לוחמות מילואים ששירתו בשמירה על מחבלי נוחבה בבסיס שדה תימן מתארות שורה של אירועים קשים, הכוללים לטענתן הטרדות מיניות ותחושת הפקרה מצד המערכת. לפי פרסום (20.4.26) בכאן חדשות, אחת הלוחמות אף מסרבת כעת להתייצב למילואים באותו תפקיד - למרות האפשרות שתוכרז כנפקדת.
לדבריה, השירות כלל מגע יומיומי עם עצורים שביצעו את טבח 7 באוקטובר, לעיתים כשהם לבושים באופן חלקי בלבד. “היינו מגישות להם אוכל, אוזקות אותם ונמצאות מולם שעות ארוכות - ובזמן הזה הם עינגו את עצמם מולנו, שלחו נשיקות וניסו להוריד בגדים. המבטים היו משפילים. זה היה בלתי נסבל”, סיפרה. לצד זאת, מתארות הלוחמות חשיפה מתמשכת למצבים אינטימיים בכפייה: “נדרשנו לשמור עליהם גם כשהם מתקלחים, לעמוד מולם בעת החלפת אזיקים. אלו סיטואציות קשות, מערערות ומשפילות. לא הייתה הפרדה מספקת ולא הגנה”.
לדברי הלוחמות, הפגיעה אינה מסתיימת בתום המשמרת. הן מתארות כיצד החוויות ממשיכות ללוות אותן גם לאחר סיום השירות: “היינו יוצאות והם חוזרים אלינו בלילה, בסיוטים. היינו בוכות זו לזו. רק רצינו לצאת מהתפקיד הזה”. לדבריהן, מדובר בפגיעה נפשית מתמשכת, ולא באירועים נקודתיים בלבד.
אחת מהן מספרת כי פנתה שוב ושוב למפקדים בבקשה לעבור תפקיד, אך נתקלה בסירוב: “הסברתי שאני לא מסוגלת נפשית להמשיך. אמרו לי - ‘את כמו כולם’, ושזה יתאפשר רק אם יימצא מחליף. הרגשתי שמתעלמים ממני לחלוטין”. לדבריה, גם ניסיונות לקבל סיוע מקצועי לא נענו: “לא אפשרו לי לדבר עם ממונת יוהל"ם, לא עם קב"ן ולא עם רופא. אפילו פניות דרך מוקד המילואים לא קיבלו מענה. במקום לעזור - היחס הפך מתנכל”. באחד המקרים, כך לדבריה, כתב לה מפקד: “אם תמשיכי בזה אני אחסום אותך”.
לוחמת נוספת ששירתה בתפקיד דומה, לפי העדויות, אושפזה ומטופלת בתחום בריאות הנפש במשך תקופה ממושכת. כעת, לאחר שקיבלה צו מילואים נוסף לאותו תפקיד, אחת הלוחמות מסרבת להתייצב: “המקום הזה השאיר בי חותם קשה. אני רוצה לשרת ולתרום - אבל לא שם, לא בתנאים האלה”.
מצה"ל נמסר כי הנושא נבדק.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה