דוח גלובלי חושף: 78% ביהודי צרפת לא חשים בטוחים

המציאות החדשה של יהודי הגולה מתאפיינת במתח גובר בין תחושת איום מתרחבת לבין חיזוק זהות וקהילתיות – כך עולה מדוח "עם אחד" של הסוכנות היהודית לשנת 2026, שהוצג לנשיא המדינה יצחק הרצוג ומבוסס על סקר בינלאומי רחב היקף בקרב 1,428 יהודים בישראל ובעולם. הדוח, שנערך על-רקע התקופה שלאחר מתקפת 7 באוקטובר וההסלמה הביטחונית, מציג תמונת מצב מדאיגה וברורה: תחושת הביטחון של יהודים ברחבי העולם מעורערת, והאנטישמיות חוזרת להיות איום יומיומי – אך לצד זאת עולים גם חוסן, סולידריות ונכונות לפעולה.

האנטישמיות בראש סדר היום

הנתון הבולט ביותר בדוח הוא הזיהוי החד-משמעי של האנטישמיות כאיום המרכזי: 69% מהנשאלים בעולם ו־79% מהישראלים מצביעים עליה כאתגר העיקרי של הקהילות היהודיות. אך מעבר לנתון הכללי, מתבררת תמונה חריפה בהרבה ברמה האזורית: 43% מיהודי אירופה מדווחים כי הם או בני משפחתם חוו גילויי אנטישמיות בשנה האחרונה, כאשר בגרמניה ואוסטריה הנתון מטפס ל־59% – שיעור גבוה משמעותית מכל אזור אחר. לשם השוואה, בצפון אמריקה מדובר בכ־25% ובאוסטרליה ודרום אמריקה בכ־35%, פער שממחיש את עומק המשבר האירופי.

בצרפת התמונה קיצונית במיוחד: 78% מהיהודים אינם חשים בטוחים במדינתם, ורק 22% מדווחים על תחושת ביטחון, לצד 21% בלבד המביעים אופטימיות לגבי עתיד הקהילה. מדובר בנתונים הנמוכים ביותר בעולם, הממקמים את יהדות צרפת בתחתית מדד הביטחון. המשמעות המעשית של הנתונים הללו היא מעבר מאיום מופשט למציאות יומיומית – שבה יהודים נדרשים לשקול כיצד להתנהל במרחב הציבורי.

תחושת הביטחון נשחקת

הדוח מצביע על שחיקה עקבית בתחושת הביטחון האישי, תוך פערים ברורים בין אזורים גאוגרפיים ובין קבוצות אוכלוסייה. בעוד שבישראל ובצפון אמריקה עדיין נשמרת תחושת ביטחון יחסית, באירופה נרשמת ירידה חדה במיוחד, כאשר בחלק מהמדינות מדובר בתחושת חוסר ביטחון מובהקת. הפערים אינם רק אזוריים אלא גם מגדריים: נשים מדווחות על תחושת ביטחון נמוכה יותר מגברים, נתון שמחדד את עומק השחיקה ואת תחושת הפגיעוּת.

במקביל, מתבררת גם מגמה של הסתגרות זהותית: רבים מהיהודים, ובמיוחד ישראלים השוהים בחו"ל, מדווחים כי הם נמנעים מהצגת סממנים יהודיים או ישראלים במרחב הציבורי. לצד זאת, תדמיתה של ישראל בעולם הופכת לאתגר מרכזי נוסף: מעל מחצית מהנשאלים בישראל וכמחצית באירופה מציינים כי האופן שבו ישראל נתפסת בזירה הבינלאומית הוא סוגיה מרכזית המעסיקה אותם, מיד לאחר האנטישמיות.

דווקא בעת משבר – החוסן מתחזק

למרות התמונה המדאיגה, הדוח מצביע על מגמה מקבילה של התחזקות פנימית. רוב משמעותי מהנשאלים מדגישים כי הזהות היהודית היא חלק מרכזי מהזהות האישית שלהם, וכי יש חשיבות רבה לשימורה ולהעברתה לדור הבא. הקהילה היהודית מתוארת כמקור כוח משמעותי, ובאזורים שונים – במיוחד באירופה, אוסטרליה ודרום אמריקה – תחושת החיבור אליה אף מתחזקת.

