בית המשפט המחוזי בירושלים הורה (יום ו', 17.04.26) על פירוקה של עמותת תיאטרון אל-חקוואתי, המפעילה מזה ארבעה עשורים מוסד תרבות מרכזי במזרח ירושלים (פר"ק 11753-09-21). השופטת שושנה ליבוביץ קיבלה את בקשת רשמת העמותות וקבעה כי העמותה פעלה בניגוד לעקרונות ניהול תקין ובניגוד למטרותיה, בכך שניהלה את עיקר נכסיה וכספי תרומות מחו"ל באמצעות חשבון בנק זר ברמאללה הרשום על שם תאגיד אחר. בית המשפט הגדיר התנהלות זו כ"חור שחור" המונע כל אפשרות לביקורת רגולטורית על מקור הכספים וייעודם.
ההחלטה ניתנה לאחר הליך ממושך שהחל ב-2021, במהלכו נחשף כי העמותה לא הגישה דיווחים כספיים כדין במשך שנים וניהלה מחזור מזומנים משמעותי ללא מנגנוני שמירה נאותים. העמותה טענה כי אולצה לפעול דרך רמאללה מאחר שבנקים בישראל סירבו לקבל עבורה תרומות מהאיחוד האירופי, אך השופטת קבעה כי חובת השקיפות היא "תנאי בלעדיו אין" לקיום עמותה. נקבע כי קשיים מול המערכת הבנקאית אינם פוטרים את מוסדות העמותה מאחריותם לניהול חוקי, וכי על עמותה הנתקלת במחסום כזה לנקוט הליכים משפטיים להסרתו בזמן אמת ולא לעקוף את הרגולציה הישראלית.
דיווחים כוזבים וערבוב נכסים עם תאגיד זר
ממצאי דוח הפיקוח של רשות התאגידים חשפו שרשרת של מחדלים חמורים. בין היתר, נמצאו פערים משמעותיים בין הדיווחים הכספיים לבין תנועות חשבון הבנק בישראל; העמותה הצהירה על קבלת תרומות מגורמים מדינתיים זרים, אך אלו לא הופקדו בחשבונה המקומי. יתרה מכך, העמותה הודתה כי אין לה כל גישה או סמכות חתימה בחשבון הזר ברמאללה, מה שמנטרל לחלוטין את יכולת הפיקוח של רשמת העמותות ושל ועדת הביקורת הפנימית. השופטת ליבוביץ הדגישה כי התנהלות זו אינה בגדר "מעידה חד-פעמית" אלא שיטת עבודה שנמשכה שנים ארוכות, תוך עשיית שימוש משמעותי במזומן ושמירת כספים בכספות פרטיות.
התנהלות רשות התאגידים ו"הנוהל הזמני"
במסגרת הדיון נחשפה התנהלות שנויה במחלוקת של רשות התאגידים מול המערכת הבנקאית. התברר כי הרשות פנתה לבנק מרכנתיל דיסקונט ביוני 2024 והתריעה כי העמותה, לצד 13 תאגידים נוספים ממזרח ירושלים, חשודה כ"מסווה לפעילות טרור". פנייה זו נעשתה תחת "נוהל זמני" שגובש בעקבות מלחמת חרבות ברזל, והובילה להקפאת העברת כספי תרומה בסך מאות אלפי יורו מהאיחוד האירופי. שופטת שושנה ליבוביץ מתחה ביקורת על רשות התאגידים וקבעה כי עליה לנקוט משנה זהירות בטרם יישום נוהל המעלה חשדות כבדים כאלה, שכן הוא מניע את הבנקים להטיל מגבלות קשות עוד בטרם בירור עובדתי. עם זאת, נקבע כי המכתבים מ-2024 אינם מצדיקים את הליקויים המהותיים שהחלו כבר ב-2017.
למרות חשיבותו התרבותית של התיאטרון כמרכז אומנותי יחיד מסוגו במזרח העיר, קבע בית המשפט כי הליקויים כה עמוקים עד שלא ניתן להסתפק בתוכנית הבראה ללא פירוק. השופטת ציינה כי חרף הזמן הממושך, העמותה לא הציגה "מהפך" פרסונלי במוסדותיה ולא מינתה חברי ועד חדשים שיוכלו לשקם את האמון. המפרק שימונה יידרש לבחון את הבראת התיאטרון, החלפת המוסדות שכשלו, והשבת הפעילות למסלול תקין. רשמת העמותות נדרשה להגיש שלושה מועמדים לתפקיד המפרק עד ליום 26.4.26.
פרטי ההליך המשפטי:
סוג הליך: בקשה למתן צו פירוק עמותה (פר"ק 11753-09-21)
ערכאה: בית המשפט המחוזי בירושלים
שופטת: שושנה ליבוביץ
צדדים: משרד המשפטים/רשם העמותות נגד עמותת תיאטרון אל-חקוואתי וכונס הנכסים הרשמי
מייצגים: עו"ד רונית רובין (מטעם רשם העמותות), עו"ד סאני חורי (מטעם העמותה), עו"ד יוסף בכרייה (מטעם כונס הנכסים הרשמי)
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה