מבנה הרשות החדשה לתקשורת משודרת הולך ומתעצב, אך תוך מחלוקות חריפות על גבולות הכוח בין השר, המועצה וחברי הכנסת. הוועדה המיוחדת לחוק התקשורת המשיכה לדון (19.4.26) בפרק ב' להצעת החוק, הכולל את הקמת הרשות, סמכויותיה, הרכב מוסדותיה ואופן קבלת ההחלטות בה.
סמכויות המועצה - איזון בין ניהול לריכוז כוח
אחד הצירים המרכזיים בדיון הוא שאלת מבנה המועצה והאיזונים הפנימיים בה. לפי הנוסח, יו"ר המועצה יזמן את הישיבות ויקבע את סדר יומן, אך שליש מחברי המועצה יוכלו לכפות כינוס ישיבה או להעלות נושא לסדר היום.
בנוסף נקבע מנגנון שמצמצם ריכוז כוח בידי היו"ר: הוא לא יעמוד בראש ועדות משנה ואף לא יהיה חבר בהן הקבועות, מתוך מטרה "לבזר את הכוח ולאפשר לוועדות משנה לפעול עצמאית". במקביל, המועצה תוכל לאצול סמכויות ליו"ר, אך לא בנושאים רגישים ובהם מינוי ופיטורי היועץ המשפטי, המבקר הפנימי ורואה החשבון.
עוד הוסדר כי ממלא-מקום ליו"ר יכהן לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים בלבד, וימלא את כלל סמכויותיו למעט תפקיד מנהל הרשות — הפרדה שנועדה למנוע ריכוז סמכויות ניהולי ומקצועי בידי גורם זמני.
עם זאת, בדיון עצמו עלתה ביקורת על רמת ההשפעה בפועל של חברי המועצה, כאשר באופוזיציה טענו כי בפועל "רוב הדברים שנמצאים כאן הם סעיפים שמי שהחליט עליהם הוא משרד התקשורת".
צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]פיזור המועצה - סעיף חריג שמעורר חשש
הצעת החוק מעניקה לשר סמכות לפנות לממשלה לצורך פיזור המועצה במקרים חריגים של תפקוד לקוי. לפי הנוסח, הדבר יתאפשר רק לאחר מתן הזדמנות ליו"ר המועצה להשמיע את טענותיו ולאחר התייעצות עם ועדת האיתור.
בדיון הובהר כי מדובר במנגנון קיצוני: "מקרה המצריך פיזור מועצה כולה הוא קרוב לתיאורטי", נאמר אך במקביל הזהירו כי מדובר ב"סעיף רגיש המעורר קשיים משפטיים" שעלול לפגוע בעצמאות הגוף.
שר התקשורת שלמה קרעי מצדו הדגיש כי הסמכות נדרשת: לממשלה "צריכה להיות אפשרות לפזר מועצה, גם אם מדובר במקרה קיצוני".
תגמול חברי המועצה - בין איכות לניגוד עניינים
סעיף הגמול עורר עימות מהותי סביב השאלה כיצד למשוך כוח אדם איכותי מבלי ליצור כפל תגמול. לפי הנוסח, חברי מועצה לא יקבלו שכר, אך יהיו זכאים לגמול השתתפות — כאשר נוסח הסעיף עודכן כך שיוסרו ממנו הקטגוריות "עובד גוף מתוקצב" ו"עובד גוף נתמך".
בדיון הסביר נציג האוצר: "לא יכול להיות שהוא יקבל תגמול כפול", בהתייחס לעובדי גופים ציבוריים, והוסיף כי עובד "מקבל תשלום מהגוף הציבורי שהוא עובד בו".
צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]מנגד, יו"ר הוועדה ח"כ גלית דיסטל אטבריאן הדגישה את הצורך באיכות: "אנחנו בונים פה מועצה שחייבת להיות מהשמנא והסלתא... האנשים הטובים ביותר שהמדינה הזו יכולה להנפיק".
גם השר הציע נוסח פשרה שיאפשר תגמול למי שאינו מקבל תשלום נוסף ממקום עבודתו.
ועדת ביקורת וביזור נוסף של סמכויות
הוועדה אימצה את המלצת הייעוץ המשפטי להקים ועדת משנה לביקורת, שתמנה לפחות שלושה חברים ותפעל לפי מודל הקיים בחוק השידור הציבורי. המהלך נועד לחזק את מנגנוני הפיקוח הפנימיים ולהגביר את ביזור הכוח בתוך הרשות.
צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]ועדת האיתור - מאבק על השליטה בהרכב
הרכב ועדת האיתור הפך לנקודת מחלוקת נוספת. לפי ההצעה, הוועדה תכלול חמישה חברים: מנכ"ל משרד התקשורת שישמש יו"ר, נציג רשות האסדרה, נציג אגף התקציבים או סגנו, נציג רשות התחרות ואיש אקדמיה שייבחר בידי ראשי החוגים לתקשורת.
השר הגדיר זאת כפשרה: "הפשרה שסוכמה - רוב חברי הוועדה לא ימונו על-ידי הממשלה, אך יו"ר הוועדה ימונה על-ידי השר והממשלה".
אלא שבדיון עלתה השאלה האם עצם מינוי היו"ר בידי השר אינו מעניק לו השפעה מכרעת, גם אם הרוב פורמלית אינו ממשלתי.
הליך קבלת ההחלטות - דיון או הקראה
לצד הסעיפים המהותיים, התגלעה מחלוקת עמוקה על אופן ניהול החקיקה. חברי הכנסת מהאופוזיציה טענו כי הנוסח מובא לאישור מבלי לשלב את הערותיהם. ח"כ מירב בן ארי אמרה: "זה כאילו לצפצף עלינו ברמות הגבוהות ביותר... החוק הזה בידינו עכשיו בידי הכנסת, ואנחנו צריכים לדון פה בכל סעיף".
צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]ח"כ איתן גינזבורג הוסיף: "אין לחברי הכנסת כמעט שום משקל ביחס להשפעה על החוק... רוב הדברים נקבעים על-ידי משרד התקשורת".
המאבק על זכות הדיבור וההשפעה
העימות החריף גם סביב עצם ניהול הדיון. ח"כ שלי טל מירון טענה: "התפקיד שלי הוא לא לבוא לפה, לתת שלוש דקות ולשבת כאן בדמות עציץ... התפקיד שלי הוא להיות שותפה לתהליך". עוד הוסיפה כי אם לא תינתן לחברי הכנסת השפעה אמיתית - "אין שום סיבה לנו לשבת פה".
מנגד, יו"ר הוועדה הבהירה כי לא תאפשר עיכוב מכוון: "ככל שאני אזהה שיש פה פיליבסטר שנועד לפוצץ את הוועדה - הוא לא יתקיים... ככל שיהיו הערות קונסטרוקטיביות הן ישמעו".
המתח בין חקיקה מהירה לאיכות חקיקה
הדיון ממחיש את המתח המובנה בהצעת החוק: מצד אחד ניסיון לקדם רפורמה מבנית רחבה בשוק התקשורת, ומצד שני דרישה להליך חקיקה יסודי ומשתף.
אחד המשתתפים סיכם זאת במילים ברורות: "התנהלות אחרת היא פגם בהליך חקיקה... ריצה מטורפת להגיע לאיזה יעד שמישהו קבע".
מנגד, יו"ר הוועדה דיסטל הדגישה כי "יש הבדל בין לקיים דיון לבין להעיר הערות ענייניות", וכי מטרתה היא להבחין בין ביקורת עניינית לבין עיכוב מכוון.
תפקידי המועצה, ועדות משנה והגבלת סמכויות
בחלקו השני של הדיון התמקדה הוועדה בעיצוב תפקידי המועצה וסמכויותיה, ובמיוחד בשאלת האיזון בין גוף מרכזי לבין ועדות משנה מקצועיות.
הייעוץ המשפטי הסביר כי בוצע שינוי מבני בפרק החוק, כך שסעיפי תפקידי המועצה הוקדמו: "חשבנו שנכון אחרי סימן ב' להסדיר את תפקידי המועצה", תוך הדגשה כי הוחלט שלא לרכז את כלל הסמכויות בסעיף אחד בשל היקפן הרחב.
עם זאת, עלתה ביקורת מצד חברי הכנסת על כך שהמועצה מקבלת סמכויות רחבות ללא הגדרת מטרות ברורה. אחת מחברות הכנסת התריעה: "אנחנו מדברים פה על מאסדר שפועל עם סמכות, אבל לא לפי מטרות מוגדרות. זה צריך להיות הבסיס שעל פיו נבנות הסמכויות".
בתגובה הסבירו גורמי הייעוץ כי נוספה התייחסות למטרות הרשות בסעיף ייעודי: "במילוי תפקידה הרשות תפעל לשם...", כאשר פירוט זה אמור לשמש בסיס להפעלת הסמכויות.
