הלכת שטיין: פסיכולוג מוסמך לקבוע חשש לאובדנות

השופט אלכס שטיין חולל (יום ב', 20.04.26) מהפכה בדיני הראיות ובאיזון שבין חופש העיתונות להגנה על חיי חשודים. בפסק דין תקדימי ברע"פ 22451-03-26, קבע שטיין כי אין להעניק לפסיכיאטרים מונופול על הוכחת "נזק חמור" של חשש לאובדנות. הקביעה הדרמטית התקבלה לאחר שבית המשפט המחוזי התיר פרסום שם של חשוד בעבירת מין, בנימוק שמכתב ממטפלת נפשית אינו מהווה תחליף לחוות דעת רפואית-פסיכיאטרית. שטיין הפך את ההחלטה וקבע כי מומחיות פסיכולוגית היא כלי ראייתי מובהק להערכת סיכוני התאבדות.

ההחלטה מתבססת על גישה ליברלית המעבירה את מרכז הכובד מ"קבילות הראיה" ל"משקל הראיה". השופט שטיין הדגיש כי פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים טיפוליים מוסמכים על-פי חוק לאבחן מצבים נפשיים והתנהגותיים, ולכן אין סיבה לפסול את עמדתם המקצועית בנוגע לדחף אובדני. עם זאת, שטיין הבהיר כי הנטל להוכחת "נזק חמור" נותר על כתפי החשוד, וכי עליו להוכיח כי התרחיש הוא ממשי וקונקרטי ולא טענה בעלמא שנועדה לחסום את זכות הציבור לדעת ואת חשיפת האמת.

חובת הבדיקה: בלם נגד מניפולציות

כדי לאזן את ההקלה בדרכי ההוכחה ולמנוע שימוש סרק בטענת אובדנות כ"תעודת חסינות" מפני פרסום, קבע השופט שטיין פרוטוקול דיוני מחמיר. לפי ההלכה החדשה, חשוד המציג מסמך רפואי המעיד על חשש לחייו, יהיה חייב להעמיד את עצמו לבדיקה אצל מומחה מטעם הצד שכנגד (המתלוננת או המדינה) או אצל מומחה ניטרלי שימנה בית המשפט. שטיין הבהיר כי "עבריין שמסרב להיבדק הוא עבריין שיש לו מה להסתיר", וקבע כי סירוב לבדיקה יביא לפסילה מיידית של טענת האובדנות ולהתרת הפרסום.

בפסק הדין המורחב עמד שטיין על הערך החברתי העליון של פרסום שמות חשודים בעבירות מין, המהווה צעד קריטי בהחלמת נפגעות ובשבירת מעגל השתיקה. שטיין ציין כי הפרסום מאפשר "להעביר את הבושה מהקורבן אל החשוד", אך הדגיש כי זכות זו נסוגה בפני הערך של קדושת החיים כאשר מוכח חשש ממשי להתאבדות. לאור חוסר הבהירות המשפטית ששרר בנושא, הוחזר התיק לבית משפט השלום לדיון מחודש בהתאם לכללים הדיוניים החדשים שנקבעו בעליון.

פרטי ההליך המשפטי:

סוג הליך: בקשת רשות ערעור פלילית (רע"פ 22451-03-26)
ערכאה: בית המשפט העליון
שופטים: אלכס שטיין

צדדים: פלוני (המבקש) נגד שי לי וינר עטרי, איגוד הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ומדינת ישראל

מייצגים: עו"ד משה וייס (מטעם המבקש), עו"ד אושרת בדש קירמה (מטעם המשיבה 1), עו"ד הילה נויבך (מטעם המשיבה 2), עו"ד רחלי זוארץ-לוי (מטעם המדינה)