לטהר את השטח.

עם הגעת מפקד חטיבת פארן התייצבה השליטה, והכוחות הצליחו לבלום את המשך הפגיעה בתושבים. אלא שבשלב זה כבר נגרם נזק כבד: 13 אזרחים נרצחו, אחרים נפצעו, וחלקם נחטפו לרצועת עזה.

הכישלון והגבורה

המסקנה המרכזית של התחקיר חדה: צה"ל נכשל במשימתו להגן על קיבוץ חולית. שורת כשלים – מהיעדר תמונת מצב, דרך פגיעה במערך הפיקוד ועד אי־הגעת כוחות בזמן – הובילה לכך שהקיבוץ נותר ללא מענה בשעות הקריטיות.

אך לצד זאת, התחקיר מדגיש שוב ושוב את פעולות הגבורה: הרבש"ץ וסגנו שנלחמו עד הסוף, תושבים שחילצו שכנים תחת אש, ואזרחים שהתמודדו לבדם מול מחבלים חמושים.

התמונה הכוללת שעולה מהתחקיר אינה רק של כשל – אלא של מציאות שבה אזרחים נאלצו להפוך ללוחמים, בזמן שהמערכת שאמורה להגן עליהם התקשתה להגיע.

ובסוף היום, כשהכוחות כבר נכנסו והשליטה חזרה – זה היה מאוחר מדי עבור רבים מתושבי חולית.