הרחבת סמכויות המועצה והפיקוח הפנימי
בהמשך הדיון אושרו תוספות משמעותיות לתפקידי המועצה, ובהן קביעת מדיניות הרשות ופיקוח על ביצועה. בנוסח שהוקרא נאמר כי המועצה "תקבע את מדיניות הרשות לשם מילוי תפקידיה", וכן "תפקח על ביצוע המדיניות ועל עמידת הרשות בתוכנית העבודה והתקציב".
בנוסף נקבע כי המועצה תדון בדין וחשבון השנתי של המבקר הפנימי — מהלך שנועד לחזק את מנגנוני הבקרה. בייעוץ המשפטי הדגישו כי מדובר בהרחבה מכוונת: "חשבנו שנכון לעבות את הסמכויות של בעלי התפקידים כחלק מיצירת פיקוח וביזור הכוח".
עם זאת, חברי כנסת התריעו מפני ניגוד עניינים מובנה כאשר יו"ר המועצה משמש גם כמנכ"ל: "יש ניגוד עניינים אינהרנטי בכך שהוא צריך גם לקבוע וגם לפקח על עצמו".
ועדות המשנה - בין מקצועיות לריכוז כוח
חלק מרכזי נוסף בדיון עסק במעמדן של ועדות המשנה ובסמכויותיהן. הוועדה קבעה כי ועדות אלה יקבלו סמכויות הכרעה בתחומים ייעודיים, תוך יצירת התמחות מקצועית. בדיון הודגש כי "ועדות המשנה יפתחו מומחיות ויקבלו החלטות", וכי המטרה היא לייעל את עבודת המועצה. עם זאת, עלתה ביקורת חריפה על כך שאין מנגנון השגה על החלטותיהן.
אחד המשתתפים תהה: "למה ועדות המשנה מחליפות את המועצה באופן טוטלי בלי שיש מנגנון השגה עליהם".מנגד, הובהר כי מדובר במבנה מכוון: "כל הסיבה שהן מוקמות זה כדי לקבל החלטות סופיות בנושאים שלהן".
הגבלת יו"ר המועצה - פשרה על-רקע מחלוקת
אחת הסוגיות המרכזיות בדיון הייתה מעמדו של יו"ר המועצה בוועדות המשנה. לאחר ויכוח ממושך, הושגה פשרה שלפיה יו"ר המועצה לא יהיה חבר בוועדות המשנה הסטטוטוריות המרכזיות, ובפרט בתחומי התחרות והעיצומים הכספיים.
הייעוץ המשפטי הסביר כי הרציונל הוא "לבזר את הכוח", שכן נוכחות היו"ר "מביאה איתה את כל ההשפעה והכוח... וזה מנטרל את מה שניסינו להשיג".
גם השר, לאחר הסתייגות ראשונית, הסכים לפשרה, תוך הדגשה כי מדובר באיזון בין הצורך במומחיות לבין מניעת ריכוז כוח.
אצילת סמכויות - הגבלות חדשות
בהמשך קבעה הוועדה מגבלות נוספות על האפשרות לאצול סמכויות ליו"ר. נקבע כי סמכויות מרכזיות לא יועברו, ובהן כלל תפקידי המועצה, סמכויות ועדות המשנה הסטטוטוריות ומינוי בעלי תפקידים בכירים.
בדיון צוין כי מדובר בתיקון מהותי: "עלה רצון להגביל את היכולת לאצול סמכות כחלק מביזור הכוח". עם זאת, גם כאן עלו הסתייגויות באשר להיקף ההגבלות, כאשר גורמים מקצועיים טענו כי חלק מהנושאים אינם מצדיקים הכרעה במליאת המועצה.
סדרי עבודת ועדות המשנה - הקשחה מקצועית
עוד נקבע כי ועדות המשנה יידרשו לפעול בהרכב מלא של שלושה חברים, וכי החלטותיהן יתקבלו ברוב דעות. בנוסף, חויבו הוועדות בניהול פרוטוקולים מסודרים.
הייעוץ המשפטי הסביר כי הדרישה להרכב מלא נועדה להבטיח מקצועיות: "ההשתתפות של כל החברים... היא קריטית כדי לייצר את המומחיות".
עם זאת, הובע חשש כי דרישה זו עלולה להביא לשיתוק במקרים של היעדרות חברים.
הדיונים בפרק ב' של החוק ממחישים כי המחלוקת אינה רק על ניסוח סעיפים, אלא על השאלה מי יכתיב בפועל את מבנה הרשות החדשה - הממשלה, הכנסת או מנגנוני איזון ביניהם.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה