ממשלת יפן, בראשות ראש הממשלה סאנאה טקאיצ'י (Sanae Takaichi), אישרה היום (יום ג', 21.04.26) שינוי היסטורי וגורף בהנחיות יצוא הציוד הביטחוני של המדינה. לראשונה מאז סוף מלחמת העולם השנייה, יפן מסירה את המגבלות הקשיחות שאסרו על מכירת נשק קטלני למדינות זרות, במהלך שמסמן את קץ "דוקטרינת האיפוק" היפנית ומשנה את מאזן הכוחות האסטרטגי באסיה.
על-פי הנתונים שאושרו בקבינט ובמועצה לביטחון לאומי בטוקיו, הכללים החדשים מבטלים את החלוקה ההיסטורית שהגבילה את היצוא לחמש קטגוריות לא-קטלניות בלבד (חילוץ, הובלה, תצפית, מעקב ופינוי מוקשים). מעתה, יפן תסווג ציוד ביטחוני לשתי קטגוריות בלבד: "נשק" (כולל טנקים, מטוסי קרב וטילים) ו"ציוד שאינו נשק" (כמו אפודים חסיני כדור).
שותפות ביטחונית וכלכלית חדשה
מזכיר הממשלה, מינורו קיהארה, הבהיר כי המהלך חיוני נוכח השינויים המואצים בסביבה הביטחונית של יפן. "אף מדינה לא יכולה להבטיח את ביטחונה לבדה", מסר קיהארה במסיבת עיתונאים. יצוא הנשק יוגבל בשלב זה ל-17 מדינות שחתמו על הסכמי העברת טכנולוגיה וציוד ביטחוני עם טוקיו, וכל עסקה תדרוש אישור פרטני של המועצה לביטחון לאומי כדי להבטיח שהשימוש בנשק יעלה בקנה אחד עם אמנת האו"ם.
השינוי יאפשר ליפן לקדם עסקות ענק שכבר נמצאות על הפרק, ובהן פיתוח משותף של מטוס קרב מהדור השישי עם בריטניה ואיטליה (פרויקט GCAP) ויצוא של פריגטות מתקדמות לאוסטרליה בעסקה ששוויה עשרות מיליארדי דולרים. בנוסף, המהלך נועד להחיות את התעשיה הביטחונית היפנית, שסבלה במשך עשורים מחוסר רווחיות בשל השוק המקומי המצומצם.
ביקורת מבית ומחוץ
ההחלטה התקבלה למרות מחאות של ארגוני שלום ביפן, הטוענים כי המהלך מפר את החוקה הפציפיסטית של המדינה ועלול לגרור את יפן לסכסוכים מזוינים ברחבי העולם. סין הגיבה בחריפות לשינוי המדיניות וטענה כי מדובר ב"מיליטריזציה מחדש" של יפן המאיימת על היציבות האזורית. מנגד, במערב בירכו על המהלך, שנתפס כצעד קריטי לחיזוק שרשרת האספקה הביטחונית של בעלות הברית מול ההתעצמות של סין וקוריאה הצפונית.
ביטול האיסור על יצוא נשק קטלני הופך את יפן לשחקנית פעילה ומשמעותית בשוק הנשק העולמי, ומעניק לממשל טקאיצ'י כלים דיפלומטיים וביטחוניים חדשים בעידן של מתיחות גאופוליטית גוברת.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה