נתניהו: נרדוף עד חורמה את מרצחי שבעה באוקטובר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר כי ישראל תמשיך לרדוף את מבצעי מתקפת 7 באוקטובר "עד חורמה" ולהכות בטרור "מבעוד מועד ובכל הכוח", תוך הדגשת אחדות העם והמאבק המתמשך מול אויביו. בנאום שנשא בטקס יום הזיכרון הממלכתי לחללי פעולות האיבה תשפ"ו, פתח בהתייחסות למשפחות השכולות והפצועים והדגיש כי כאבן הוא כאב לאומי משותף: "האובדן שלכם הוא האובדן של כולנו, והיגון שלכם הוא היגון של כולנו". לדבריו, העמידה המשותפת של הציבור בישראל היא מקור הכוח, וכי לצד האבל קיימת מחויבות להמשך המאבק – "יחד נוסיף להיאבק באויבינו, יחד ננצח את מבקשי נפשנו".

בהמשך דבריו הציג נתניהו את הפער המוסרי בין ישראל לבין אויביה, תוך שימוש בתיאורים חריפים של תרבות ההסתה והחינוך בקרב גורמי הטרור. הוא טען כי מדובר במערכת שלמה – החל מהנהגה, דרך מערכות חינוך ועד רשתות חברתיות – שמעודדת אלימות ורצחנות לאורך דורות. בתוך כך שילב ציטוט אישי שנאמר לזכרה של שריתה מנדלסון שנרצחה בפיגוע בירושלים, והציג אותו כביטוי לפער שבין "טוהר הנשמה" של הקורבנות לבין "המפלצתיות" של מבצעי הפיגועים. לדבריו, מדובר בתהום מוסרית עמוקה שמגדירה את מהות העימות.

נתניהו חיבר בין אירועי ההווה לעבר הרחוק, והזכיר את פרעות תרצ"ו כדוגמה למאבק מתמשך על קיום היישוב היהודי בארץ. לדבריו, ישראל נדרשת להתמודד עם מתקפות חוזרות לאורך דורות, אך גם הצליחה להתגבר עליהן פעם אחר פעם. במסגרת זו הציג את מתקפת 7 באוקטובר כשיא של אכזריות – אירוע שכלל רצח, פציעה, התעללות וחטיפה – והדגיש את המאמצים הבינלאומיים שנעשו כדי לחשוף את הזוועות. הוא ציין כי במהלך נאומו באו"ם הוצגו עדויות מהאירועים בפני העולם, וכי מיליוני בני אדם נחשפו אליהן. לדבריו, שילוב של לחץ צבאי ולחץ מדיני הוביל לשחרור כלל החטופים, אך הבהיר כי המאבק נמשך וכי ישראל פועלת באופן שיטתי לאתר ולהעניש את כל המעורבים.

המחיר האנושי – בישראל ובעולם

בדבריו הרחיב נתניהו על המחיר האנושי הכבד של הטרור, תוך שילוב שורה של סיפורים אישיים מהשנה האחרונה. הוא הזכיר את צאלה גז ואת התינוק רביד-חיים, התייחס לנפגעים במתקפות הטילים של אירן במהלך מבצעי "עם כלביא" ו"שאגת הארי", וכן לנרצחים בפיגועים מחוץ לישראל – בהם עובדי השגרירות בוושינגטון ונפגעי הפיגוע בסידני. בתוך כך הציג רצף בין דורות של נפגעים, כאשר הזכיר את שלמה זלמן צורף – חלל האיבה הראשון – ואת צאצאו, לוחם השריון אביעד אלחנן וולנסקי, שנפל בלחימה בלבנון, כדוגמה להמשכיות המחיר שמשלמת החברה הישראלית.

בחלקו האחרון של הנאום התייחס נתניהו למאמץ השיקום של משפחות ופצועים, והדגיש את חשיבות ההתמודדות וההמשכיות. הוא הביא כדוגמאות את אורין גנץ, אמה של עדן זכריה, ואת הרב שחר בוצחק, והציג את סיפוריהם כחלק מהמורשת הלאומית המתעצבת מתוך הכאב. בהקשר זה הודיע על קידום הקמת היכל זיכרון לאומי לנפגעי פעולות האיבה בהר הרצל, שייבנה בשיתוף הממשלה, הביטוח הלאומי וארגון נפגעי פעולות האיבה. את דבריו חתם בהדגשת מחויבות המדינה לזכר הנופלים ולמאבק המתמשך בטרור, וקבע כי זכרם "נצור עימנו לעד" כחלק בלתי נפרד מזהותה של ישראל.