המנהיג העליון במסתור, הגישה אליו כמעט חסומה - והגנרלים מנהלים

הנהגת אירן מתנהלת במציאות חריגה, שבה המנהיג העליון מושתבא חמינאי שוהה במסתור והגישה אליו מוגבלת מאוד. לפי דיווח בניו-יורק טיימס, הוא מוקף בעיקר בצוות רפואי המטפל בפציעותיו, בעוד הקשר הישיר עם הדרג הבכיר מצטמצם למינימום.

על-פי הדיווח, חמינאי נפצע בתקיפה אווירית קשה ועבר סדרת ניתוחים, בהם שלושה ניתוחים ברגל אחת. הוא סובל גם מפגיעה ביד ומכוויות חמורות בפניו ובשפתיו, המקשות עליו לדבר. לצד זאת, גורמים המעורים בפרטים מציינים כי מצבו הקוגניטיבי תקין והוא ממשיך להיות מעורב בהחלטות.

גישה מוגבלת ומנגנון שליחים

הבידוד שבו שוהה חמינאי נובע גם משיקולי ביטחון. מפקדים בכירים במשמרות המהפכה ובכירי ממשלה נמנעים מלבקר אותו מחשש שישראל תעקוב אחר תנועותיהם ותצליח לאתר את מיקומו.

כתוצאה מכך, התקשורת עמו מתבצעת באמצעים חריגים: מסרים מועברים בכתב, במעטפות חתומות, דרך שרשרת של שליחים הנעים בין נקודות שונות עד הגעתם למקום המסתור. הנחיותיו חוזרות באותה דרך, ללא מגע ישיר.

גם הנשיא מסעוד פזשכיאן, שהוא מנתח לב בהכשרתו, וכן שר הבריאות האירני, מעורבים במעקב הרפואי ובהליך הטיפול.

הגנרלים מובילים בפועל

ההגבלות הפיזיות והביטחוניות יוצרות שינוי מהותי במבנה השלטון. לפי הדיווח, חמינאי אינו מתפקד כשליט יחיד כפי שעשה אביו, עלי חמינאי, אלא נשען על הנהגה קולקטיבית של מפקדי משמרות המהפכה.

בפועל, אותם מפקדים הם שמובילים את ההחלטות המרכזיות בתחומי הביטחון, המלחמה והמדיניות, בעוד תפקידו של חמינאי מצטמצם לאישור והכוונה כללית. גורמים המעורים בפרטים מתארים זאת כמצב שבו המנהיג פועל כמעין "יו"ר דירקטוריון", בעוד הגנרלים הם שמנהלים בפועל.

מנהיג נוכח אך מוגבל

למרות מצבו, חמינאי ממשיך להיות חלק מתהליך קבלת ההחלטות, אך אינו מופיע בפומבי ואינו מעביר מסרים מצולמים או מוקלטים. לפי הדיווח, הוא נמנע מכך כדי שלא להיתפס כפגיע או חלש בתחילת כהונתו.

כך מתגבשת מציאות יוצאת דופן: המנהיג העליון נותר גורם סמכותי, אך אינו נגיש, מתקשה לתקשר ישירות ותלוי במנגנונים עקיפים – בזמן שמוקד הכוח בפועל נע לעבר הדרג הצבאי. מדובר למעשה במערכת שלטונית שמתפקדת במגבלות חריגות, כאשר מאזן הכוחות הפנימי באירן עובר שינוי עמוק.