אחד הממצאים הבולטים הוא הקשר הישיר בין חיבור לקהילה לבין תחושת ביטחון: יהודים שמרגישים מחוברים מאוד לקהילה מדווחים על תחושת ביטחון גבוהה פי 2.6 לעומת מי שאינם חשים מחוברים. במקביל, מתחדדת ההבנה כי מדובר לא רק בקשר חברתי אלא במרכיב אסטרטגי: 82% מהישראלים סבורים כי קהילה יהודית גלובלית חזקה חיונית לחוסנה של מדינת ישראל, והדוח מדגיש את התלות ההדדית בין ישראל לבין יהודי הגולה – הן ברמה הערכית והן ברמה הביטחונית.

ישראל במרכז – והקשר הדדי

הדוח מצביע על קונצנזוס רחב בנוגע למקומה של ישראל: רוב גדול מהנשאלים רואים בה את מולדת העם היהודי ומדגישים את חשיבותה לעתידו. לצד זאת, מתחדדת גם ההכרה כי הקשר הוא דו-כיווני: תמיכת יהדות העולם בישראל נתפסת כקריטית, אך גם ישראל נתפסת כאחראית לחיזוק הקהילות היהודיות בעולם.

התמונה בצפון אמריקה ממחישה היטב את המורכבות: 57% מהיהודים שם מרגישים בטוחים, 62% רואים בזהות היהודית מרכיב מרכזי, ו־60% אופטימיים לגבי עתיד ישראל – שילוב של אתגר וחיבור גם יחד. בנוסף, סוגיית העלייה לישראל חוזרת לשיח המשפחתי, בעיקר באירופה: באנגליה 64% מהנשאלים דיווחו כי הנושא עלה לדיון בביתם, ובגרמניה ואוסטריה 49%.

דור צעיר שמביט קדימה

אחת המגמות המעניינות והמשמעותיות ביותר בדוח היא הפער הבין-דורי. בניגוד לחשש מפני התרחקות של צעירים, הנתונים מצביעים על מגמה הפוכה: צעירים בני 18–28 מפגינים רמות גבוהות יותר של אופטימיות לגבי עתיד הקהילות היהודיות ואף לגבי עתיד ישראל. שיעור האופטימיות בקרבם כפול כמעט מזה של הדורות המבוגרים, והם מביעים אמונה גבוהה יותר ביכולתם להשפיע על המציאות.

המשמעות היא שהדור הצעיר אינו רק "דור המשך", אלא כוח פעיל, אקטיבי ומעורב – כזה שמוכן לקחת אחריות ולהוביל שינוי. הדוח מדגיש כי יש חשיבות אסטרטגית להשקעה בדור זה ובהובלתו הקהילתית.

נכונות לפעול – לא רק לדבר

הנתונים מצביעים על נכונות יוצאת דופן למעורבות: 88% מהישראלים ו־77% מיהודי העולם מוכנים להשתתף לפחות ביוזמה חברתית אחת. הנכונות הזו מתבטאת במגוון תחומים – מחיזוק הזהות והקהילה ועד תמיכה בישראל. בישראל עצמה בולטת במיוחד הנכונות לתמוך בחיילים, במערך המילואים ובנפגעי טרור, בעוד שבעולם הדגש הוא על חיזוק הקהילה והזהות היהודית.

גם הקשר לישראל מקבל ביטוי מעשי: רבים מתכננים לבקר בישראל בשנים הקרובות, וחלק לא מבוטל אף שוקל עלייה – מגמה שמתחזקת במיוחד במדינות אירופה שבהן תחושת הביטחון נשחקת.

המסר המדיני והציבורי

נשיא המדינה יצחק הרצוג התריע כי הדוח מציג תמונה מדאיגה של עלייה באנטישמיות ופגיעה בתחושת הביטחון של יהודי הגולה, והדגיש כי דווקא בעת הזו נדרשת העמקת הערבות ההדדית בין ישראל ליהדות העולם. יו"ר הסוכנות היהודית דורון אלמוג, ציין כי מתוך האיום עולים גם חוסן, שייכות ותקווה, והדגיש את הצורך לבחור בקהילה ובערבות הדדית. מנכ"ל הסוכנות, יהודה סטון, הגדיר את הדוח כ"מדד הדופק של העם היהודי", והדגיש כי לצד הכאב והחרדה עולה נכונות גוברת לפעול ולשאת באחריות משותפת.

דוח "עם אחד" מצייר תמונה מורכבת אך עקבית: האיומים על העם היהודי מתעצמים, ובראשם האנטישמיות ושחיקת תחושת הביטחון – אך במקביל מתחזקים גם החוסן הפנימי, הזהות, הקשר לישראל והנכונות לפעול. מדובר במציאות של לחץ חיצוני לצד התלכדות פנימית, כאשר הדור הצעיר מסמן את הכיוון: פחות חשש מהעתיד, ויותר אמונה ביכולת לעצב אותו.